רָצִיתִי לִכְתוֹב לְךָ שֶׁצָּרִיךְ לְפַצֵּל אֶת הַסִּכּוּנִים וְהַסִּכּוּיִים
אֲבָל כְּשֶׁהִקְלַדְתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּט
יָצָא לִי "צָרִיךְ לְפַתֵּל".
וּמֵהַטָּעוּת הַזּאֹת, הִתְפַּתְלוּ כָּל הַסִּכּוּנִים
נְחָשֵׁי פֶּתֶן שְׁחוֹרִים
יוֹצְאִים מִנְּקִיקֵיהֶם
פּוֹעֲרִים פִּיהֶם מוּלְךָ.
אַחַר כָּךְ שָׁלַחְתִּי אֶת הַתְּגוּבָה.
מִשֶּׁלֹא נִקְלְטָה – שָׁלַחְתִּי שׁוּב.
תְּגוּבוֹת כְּפוּלוֹת נוֹתְנוֹת
הִזְדַּמְּנוּת לַחֲרָטָה
אֲבָל בְּעֶצֶם מְהַדְהֵדוֹת
בֵּין צוּקֵי הָאִינְטֶרְנֵט
מְפֵרוֹת אֶת הַשְּׁתִיקָה
כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי
כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי
דַּי
דַּי
תגובות כפולות נותנות הזדמנות לחרטה
כל כך נכון ולא רק בעולם האינטרנט
נכון, חנה, השאלה היא אם אנחנו מנצלים את ההזדמנות הזאת ואם היא בכלל נקלטת. באינטרנט, וכמו שאמרת – לא רק…
ומאחורי הדברים שנאמרו בשיר ובתגובות, השיר הוא גם "ארס פואטי". מדגים לנו את הראדר של המשורר המחפש כל הזמן את חומרי החיים כדי להפכם לשיר.
נכון גיורא, ואולי במקרה הזה, אלה חומרי החיים שמצאו את המשורר…
בוקר טוב נורית
יָצָא לִי "צָרִיךְ לְפַתֵּל".
וּמֵהַטָּעוּת הַזּאֹת, הִתְפַּתְלוּ כָּל הַסִּכּוּנִים
זהו הנכון שכן חד הם היכן שיש סיכון יש גם סיכויי
יש מי שבוחר בדרך הזו ויש באחרת
על כן ילכו יחדיו
לפעמים יהיו כנחשים רוחשים
ולפעמים כפרחי החצב במסלולם
על גדות נחל תאנים
דוד, יצרת לך שיר משלך…
שלום,
שיר מעניין על תהפוכות הנפש המתבטאות בטעויות עם השלכות…
רות
תודה רות, תהפוכות הנפש הגורמות לטעויות וטעויות המהפכות את הנפש…
היי נורית
אשרי הטעויות שיולדות שיר כזה.
עפרה
תודה עפרה יקרה