בננות - בלוגים / / ועדת קבלה
ספר לנו סיפור
  • אלעד כליפזדה

ועדת קבלה

 
ועדה: "בוקר טוב, שבי בבקשה. היו בעיות להגיע לכאן?"
מהגרת: "לא כל כך. עליתי על קו 25 בקינג ג"ורג", ירדתי באבן גבירול פינת יהודה מכבי ועליתי על קו 56…"
ועדה: "טוב, טוב… בואי נתחיל: אני מבין שאת רוצה לקבל אזרחות. ברור לך שזה כרוך בתנאים מסוימים, הבאת את האישורים הנחוצים?"
מהגרת: "כן. יש לי פה הכל."
ועדה: "יפה. טוב, בואי נעבור על הרשימה ונראה. אני מבין שעברת לתל אביב לפני שנה וחצי, ממושב קירצופים בצפון."
מהגרת: "לפני שנה ושמונה חודשים, כן. אבל כבר הספקתי להיפטר מכל הסימנים המזהים."
ועדה: "את זה אנחנו נבדוק: סנדלי שורש, מכנסיים קצרים, חולצות גזורות?"
מהגרת: "את הסנדלים השארתי במושב, ובמקומם קניתי כפכפי אצבע סגולות עם נצנצים בחנות חמודה בנחלת בנימין. מהמכנסיים והחולצות הכנתי סמרטוטי רצפה, ומאז עברתי לחצאיות א-סימטריות משינקין ושמלות קיץ מנוקדות מחנות יד-שניה בבוגרשוב."
ועדה: "אוקיי. מה בנוגע לדירה?"
מהגרת: "אני שוכרת ברחוב צדדי מאחורי דיזינגוף סנטר, במרחק 10-20 דקות הליכה מלילינבלום, אלנבי, הים ובן יהודה, וארבעים דקות הליכה מהנמל."
ועדה: "ארבעים דקות זה גבולי. איך את יכולה להיות בטוחה שאחרי יציאה, בארבע בבוקר, לא תהיי עייפה ותצטרכי לקחת מונית?"
מהגרת: "גם זה מכוסה – יש לי אופניים."
ועדה: "אופניים זה טוב. רגע, לא אופני הרים…"
מהגרת: "לא, חס וחלילה! אופניים אדומים ישנים עם רמה נמוכה, שקניתי מהשכן הזקן שלי."
ועדה: "יפה מאוד! ומה בנוגע לדירה עצמה? רעש, עשן, צנרת?"
מהגרת: "עוברים לי מתחת לחלון שלושה קווי אוטובוס, אז זה מכסה את העשן והרעש, מה גם שיש לי שכן חולה נפש ששר בשתיים בלילה סרנדות לחתול שלו. מבחינת הצנרת, יש לי מים זורמים רק באמבטיה ורק חמים, כי הצינור במטבח סתום. בעל הבית רצה לתקן את זה, אבל לא נתתי לו. בנוסף, ארבע מרצפות בשירותים שבורות ויוצאים מהן נמלים."
ועדה: "אני רואה שאת משקיעה, וזה מוצא חן בעיניי. נמשיך: "עבודה במקום מוזר, שרק בתל אביב ישלמו למישהו בשביל לעשות דבר כזה"?"
מהגרת: "יש. שלוש פעמים בשבוע אני מוציאה את החמוס של השכנה לצוד עכברים, ועוד פעמיים עובדת בדוכן שמוכר קריסטלים לאיזון צ"אקרות ושייקים עם עשב חיטה."
ועדה: "מצוין. מה עם "לימודים של מקצוע הזוי וחסר עתיד, במכללה שרק שלושה אנשים שמעו עליה, אחד מהם הוא הדיקן"?"
מהגרת: "כמובן. אני סטודנטית בשנה ראשונה של "עיסוי במבוק של שריר התלת-ראשי" במכללת בוקי בן-יוגלי."
ועדה: "איפה? אה… הבנתי. מעולה. טוב, הגענו לשאלה האחרונה, והיא קצת אישית: "סקס בשירותים של מועדון/בר סליזי"?"
מהגרת: "אין בעיה. יש לי פעמיים בשירותים של הברקפסט, פעם אחת בשירותים של הגודבר ופעם אחת כמעט בשירותים של ה- TLV – פשוט היה נורא צפוף, וכל הזמן נתקעתי בידית של הדלת. יש לי אפילו סימן בגב התחתון. רוצים לראות?"
ועדה: "בוודאי. אוו, יפה מאוד! זה יישאר עוד הרבה זמן… אם כך, אני שמח לבשר לך שעברת את כל התנאים בהצטיינות יתרה, וכעת נותרה רק ההשבעה. תרימי את יד ימין ותקראי מהלוח."
מהגרת: "אהמממ… אני, כרכומית, נשבעת בזאת לשמור אמונים לעיר תל אביב. לטייל ברחובותיה בכל זמן אפשרי. לצאת לפיק-אפ ברים לפחות פעמיים בשבוע, מתוכם להשתכר עד הקאה בשירותים לפחות פעם אחת. להחזיק חתול העונה לשם אפרים/מוצארט/פוקצ"ה. להחליף ספרי ניו-אייג" עם כל מי שיחפוץ בכך. לעולם לא לקנות מכונית. לאכול לפחות שלוש ארוחות בשבוע בסנדוויץ"-בר באחת השדרות הראשיות בעיר. לא להרכיב משקפי שמש שקוטר העדשות שלהם קטן מ- 12 ס"מ. לעולם לא לדבר בחיבה על מגורים מחוץ לעיר, ותמיד תמיד ללעוג לאלו שכן. בזאת אני נשבעת!"
ועדה: "מזל טוב, את אזרחית תל אביב!!!"
תל-אביבית: "תודה רבה! זה רגע מאוד משמעותי בחיי! תודה. עכשיו אני חייבת לרוץ, אני נפגשת עם מישהו לצהריים באספרסו-בר."
ועדה: "איפה?"
תל אביבית: "אתם לא מכירים את האספרסו-בר בקינג ג"ורג"? איך רואים שאתם לא תל-אביביים…"

6 תגובות

  1. כרכומית הגבעות

    כל כך נכון שזה כואב
    מזמן לא צחקתי כל כך

  2. יפה. אם לא היו הדברים עצובים כל כך בוודאי היו מצחיקי. מציאות אידיוטית של עיניים פקוחות, והמצעד רק מתארך…

  3. רונית בר-לביא

    :)))))))

    אוהבת את הכתיבה שלך,
    ובכלל אין על הומור.

  4. פשוט קולע ומצמרר…

  5. אסתי ירושלמי

    מצויין! זה גרם לי לבחילה קשה…

  6. עצוב כמה שזה נכון.

    אבל אנשים לא ישארו טיפשים לאורך זמן, ויתעוררו בקר אחד (כמוני) יביטו במראה ויראו את המפלצת מצחצחת שיניים ומביטה בהם בחזרה , ואולי אז יבינו שהאסון שהם חיים בו נמשך יותר מידי זמן!

    אנשים, אל תתנו לחיים לעבור לידכם.

© כל הזכויות שמורות לאלעד כליפזדה