הבלוג של מיכה שמחון צלם אמן מורה מרצה פמיניסט נשוי ואוהב אבא לאימרי ועלמא מזרחי חברתי עצבני חייכני רגיש רוקר בנשמה בשלן
עלמא
עלמה קטנה נולדה, פחות משלושה קילו של גוף. שיער שחור פחם, שעוד ינשור, עיניים אסייתיות מלוכסנות ואף שהוא העתק שלי בקטן מיניאטורי. אצבעות פסנתרנית קטנות וארוכות. עלמה קטנה שהיא עולם שלם. עלמא.
זה מדהים איך יצור קטן כל כך ולא מדבר יכול להפוך עולמות. אימרי הפך אותנו להורים ועלמא הפכה אותנו למשפחה: אבאמאבןבת.
יהיה לנו הווי משפחתי ודברים שמצחיקים רק אותנו כי זר לא יבין, יהיה לנו ריח של בית ואוכל של בית, יהיו לנו הרגלים משותפים ושפה רק שלנו, יהיו לנו משפטים שמתחילים ב: אצלנו או ב: אנחנו. ותודה לאל: אימרי לא יהיה בן יחיד ואנחנו לא נרגיש שאנחנו מכבידים עליו בעודף אחריות של הורים זקנים עם בן יחיד שמטפל בהם.
יהיה לנו הווי משפחתי ודברים שמצחיקים רק אותנו כי זר לא יבין, יהיה לנו ריח של בית ואוכל של בית, יהיו לנו הרגלים משותפים ושפה רק שלנו, יהיו לנו משפטים שמתחילים ב: אצלנו או ב: אנחנו. ותודה לאל: אימרי לא יהיה בן יחיד ואנחנו לא נרגיש שאנחנו מכבידים עליו בעודף אחריות של הורים זקנים עם בן יחיד שמטפל בהם.
אנחנו מאושרים. מאד. אבל בתור בן שני לאח בכור, אני חייב להגיד באכזבה, שאין מה לעשות, ילד בכור מרגש יותר. יש משהו בראשוניות שאי אפשר להתחרות בו. בזמנו ביליתי שעות בהתבוננות בפניו של אימרי. היום אין לי הרבה שעות פנויות להתבונן בעלמא, ילדים זו עבודה. וברכה… כל תחושה שהרגשתי אז היתה ראשונית. החזה שלי התפקע מאושר על עצם ההבנה שאני אבא. עכשיו לא קרה דבר ששינה את הסטאטוס שלי. אני אבא כבר יותר משנה וחצי.
ועדיין יש תחושה של שלמות, שלא היתה קודם. בן ובת זה מין עולם שלם. מבחינתי תהליך הייצור יכול להיפסק.
ועוד משהו. זה מוזר איך יצורים בני עשרה ימים יכולים לבוא קומפלט עם אישיות. ההבדל בין עלמא לאימרי כל כך ברור שזה כמעט צועק. הוא היה מין סקרן מתבונן שקט עם עינים גדולות, שתקשר עם העולם מתוך איזה שקט פנימי כבר מההתחלה ועלמא היא סקרנית מאד, אבל לא מתבוננת, אלא בוחנת ומבקרת. יש בעיניים שלה משהו מצומצם וממוקד שחוקר את העולם באבחה חדה. הנוכחות שלה לא שקטה ומהורהרת וגם לא פילוסופית כמו התחושה שאימרי נותן, יש בה משהו אנרגטי טמפרמנטי ומאד לא זני בקשר לעולם. אימרי היה מין בודהא קטן כבר מגיל צעיר מאד ובה יש משהו מאד מערבי. חוסר נחת.
אני כמובן מודע לזה שרובכם חושבים שאני מקשקש ואולי איבדתי חלק משפיותי בשל חוסר שינה, אבל אפילו כשמחזיקים אותה בידיים וזוכרים את אימרי בגילה מרגישים את ההבדל.
למי שמאמין או מבין באסטרולוגיה מספיק יהיה לומר שהוא דלי והיא בתולה וכולם יבינו הכל, אבל מה שכתבתי כאן משקף גם את מה שסיגלית מרגישה לגביה והיא באופן כללי חושבת שאסטרולוגיה זה קשקוש מושלם, מעבר לכך שאין לה מושג מה ההבדל בין בתולה לדלי, כך שאין כאן השלכה שלי.
והנה כמה תמונות מהשעה שבה עלמא נולדה ממש, שתראו בעצמכם את הפלאית.
ואם אתם רוצים לראות או להיזכר כיצד אימרי נראה כשנולד – תקליקו על הקישור הזה:
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=53&itemID=3515#post3515
היא מהממת.
