אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
לא זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי שם, אבל לחץ פיזי לא מתון של חברה מאתמול
גרם לי ממש להקיץ היום עוד לפני 11:00 בבוקר (עייף לי כל היום),
בכדי להספיק לשלל קונצרטי חוץ שהתחוללו.
וידאתי מראש שמדובר בשטח פתוח ולא בתוככי כנסיות מעופשות או במקומות שאי אפשר
לאכול בהם סוכריה או ביסלי או לקנח את האף מבלי להיכלם.
ככה, כשאני מצויידת במינימום מידע וכשמטפחת קשורה על עיני, הובלתי על ידי אותה
חברה שואפת-הקלאסי אל המקום.
אני קצת עייפה, אז אסתפק בכמה תמונות שצילמתי,
אולי מיותר לציין שהחברה הקשיבה לקונצרטים ואני עסקתי באלף ואחד דברים שצצו
ועניינו אותי בטירוף, כמו תמיד, דברים שאף אחד לא שם לב אליהם, ורובם לא מבינים על
מה אני מדברת בכלל. היה מאד מעניין, וגם סופסוף הרגשתי שאני בחברת בני מיני אחרי
יותר מידי אוכלוסיה ירושלמית על הראש לאחרונה.
נכון יפה ?
מישהי שהבריזה מקונצרט
לא אלאה
ככה נזירים חיים היום ? אפשר גם ?
מופע יפהפה ומפתיע בהחלט של איזה טריו, שימו לב לאשה האמצעית
.jpg)
הדהימה אותי, אחר כך הסתבר שגם את כל השאר, בחיות שלה. יש בה קומיות וחיות ייחודיים
עוד פעם זותי ?
איזה הרכב קצת גבעטרוני… אבל חביב
נגן האקורדיון אמיל אייבינדר. וגם קצת מחן צמבליסטה
איזה מציצות קרטיב, רונית! סחטת לו ת'צורה.
תעזבי אותך מן המוזיקה הזותי של הרופאי שיניים. מה עם לנגב איזה חומוס אבו גוש, אה?
אמירוש, זה לא פוסט מהסוג ההוא 🙂
לנגב חומוס באבו גוש זה מאד לתל אביבים או לכל מי שלא מכיר את האזור.
החומוס הכי טוב בשוק מחנה יהודה.
מצד שני, אף פעם לא הבנתי את הטירוף לחומוס.
תודה רונית מלבב. מתאים הקרטיב לשמלה.
פוסט מרנין לב ,רונית ויפה לך ירוק (הצבע שלי)זאת מוסיקה ווקאלית לא?
תודה, חנה.
אוהבת ירוק, וגם ורוד, וגם שילובים..
כמה שיותר צבעוני.
כן, זה היה פסטיבל למוזיקה ווקאלית,
אבל היו גם הרבה אינסטרומנטים 🙂
תודה, מירוש.
הקרטיב מתאים לשמלה ומקל הקרטיב מתאים לקרטיב :))
תמיד מעניין אותי המבט שלך בתור צלמת ואמנית, אני בטוחה שראית בכל תמונה עוד הרבה דברים פרטיים לך.
כן ראיתי כמה את מיוחדת וקיויתי שאת יודעת להעריך זאת. את יודעת המתבונן , מתבונן בעיניו ומה ששמטריד אותו באותו יום ורגע.
חשבתי לעצמי שהצגת עצמך כמי שבעיקר התייחסה לאנשים ופחות לתרבות אבל התייחסותך לסוזן בויל של אבו גוש מראה שהשילוב אמנות ותאווה לחיים הוא משמעותי ביותר ולא רק לך . וכן הוא חשוב כמו שציינת לאהוב את מה שעושים. חשוב! אז גם את ראית בעינייך ומה שראיתי בעינייך הביא אותי לרצות לדעת עוד עליה ולחוות. לדעתי הדרך לתרבות מובילה דרך החיים האישיים והחוויות האמיתיות. זהו בינתיים . לא כמו צלמת ואמנית אלא כמו מירי….:)
מירינקה ….
