אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
אלטרנטיבה מקסימה לשבוע הספר נערכה בערב אחד לפני כשבוע בו נאספנו,
כמה מאות אנשים ששמעו בשיטת הפה והאוזניים (כלומר מכרים ופייסבוק)
על הארוע המקסים שארגנו שלוש הבנות בדירתן.
היתה אווירה של פעם, המוני ספרים שנתרמו על ידי כולם, מחירים כייפים של
5-10 שקלים לספר, אבטיח ועוגיות נוסטלגיות (זוכרים – עוגיות חצי סהר מצופות שוקולד) משנות ה 70' במרפסת,
והמון אנשים שנעים לפגוש.
בלי טיפת דאווין ועם המון שיק של שנות ה 60-70-80, תראו תראו:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/117/928.html?hp=1&cat=468
הבאתי לבדיקה וניסיון גם את הספר שלי ואנשים עיינו בו בעניין רב וקראו בו כל הערב,
אבל מסתבר שהיום כבר לא קונים ספר שעולה יותר מ 10 שקלים,
למה להם ?
כשיש מבצעים של 3 ב 1 ושני ספר בשני שקל או שני שקל בשני ספר,
וכשאת הרוב אפשר לקרוא ברשת ….
ואם האלטרנטיבה תנצח, אני מוכנה גם להקריב את מה שחשבתי שיכול היה לעזור לי לממן
חלק מהוצאת הספר שלי.
באווירה העכשווית, שמתי לב שאנשים יותר מהתרגלו לקבל ספרים שהוצאת במתנה בכלל,
וחלקם אפילו נעלבים אם לא שלחת להם אותו כמתנה (לא מספיק לחלק לכל המשפחה והחברים הקרובים),
לגמרי לא עולה על דעתם למשל שאם אני השתתפתי בשמחות ובאירוסין ובחתונות
ובברית מילות ובכל אירועי האירועים שלהם וסבלתי בדממה ופיזרתי צ'קים על ימין ועל שמאל,
אולי היה יכול להיות נחמד אם היו משתתפים בארוע היחידי שקרה לי בשנים האחרונות
והוא הוצאת ספרי, אותו הם מצפים לקבל במתנה (ואני מדברת רק על אלה שהוא מעניין אותם).
כששאלו אותי ביריד אם גם הוא עולה 5 שקלים עניתי שכרגע הוא עולה פי 10,
אבל אם יום אחד אחליט לוותר, פשוט אגיע לכיכר העיר עם מריצה עמוסה בכל העותקים,
אפרוק את המריצה ואשאיר לנשרים לסיים את המלאכה.
מה זה צודקת, רוניתי. ובשום אופן לא לוותר. זה ספר מצחיק ברמות. והכי חסר לי להעביר עליו קטעים עם מישהו שגם קרא, כמו שהיינו מעבירים, נגיד, על פרק של סיינפלד או החמישייה הקאמרית.
איריסקה,
את יכולה להעביר דאחקות עם מירי וריקי
:))
לא מוותרת, רק לפעמים מקטרת, אני מאד טובה בזה. וזה בריא לי 🙂
ארוע משמח
מחשבות מצערות
חושבת שכדאי דוקא לשמור על הספרים וכשתוציאי ספר נוסף,יתיחסו אליו.
באמנות השקעתי את מיטב כספי שאיננו על תערוכות. מצב דומה בהחלט. אבל נהניתי מהתהליך גם את?
מירוש,
לשאלתך, מאד נהניתי מהתהליך.
מכל רגע.
זה היה כמו עבדות מרצון ולכן הרווח כולו שלי וגם שלך לגבי התערוכות שעשית.
מרגע יציאת הספר, התהליך עבר לשלב השיווק ואני רוצה להצליח גם בו וליהנות ממנו ….
סוג של בדיחה בימינו, נכון ?
פשוט מחמם את הלב
כאלה דברים אני אוהבת
ורונית – הספר שלך משעשע ביווווותר
כתוב בחוכמה ובאהבה
איריס כותבת על סיינפלד …
יאללה להעביר את הטקסט לדיאלוגים ולהעביר את זה לגורמים המתאימים
תודה, ריקילה.
את פרגון נדיב ובלתי נדלה.
וכן, היית אוהבת את הערב האלטרנטיבי.
איזה יופי, נשמע רעיון מוצלח. אם כי גם שבוע הספר הרשמי בגן הפעמון מרגיש כמו אלטרנטיבה לתל אביבי (עם היוגורטים והכרזות). בירושלים יש תחושה יותר נכונה.. כנראה האויר וההרים.
תודה, איילה.
לא הייתי בשבוע הספר הרשמי …
פספסתי הפעם, אבל אני לא מתלהבת גדולה של זה ממילא.
ירושלים מרגישה לך כמשהו יותר נכון ?
מבחינת אויר והרים את צודקת !
אני חושבת שיש גם הרבה פחות יומרנות ופלצנות ושטיקים מאשר בתל אביב,
אבל מצד שני גם מאד קשה לגור כאן.
הכל בחבילה אחת שרק לא תתפוצץ 🙂
נראה לי שזה עניין של עמדה. שאנחנו חברים והכל נחמד אבל את הספר הזה כתבת ומדובר בעבודה. העבודה שלך. זה לקח ממך זמן ואנרגיה, משאבים ומה לא.
גם את לא תבקשי מחבר רחוק שיממן לך שרותים שבהם התמחה בחינם, הכי הרבה בהנחה ניכרת וכדומה.
וגם להאמין שהמוצר שלך הכי טוב .
להכנס לנחמדות מסוג אחר, סחבקיות מוגבלת אבל נעימה.
והעיקר להאמין שמה שעשית זה הכי טוב.
לדעתי את יכולה להרויח בגדול.
ואני מדברת מנקודת מבט מסחרית לחלוטין.
כי עברתי כל מיני דברים בחודשים האחרונים.
שבוע- טוב.
אביטל,
תודה על האמונה בי..
אבל חוששני שאין יסוד לאופטימיות גדולה לגבי שיווק עצמי של ספר …
את הוצאת בהוצאה מוכרת ועם חסות של מו"ל וזה משהו אחר מלהוציא פרטי.
אחר לגמרי.
הרי סופרים ידועים לא מוכרים !!!
רונית,
למרות הקרחת הלא רצונית, אני מוריד לך כובע על אומץ ליבך, על תעוזה, על מאמץ ותמשיכי לכתוב, ליצור, לצחוק, להצחיק ולטפס גבוהה, כי לא מכיר אחת שלא הגיעה לשם אם רצתה וייאוש לא הכניע אותה, ואותך הוא לא יכניע.
אנא שלחי לי את ספרך במחיר המלא, נא להוסיף דמי משלוח, דמי הרשמה וכמובן עמלת שורה כמקובל.
הי גרא יקר
ואני מורידה כובע בפניך על התמיכה.
ועל עוד כמה דברים – הכתיבה שלך, למשל.
להזמנות אפשר לפנות אליי למייל הפרטי.
תודה.