מיכל ב. עושה כביסה ועוד דברים
הבן שלי מסיים היום כיתה ג".
הבנות בכיתה כמובן נורא מעצבנות
ולכן הוא מדבר עליהן כל הזמן
כי הן נורא מעצבנות.
ויש שמועות שזה מאוהב בזו
ויש שמועות שההיא מאוהבת בהוא.
(הוא, באופן אישי, לא מאוהב באף אחת,
מה פתאום, בכלל לא).
מה פתאום, בכלל לא).
אתמול הציע האמיץ הראשון חברות לילדה מהכיתה.
ותוך כדי כך הוא הגדיר במדויק את המושג "אהבה":
הילד הכריז קבל עם וכיתה כי הוא מאוהב בילדה זו וזו.
הוא רוצה שתהיה חברה שלו.
הוא כל כך אוהב אותה, אמר,
שאם היא תהיה מוכנה להיות חברה שלו,
הוא יהיה מוכן לשחק איתה בברביות כל הזמן.
🙂
חמוד ומשעשע ואמיתי מאד. ומתאים הפונט הוורוד!
תודה עדה-)))
נהדר! ובאמת הפונט הולם… 🙂
תודה שירה…
מיכל, כרגיל אצלך, הראייה מעמיקה. הרעיון שלי, שכתבתי עליו כמה שירים, שבכל קשר של אהבה המושא האמיתי הוא הסמוי, ואיננו אלא הדימוי שיצר האוהב מאהובתו (הברבי) מופיע בדברי הילד.
אפשר לקרוא זאת גם אחרת:כל אישה היא רק ייצוג חלקי ופגום במקצת של האידיאה או הארכיטיפ שלה:כאן – הברביות. ואפשר גם אחרת: את חיה מידיי. הלוואי והיית בובה נשלטת ושימושית לגמרי. כה אמר הלא מודע
הזכרי.אבל גם לנשים יש משאלות עזות לבובונים וארכיטיפים
תודה מוטי על המחמאה. אני חושבת שהילד אוהב כדור ומשחקי "בנים" ובשבילו לשחק בבארבי זו ההקרבה האולטימטיבית, כמו לנצח דרקון בימה"ב.
אגב- היום יש תפלצת בשם בראץ – בובה פוסטמה שמעוותת אותנו הנשים, לגמרי.
לא בטוח שזאת הקרבה כה גדולה. בכל זאת יש הרבה משחקי בנות והוא בחר את המשחק בבארבי…
או, זה עובר להם… ואם זה לא עובר להם, אז הם הופכים את הבובה לבשר ודם, מפנטזים על מחוטבת כזו, עד שהם בקושי מצליחים להכניס משהו בפנים, למרות שהיא היא הרבה פעמים בדיוק להפך…
על כל מקרה: הכתוב נחמד מאד.
תודה איריס. נחמד לעקוב איך זה עובר להם לאט לאט.
אומץ יש לבחור, אני מכירה הרבה כאלה שהיו צורחים בתיעוב איכסססססססססס…
נכון לבנה – גם אמיץ וגם ג"נטלמן.
בנים די שוברים את הלב בגיל הזה, את זה אני יודעת מביתי שזרקה בכיתה ב" מכתב אהבה של בן לפח ( מתוך מבוכה) והוא לא הסכים להכנס לשיעור הבא וישב ליד השער.
תחנכי אותו לא להתאהב במלכת הכיתה, בדרך כלל כל הבנים מציעים חברות לאותה בת ויש עוד .
בני הקטן לא לומד עם בנות אבל פעם עברנו בבני- ברק ונפלה לו מחברת וקלמר ובת אחת לא מוכרת התכופפה והרימה לו הכל ( מפוזר כמוני) וכמה שהוא הסמיק.
רצית תגובה..
תראי כמה סיפורים!
הו אביטל! איזה ילד אומלל!
ויש סיפורי אהבה גם בבני ברק…
לצערי להתאהב במלכת הכיתה הבלתי מושגת הוא שלב שכנראה חייבים לעבור…
אביטל,
איזה ילד מתוק יש לך!! איזה כיף לך. תתפלאי, אבל היום בגיל הזה לא כל ילד מסמיק ליד ילדה אחרת. לפחות במגזר שלי. אז תשמרו על זה. זה ממש חמוד.
משובב נפש!!! באמת זו אהבה אמיתי!!!
נשמע שהוא תפס את הפרנציפ מהר 🙂
מתוק ומקסים מיכל! איזה כיף הגיל הזה
חגיגה של ורודיות. חמוד
נחמד ביותר.
לשחק בברביות כל הזמן ?
הילד כנראה באמת מאוהב.
מיכל, נהדר שהבאת את סיפור האהבה הזה. למרות שאפשר לפרשן את הנכונות של הילד המתוק הזהכמו שמוטי ניסה לעשות, אני שמחה עם האומץ הרב שיש לו לבטא את עצמו.
תודה לכולכם!
המון תובנות קיבלנו בתגובה לטקסט הורוד הזה. אנסה עוד אחת: אני מרגישה כל הזמן באהבה בין בני זוג באהבה לילדים ונכדים שכמות הזמן שאנחנו מוכנים לבלות איתם תוך עיסוק במה במעניין אותם ולא להעביר את הזמן בתחום שאנחנו אוהבים — הוא הקובע.
את מאוד צודקת סבינה – קשה להחליט שעכשיו אני משחקת נטו והעולם מת מסביב. כשמגיעים לשלב הזה נהנים ואוהבים. ועדיין, יום אחד היא תקום ותגיד – "מה זה אתה משחק בברביות שלי כל הזמן? אין לך חיים משלך?!"
ככה זה מתחיל… תגידי לו שהוא ממש לא צריך לשחק אתה בברביות שלה בשביל חברות, לפני שיהיה מאוחר 🙂
אח, אח, איזו הקרבה ראויה לשמה.
הלוואי שהוא ימשיך להחזיק בדעות האלה גם כשיישא אישה
(הלוואי בשביל המאושרת)
אז ככה:
אמיר כנציג הבנים רואה בדאגה ובחשש את העתיד…
הדס כנציגת הבנות דווקא משבחת את האוהב הצעיר.
משהו לוחש לי שאתם שניכם מייצגים את המגדר שלכם בכבוד.
מקסים. אין כמו אהבה ראשונה. הצעות חברות, לשחק בבובות. lovely!
מתוק ותמים ועם זאת המשחק כל כך בוגר ….
נדמה שהוא קורא נכון את המפה, הבן שלך, האלף השלישי הוא הרי האלף הנשי, ואוי לו לבן שלא מבין במשחקי ברביות,
ממה יתפרנס בעתיד ?
:))
ואני דווקא שיחקתי בברביות של אחותי, והייתי מוכן לשחק בכדורגל בשביל החתיך של הכיתה… אבל הוא, הוא תקע לי כדור בראש וצחק עלי… היום הוא פקיד קירח במס הכנסה. מגיע לו!
ומזל טוב לכולנו על הבלוגייה!
יוסי – גם עושה כביסה ספונג"ה אבק תריסים…
-))))))) מלך הכיתה פקיד במס הכנסה!!!!
מעולה! ככה הם המלכים – משאירים אותנו הנתינים לאכול את הלב ובסוף מסתבר שזה סתם צפרדע.
את כל זה אתה עושה יוסי? אתה מוזמן תמיד!!!!
עדיף ילד שמוכן לשחק בברביות בשביל הילדה, מאשר בילד שמשחק בילדה בשביל ברביות.