את מיוחדת. הכי.
הגברת הגדולה ההיא, לקחתי כרטיס שלה.
אם את רוצה, פני אליי ואתן לך את שמה.
היא גרה בראשל"צ והם עושים הופעות באזור. שווה רק בשבילה.
(אם כי הכי כייף כשאין ציפיות, אנחנו באנו מפוהקות להופעה הזו ואז פתאם נוכחתי שאני נדהמת. ואז ראיתי שכל השאר נדהמים, והבנתי שיש מה שנקרא אמת וקסם. ושבני אדם חשים בו. כולם.
ותודה על המיוחדת. יודעת, רק זה לא עושה לי את החיים קלים, נהפוכו…
הייתי שמחה למשהו נניח שיילך סביר.
אפילו משהו קטן כמו למשל להצליח להתפרנס.
איזה יופי! התבשמתי!
סבינה, תודה.
אני בטוחה שאת לקוחה מוצלחת יותר של הארועים האלה מאשר אני 🙂
אני נהניתי מהאנשים, הירוק, מחלק מהמוזיקה, ובעיקר מכל מיני קטעים שזיהיתי מבחינת אנקדוטות, לא משנה..
איזה כיף
זאתי מה זה חמודה
ואני מבינה שלא עזבתם את המקום עד שהגברת הגדולה לא גמרה לשיר 🙂
אחלה צילומים, רונית. אפשר לשמוע את המוסיקה של הקרטיב…
(והתגובה של ריקי גמרה אותי מצחוק).
:-)))
תודה, שחר.
אתה אולי יכול להעיד שהצילומים טובים מהמקור 🙂
הגברת השמנה לא שרה אלא ניגנה,
ו It still ain't over
תודה ריקיל'ה.
זהו, שהגברת הגדולה ההיא עשתה לי את כל היום.
אי אפשר להעיבר את זה בצילום,
היא היתה הדבר הכי חי שהיה שם.
דיברתי איתה אחר כך, שאלתי אותה לפשר ההופעה שלה, ציינתי שיש בה גם אלמנטים קומיים.
היא אמרה שהיא פשוט נהנית.
זה הכל.
היא נהנית ממה שהיא עושה.
שיעור מדהים לחיים.
והנה רוניתוש על קרטיבה, שמלתה, נגניה, מבניה ועציה. וגם הרבה גברת גדולה וקצת פסטיבל. תמשיכי לעשות חיים :))
איזה עושה חיים, תלמוש.
יותר החיים עושים אותי …
תודה על חיוכייך 🙂
גם אותך החיים עושים?? נו, מה יהיה?
אני לא חסינה בפני זה, תלמוש.
לפעמים הם עושים אותי, לפעמים אני אותם.
אבל מצאתי שיטה ללמד את עצמנו ליהנות.
משהו שקשור במדיטציה ומחשבות.
רוניתוש, אפשר את הרצפט??! 🙂
לדעתי לכל אחד יש הרצפט הייחודי לו לכל תקופה. לא כ"כ מאמינה בפתרונות גורפים לכולם. אני כבר המון המון שנים בתהליכים. טיפול של מיליון שנים, אחר כך סוג אחר, אחרי זה הבודהיזם, ועכשיו חזרתי קצת שוב לבודהיזם, ואני מתרגלת פה ושם מדיטציה, וספר מדהים שאני קוראת פלוס המדיטציות עזרו לי למצוא משהו בתוכי שעוזר לי.
אם תרצי עוד פירוט …
🙂
רונה, לא התעניינות מוגזמת בתוכן הקונצרט עצמו ? (חח) אני בטוח שמצאת לך עולם ומלואו היכן שאחרים לא שיערו שיש משהו בכלל. …
תודה וסליחה פשוש.
אכן התעניינות מוגזמת בקונצרט.
הלכתי כבת לוויה לי. שלנו שגררה אותי בצמות, ושם מצאתי אלפי שטויות כלבבי..
ההשכלה המוזיקלית שלי לא התרחבה.. 'צטערת 🙂