הבלוג של מיכה שמחון צלם אמן מורה מרצה פמיניסט נשוי ואוהב אבא לאימרי ועלמא מזרחי חברתי עצבני חייכני רגיש רוקר בנשמה בשלן
panic ensemble (צילום: מיכה שמחון)
כבר מזמן רציתי להמליץ לכם על להקה ישראלית שאני מאד אוהב. קוראים להם פאניק אנסמבל ויש להם דף בmy space (הלינק בהמשך). ב-13.8 היתה להם הופעה בלבונטין 7, המקום הכי חם היום ללהקות ומוסיקאים בשלב שהברבי גדול עליהם. הלבונטין מתמלא בעוד ועוד אנשים, שחלקם מגיעים מחיפה במיוחד. הלהקה עוד לא הופיעה בחיפה או בירושלים, כך שהמכורים חייבים לנסוע. כשאני אומר מכורים, אגב אני מתכוון לזה ששבוע לאחר ההופעה הדבר היחידי שהייתי מסוגל לשמוע היה פאניק אנסמבל. כל השאר נשמע לא מספיק טוב. אז מהי כל הפאניקה?
המוסיקה של הפאניקים והפאניקות היא פגישה הסטורית (שלא לומר הסטרית) ובלתי שגרתית בעליל בין ביורק ושינייד אוקונור לבין ליזה מינלי בחתונה יהודית צוענית של קוסטריצה. בלתי סביר בעליל, אמרתי? את המוסיקה כותב רועי ירקוני שמשלב בטבעיות בין מוסיקה קלאסית לג'אז לרוק לקברט לברייק ביט וסמפולים. הוא מנגן על פסנתר ועל קלידים אלקטרוניים ומסמפל ומנצח על כל האורקסטרה, הקול של יעל קראוס לוחך את הסירנות ומייבב בחתוליות שמזכירה גם את joanna newsom, לפרקים. האקורדיאון של בוריס מרצ'ינבסקי מוסיף את המימד של החתונה הקוסטריצית מחד והקברט מאידך והחצוצרה של דירק קונש מוסיפה את הצלילים של התרנגולות המעופפות והחופה הגליצאית. גליה חי לוקחת את הויולה מהחתונה היהודית אל מחוזות ברטוקיים דיסהרמוניים, שמוסיפים לכל נימה של טירוף, כאילו שלקוסטריצה חסר ממנו, יהוא ירון צובט בבאס כאילו אין מחר ועומר הרשמן מנגן בגיטרות האקוסטיות והחשמליות באופן מפליא. ועל כלי ההקשה, נועה גולנדסקי מקישה ומוסיפה לכל מקצבים שמחברים את כל הצלילים האלה למקשה אחת של תנועה וקצב. נועה וגליה גם מוסיפות קולות ליעל.
להקה מדהימה של שמונה אנשים מוכשרים מאד על במה אחת מנגנים מוסיקה גאונית שמכשפת אותך מהצליל הראשון. אז הגיע הזמן שתשמעו אותם, לא?
www.myspace.com/panicensemble
רועי ירקוני – האיש והפסנתר (צילום: מיכה שמחון)