אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
הי.
מנסה עליכם כמה שירים שכתבתי לפני כ 4 שנים….
ופרסמתי אז בפורום שירה אחד לא רע, שהיה.
זה היה בנקודת ההתחלה שלי בכתיבה בכלל, במקביל לכתיבה המוטרפת בפורום
הפסיכי והמיתולוגי ההוא בוואיינט …. שזה מה שבעצם אהבתי לעשות.
אשה שלמה בתוך אישון
ציפורני איזמל
מבהיקות
בעיניה,
רושפות טירוף מחמדיה,
אל עין המביט.
שדיים סדורים
זקורים היטב
בגלגל העין
מהמרים
על שפיותךָ.
עקבי סיכה דקיקים
נעוצים בטבורה,
מעפעפים וקורצים.
אשה בחלוק בתוך אישון
נעצמת,
קוראת לך, ָ
מתוקי,
בוא לישון.
מי שמרגיש דחף עז לנקד, שלא יגביל את עצמו ………………
:))
עם כל המחמדים האלה באישון העין ואשון הליל, מי יכול לעמוד בפני "מתוקי" כזה?
וגם התמונה חמודה. סוף סוף רואים אותך 🙂
תודה, מאמי.
השאלה אם זה טוב שרואים אותי או לא …
החשיפה איטית.
אתה רואה שאני רכה ולא מפחידה כל כך ?
:))
בתמונה את חמודה, אבל לך תדע :)))
ולמה החשיפה איטית? את רוקדת פה את ריקוד שבעת הצעיפים?
לא אוהבת להראות פנים כנראה.
זה מלחיץ קצת.
ועוד מילה, אני מתחרטת ומורידה את זה :)))
מתאים לי להראות גוף ואת הפנים לכסות בשביס איראני.
מה אתה חושב על השיר ?
הוא עושה דחף לנקד ?
🙂
ו…
אחרי שצפורני אזמל והשדיים הזקורים מאיימים על שפיות המתבונן, שביס אירני רק יכול להחריף את המצב 🙂
בסופו של דבר זו האישה ניבטת אל עצמה באישונו של המביט. היא לא רואה אותו?
צִפָּרְנֵי אִזְמֵל
מַבְהִיקוֹת
בְּעֵינֶיהָ,
רוֹשְפוֹת טֵרוּף מַחְמַדֶּיהָ,
אֶל עֵין הַמַּבִּיט.
ידעתי, ידעתי שמישהו מכם לא יעמוד בדחף לנקד !!!
חולה על הבלוגייה הזו :)))
היא רואה כנראה רק את עצמה.
והאמת שכתבתי את זה אז רק כמעין פיתוי לאיזה בחור שחפצתי ביקרו בפורום ההוא.
לא עבר לי כלום בראש חוץ מזה,
אם אני זוכרת נכון.
🙂
רונית, רונית, ביקשת שינקדו לך, לא ננקד?
אפילו את השיר …
אבל אני שומע שמתחולל שם ריב – יענו, פלרטוט נסוג: חצי ילדה טובה רוחנית חצי השדיים זקורים 🙂
ובאמת היום לא, לא היית כותבת דבר כזה(אבל כן מפרסמת?:))
למה להטריף? באמת פויה.
"פלירטוט נסוג", אהבתי.
האמת שאת ההשראה לכל הזימה הזו ולפלירטוטים קיבלתי מהפוסטים שלך ומכל מה שקורה שם בלילה. …
כך שזו אשמתך.
🙂
אם כי אני מניחה שאצלך זה בלי הקונפליקט.
לא לא לא, רונית, לא כתבת את זה בהשראת הפוסטים שלי – אל תהדקי אלייך את הצעיף השמיני. השיר מלפני כמה שנים, לא? 🙂
נו, אז יש לך את זה, אבל מה, זה יוצא קינקי, כמו במנזר ירושלמי.
ולמה שיהיו קונפליקטים? רק שלום.
שנעבור לתפוחים?
הפרסום של זה,
וכל עניין התפוחים,
לא הכתיבה עצמה של השיר,
כהשראה מהפוסטים שלך ….
תן קצת קרדיט ….
יש היגיון ואפילו אמת מאחורי כל זה.
ולמה ביזארי ?
רוצה קרדיט? קבלי בכיף. והתפוחים? לא ידעתי שדני של נורית עושה לך את זה. חשבתי לתומי שזה הנמר וזינוקו 🙂 אררררררר
אגב קינקי זה לא ביזארי, רק טעם לא קונבנציונלי, בעיקר בהתנהגות מינית.
