יוסי וקסמן
נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. לאחר שהשתחרר מצה"ל למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, והוא בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל. היום הוא מתגורר עם בן-זוגו, אבי קדמי, בכפר האמנים עין הוד, ומטפח את ביתו ואת שלושת הכלבים שלו, סופי, גולי ומימי. הוא בעל משרד לעיצוב בארץ ובחו"ל. ספרו
ליבשן זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם. וקסמן זכה גם במענק מאת הקרן לקולנוע ישראלי לפיתוח תסריט על-פי ספרו ליבשן.
יוסי וקסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
יוסי וקסמן באתר הרשמי של אמני עין הוד
יוסי וקסמן בוויקיפדיה
בומבה לפרצוף עם התמונה האלמותית הזאת
וואו, באמת בומבה לפרצוף.
אמאל"ה, זה מה שיצא לי לחשוב.
אתם הרבה אחים, לא ידעתי.
יוסי, תמונה מדהימה. והצירוף. ואין שואה גדולה או קטנה, פרטית או כללית. כל שואה היא אישית וטוב שיש עין של אמן. שם נמצא אלוהים.
היי יוסי, מות האם עלול באמת להיות שואה פרטית.כאילו מת חלק מעצמנו. מקווה שכבר התאוששת ואתה מוכן לשואות הבאות.
קשה, יוסי, למי שחווה, ולמי שמת מפחד הבאות… אמא וילד כל העולם כולו בתמונה אחת בבטוי אחד.חזק יוסי.
והכל זאת, למרות כל הכאב, לא יכולתי להתעלם מהפנים המתוקות השמנמנות של הילד השמח והמחייך.
יוסי, זו תמונה ירושלמית?
כי היא כ"כ תל אביבית…
יוסי יקר,
מכה בבטן, המודעה והתצלום הזה, ושואה, בעיני היא תמיד אישית. רק לזו האישית אני יכולה להתחבר רגשית. אין לי מושג מה הוא עם, ומהי תחושת השואה הכללית. ואמא זו אמא. הכי פרטית שיש, והיחידה.
חיבוק.
זה נראה כאילו אתם נמצאים בערפילים או שלג, שזה לא המצב מן הסתם, משום שהתמונה כנראה צולמה בישראל.
אבל האווירה בתמונה השחורה לבנה מתאימה, לצערי לצילום המודעה.
למרות ששניכם מלאי חיים בתמונה.
מצטערת בשבילך שהפסדת את אימא, מקווה שלא היית צעיר מדי, אומרים שכשאם יקרה ואוהבת הולכת לעולמה, זה תמיד מוקדם מדי.