מזל טוב, מיכה !!
ואהבתי מאד את האבחנות שלך
לגבי אופיים של הילדים, אתה יודע להתבונן.
הי רונית
תודה. היא באמת מהממת. מתוקונת קטנה.
מזל טוב! איזה יצור קסום. לא דומה במיל לאף אחד מכם, שזה לא בהכרח רע… יפהפיה אמיתית
התגובה האחרונה היתה, כמובן, של הדוד הרע מניו יורק
מזזזזזזזזזזזזזזזזזל טוב
אכן שלמות
אכן פשושית פלאית ומיוחדת… והכתיבה יפה כתמיד… ואם יורשה לי אבא יקר: ומתנצלת מראש על ההערה, אמנם כמעט בלתי נמנע לעשות השוואות, וגם אני לא ניצלתי מהן, אך שווה לפתח לכך מודעות ולראות את עלמא בעיקר ביחס לעצמה ולעולמה ולא לאחיה הפשושון המתוק לכשעצמו… שווה לתרגל זאת מעכשיו… אוהבת ומחבקת את כולכם
מזל טוב, ואיזה שם נפלא – כל העולם בה!
הרבה אושר
בוקר טוב והמון מזל טוב מיכה
אני לא מגיבה בדרך כלל, אבל נהנת לקרוא את מה שאתה כותב.
פה הרגשתי מחויבות בתור אמא להגיב… קצת..
הדבר שהכי חורה לי זה השוואה בין ילדים, וכשאתה מתחיל בזה בגיל כלכך צעיר לאן זה עוד יכול להוביל.
תהיה גאה בילדים שלך כמו שנראה לי שאתה, אבל אל תשווה בינהם. כל אחד מיוחד בפני עצמו!
שוב מזל טוב!
אורית
הייצור הפלאי הזה נרדם לי עכשיו בידיים, לאחר כמה שעות שהיא שוכבת וחוקרת את סביבתה בעינים פיקחיות. אני לא מתכוון להשוות בין ילדי: השגיהם, כישוריהם וכד'. רק תחושות ראשוניות של להחזיק יונק זעיר, שהוא ילדך ולהבין מה כאן שונה ממה שהורגלת. אל דאגה. אני לא מתכוון לנפק משפטים כמו למה את/ה לא יכול/ה להיות קצת כמו אחיך/אחותך. זה בהחלט משפט בעייתי. הפוסט היה מתוך הפליאה.
פוסט מקסים, עם כזה יבול הייתי ממשיכה.
אם כי שניים צפופים זה מאד מעייף וגם האם צריכה קצת מנוחה.
אהבתי את אצלינו, ואנחנו, כאן בבני- ברק זה בכלל , שבט , כל שבט ומנהגיו.
כשאומרים למשל : אצל משפחת גולד.
זה בטוח מין סיפור שושלת שמתחיל כאן ונגמר..
ונכון כל מה שטענת לגבי ההכבדה על הבכור, אני שלא בטובתי בכורה הייתי כ7 שנים ולכן כמוך גם נחפזתי.
וגם ההתרגשות, אין מה לעשות אבל ההלם וההתרגשות של הלידה הראשונה, זה עולם אחר.
אבל הילד השני בדרך כלל יודע יותר להסתדר, מבין עניין, כמו שאומרים.
גם אצלי הבכורה, הרבה יותר פילוסופית ואצל השנייה זה למעיישה.
מאחלת לך הרבה ימים של אושר.
מיכה סיגלית ואימרי יקרים
ברכות חיבוקים ונשיקות
ברוכה הבאה העלמה לעלמא
שם מקורי ויפה להורים מיוחדים.
זו משפחה שכדאי להיולד לתוכה. את/ה נראה!
תודה רבה מירי היקרה
מזל טוב וכמה מרגש.
שם יפיפה
ואני לא הולכת להרחיב על האבחנות שלך, רק להגיד שברוכים הבאים לעולם ההבדלים בין ילד ראשון לילד שני.
בכל מקרה היא מדהימה ורק טוב לכולכם
למשפחה השלמה.
נשיקות רבות לסיגלית ולך.
קולולווו, מזל טוב!
מצטרף ליעל לקולולולולווווושה…
מזל טוב סיגלית ומיכה ובני ביתם החמודים להפליא. חיבוק ענק לסיגל, ברשותך מיכה, את מהגיבורות, וגם חיבוק לאבא מיכה כמובן.