איך להסביר את ההבדל?
אם הרבי אוהב שהרבנית נוערת במיטה זה קינקי.
אם הרבי אוהב את האתון במיטה, זה ביזאר.
אבל אם הרבי אוהב את האתון שלו עם הפיאה של הרבנית, זה גם ביזאר וגם קינקי.
ויש עוד דוגמאות, אבל אולי הסוגיה הנכבדה הזאת שווה פוסט.
אמירוש,
מה קינקי באשה עם אישון ?
מה, עקבי סיכה נעוצים בטבורה ?
אפשר לחשוב 🙂
חשבתי קוראים לזה מטאפורות אצלכם….
הקינקי מתחיל מאני כן אבל אני גם, ובמקרה הזה זאת באמת מטפורה.
במנזר רגיל הכומר מתפלל בביריות, אבל זה שווה כי זה גם אסור.
במנזר ירושלמי, הביריות מתפללות לכומר כי הוא שווה, אבל גם זה אסור.
אתה "גם" ?
מלך הקינקים אתה.
אני זוכרת את סינופסיס,
מדהים ולא הכל הבנתי,
אבל היה קינקי מידיי בשבילי.
והפוסט הזה עומד לרדת בעוד 3,2,1….
אני לא צריכה שכל מיני דודים שלי ייכנסו בטעות :))))
עד מחר
רונית, רק כדי לחדד את הנקודה, זה שאת רוצה שינקדו לך זה קינקי.
אבל אם את רוצה שפוסט עומד ירד, זה ביזאר.
ד"ש לדודים (אני שומר להם העתקים).
לא קינקי, סובלימטיבי. ובעיקר צחוקייה.
משעשע אותי עניין הניקוד בבלוגייה הזו,
שאני כותבת שיר ומיד מישהו מחזיר לי אותו מלא נקודות, זה קומי.
ובינתיים אני משאירה,
כי עם איזה עוד משוגעים אני אדבר על דברים כאלה והם עוד יבינו ועוד יוסיפו טירופים משלהם :))
יאללה משוחרר.
מה יפו דודייך, רונית. ד"ש.
ומה משוחרר, מה?
אם אני משוחרר מהרצועה זה קינקי.
האו האו!
נשמה, אני הבנתי סופית שאין לך תקנה.
ושקשה לפצח את הקוד האמיר-אורי.
ומצד שני גם מאד קל….
סה"כ אתה גבר.
🙂
שמתי לב. טוב, אז…
אשה – ארצה!
וזה כמובן לא קינקי ולא ביזארי:)
מה זה, ככה מפלרטטים בלי בושה? באמצע הלילה? לילה אחרי הבחראות?(זו לא טעות כתיב). ולא משתפים? איפה הימים שאת ואני, רוניתה, היינו מתחראות קצת על אמירוש? אני מתגעגעת.
ואל תורידי רוניתה, זו תמונה אחלה חמודה.
נשמה, התגעגעתי לזה לאללה, אבל את כבר לא היית בעניין נראה לי .. תראי מהזה, בחורה כותבת שיר כזה ובסוף מה שיוצא לה מזה הוא שמנקדים לה אותו. בגלל זה אני סקפטית לגבי אמנים בכלל והבלוגייה הזו בפרט 🙂
חחחח, את וואלה צודקת. איזו נוקדנות. כאילו המילים קודמות לחיים. טוב, אולי זה ככה אצל סופרין ומשוררים. נראה לי שהמילים באמת קודמות אצלם לחיים.
ונעלמתי מרוב צרות. נהיות לי שערות לבנות מרוב הבוגראס עם האחות הבעייתית. אני בקושי חיה ונושמת.
אהבתי את הייחוס הטוטאלי לעיניים!
הי רונית היפיפיה
היה נחמד השיח לילה. 🙂
הכל אמנות לעזאזל
מירוש,
לא לא יפהפיה בכלל לא. פעם הבאה רעלה.
משתדלת שהנשמה תהיה, ויש גוף ברוך ה'.
חוצמזה, הכל מזל או חוסרו.
נחמד שעקבת אחרי הלילה ההזוי הזה …
גם אני כנראה… אמנית.
תודה חנוך,
כן, הכל בשיר ממוקד בעיניים.
תודה שראית.