אהה! תפסתי אתכן על חם, חרמניות!!!
אז זהו, שמתי לב שלפוסט האחרון שלי היו כל כך מעט כניסות (ותגובה אחת בלבד)… אז החלטתי לבדוק את הנושא, ובתוך כך להשיב לי מעט מן הפופולריות שהיתה מנת חלקי עד לא מכבר אצל הבננות…
הלללווו! בננות, מה זו ההתעלמות הזו? נא להגיב ולהשיב לי את חסד נעורי.
מה, למשוררות אין חוש הומור או שזה רק נדמה לי?
למגיבות (וגם למגיבים, כ-מו-בן!) מובטחת נשיקה אישית.
יוסי וקסמן
יוסי, תרגיל "מלוכלך" וחמוד עשית, יופי של רעיון לכסות חלציך בסדיני עיתון. עוררת את סקרנותי לקרוא את הספר.
ובעניין תגובות, כניסות ויציאות,
תבוא לבקר אצלי, אבוא אצלך, יעני הדדיות.
ועכשיו נשיקה כמובטח 🙂
אמרתי לך כבר שאתה חמוד?
רק קפצתי להגיד שבקצב הזה בקרוב גם עירום מלא לא יספיק…
אני באתי בריצה ויצאתי מרוצה.
(לא יודעת מאיפה הבאתי את החריזה הזאת, אבל מי שכתבה קודם שאתה חמוד-צדקה!)
סחטן על ההעזה והאומץ לחשיפה.
אם היה איכפת לך מהבלוג הזה היית בודאי מגיב על התגובות
למה צריך פרובוקציות, על מנת למשוך קוראים ,יצירתך ראויה לכבוד המגיע לה בזכות עצמה וכוחה ,הפרובוקציה מורידה אותה נמוך וחבל ,ואין קשר אם אתה חמוד או לא ,זה לא לענין! היצירה היא האבן השואבת האמיתית ולא הסנסציה
אני רוצה סדין ענת וקסמן.
כן, תרגיל די מלוכלך, אבל אין מה לעשות – עם הומור עצמי.
מכל מקום אם ברצינות – זו אחת הבעיות של בלוגים מן הסוג הזה ובכלל – שהכותבים מתחילים לספור כניסות וזה הופך למדד של פופלאריות. בקיצור, שטות מוחלטת. מישהו סיפר לי שהוא יוצא ונכנס בבלוג שלו רק שיהיו הרבה ספירות. מגוחך, לא? אז אם העיקר תגובה – אז הנה זו היתה תגובה.
ובנוגע לעירום – טריק באמת מלוכלך – כלומר הכיסוי! לפחות היית באמת מראה משהו. אולי בפעם הבאה שתרגיש "בודד" – תוריד הכל?? ולמה לא בעצם???
סחתיין עליך!
לא ערום מלא – לא קונה.