הרבה הרבה מזל טוב והרבה הרבה טוב
ב"ה בעוד מספר שבועות אהיה בארץ ואז אנסה להתקבל לביקור בבית המשפחה המקסימה
שלכם,
יחזקאל רחמים
מיכה!
מדהים איך שאתה יכול ביצורה כה קטנה ומזערית, לראות אישיות שלמה שנשקפת מעיניה.
בנוגע לענייני ההווי: אתה כל כך צודק.
לנו: תומר, אייל, אבא, אמא ואני,
יש הווי פרטי לגמרי, שאף אחד חוץ מאיתנו (ועוד מספר אנשים מובחרים) לא יכול להבין או לנסות להבין.
הלוואי שתראה בהמשך עד כמה נבואה זו מגשימה את עצמה.
אוהבת ומאחלת לטוב, לילך.
יוווו היא יפיפיה קטנה… ואיזה שם יפה יש לה…
מאחלת שחייה וחייכם יהיו כאלה יפים גם כן.
בריאות, אושר וחיוכים, ובכמויות גדולות 🙂
מיכה וסיגלית אימרי ועלמא היקרים מאוד
אני לא ממש מדברת עם המחשב אבל הכתבה מחייבת חיוך וחיבוק אז אני שולחת לכם מרחוק ברכות ואהבה שתהנו מכל רגע איתם.
ממרומי 16 שנה ושלושה ילדים אף אחד מהם לא דומה לרעהו ובכל זאת לכולם יש מקום. האמת הם עצמם גדלים ומשתנים כמו שאנחנו משתנים כהורים)כך שאין רגע משעמם.
נשיקות ונשתמע,
מזל
ברכות ואהבה , מזל
מזדהה לחלוטין עם תחושת השלמות הזו של משפחה. אין לנו בן ובת, יש לנו בת ובת- וזה לא פחות שלם. תחושה של חמימות, של יחד.
חכה- כשתראה את האינטראקציה בין השניים נבנית- אין דבר ממיס מזה. כשהדבר הראשון שנעמה אומרת כשאני אוספת אותה מהגנון הוא "הביתה! מעייני!" – הלב מתרחב.
אני מסכימה תיאורטית עם עניין ה"לא להשוות", אך אני מבינה אותך כל כך. גם אני, כשמעיין נולדה, הופתעתי כל כך מהשוני, החיצוני והפנימי.
השוני המבורך הזה הופך את ההורות למאתגרת, מעניינת ומפתיעה בכל יום. וכן, גם קשה…
כל כך יפה, ובהירה וברורה, מוגדרת, אפשר להגיד?
אני הרגשתי אושר גדול גם בילד השני ובשלישית. כל אחד הוסיף לי בדרכו שלו גיבנת אושר. אבל יכולה להבין את מה שכתבת כאילו, הבנת את הפרינציפ?
אבל היא כל כך תפתיע אותך בשוני שלה!
מזלטוב גדול, אינשלללה רק בריאות.
מזל טוב!
בקרוב אסור לביתכם ואחבקם לכבוד המאורע המשמח.
נשיקות
מיכה
מקסים ומאוד מרגש. החזרת לי ימים רחוקים (לא יותר מדי).
גמר חתימה טובה לך ולכל משפחתך.
הרהור פילוסופי –
משך את עיני השם, עלמא. בעקבות השם נכנסתי וקראתי. בעקבות הקריאה הגיתי את השם בקול רם – עלמא, וחשבתי שם יפה בצלילו ומחייב במשמעותו בכתיב הזה. התחיבות של מי ? של ההורים. ומי מחויב בקיום ? הילדה שכל ימיה בתשובה לשאלה, מה שמך? סביר שתענה עלמה עם א' בסוף ואז סביר שתאלץ לענות על עוד שאלה לפחות בקשר למשמעות שמה. וחשבתי, עד כמה אנו, ההורים מתחייבים בשם ילדינו בבואנו לתת להם שם.
מצד שני, כדי לתת פרופוציה לענין – שמות הם דבר ניתן לשינוי בניגוד למשל להחלטה לעשות לבן ברית מילה.
מזל טוב, מיכה! עלמה חמודה להפליא, כמעט כמו הנכדים הנפלאים שלי (ואישתי מבקשת להוסיף, טפו-טפו, בלי עין הרע.)
פלא פלאים
עלמא הקטנה
ומשפחתכם המקסימה
אוהבת אותכם
איזה מתיקות!
מיכה יקר, הרבה הרבה מזל טוב. אושר גדול.
נשיקות לך ולסיגלית.
אי אפשר לצפות ליותר! היא המתיקות בהתגלמותה! ממש מחממת את הלב. היו מאושרים יקרים שלי.