מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת כְּמוֹ הַצַּלָּם
שֶׁצִלֵּם אוֹתִי בְּיַלְדוּתִי בְּפוֹטוֹ גּוֹרְדּוֹן:
עַיִן אַחַת עֲצוּמָה
עַיִן אַחַת מִצְטַמְצֶמֶת לִרְאוֹת
רַק אֶת הַיְּלָדִים הַמְּקֻשָּׁטִים
הַמַּבִּיטִים בּוֹ בַּחֲגִיגִיּוּת
וְגוּפוֹ עָטוּף בִּגְלִימַת הַחוֹשֶׁךְ
בְּרֶחֶם אָפֵל.
הַיּוֹם כְּבָר אֵין צַלָּמִים כָּאֵלֶה.
אוֹחֲזִים בְּמָסָכִּים רְחָבִים
אֲנַחְנוּ נִדּוֹנִים לִרְאוֹת
הַכָּל
ואוו! שיר אחד כזה שווה יותר מאלף מילים לתאר תקופה הוויה זיכרון וגעגוע.
ענת יקרה, תודה על המלים החמות. אכן כל זה מילא אותי בכתיבת השיר…
אכן, שפע התמונות המצולמות בכל המדיות האפשריות מביא לזה ששום תמונה ושום זכרון לא נחרט. ולכן גם לא יוכל לשמש בעתיד כנקודת משען.
תודה גיורא, מצד אחד – לא נחרט דבר. מהצד האחר – נאלצים לראות גם מה שלא רוצים…
שיר יפה מאוד נורית אכן רואים הכל אך לא רואים כלום
תודה חנה. ולפעמים – רואים יותר מידי…
הגלוי מדי הנראה מדי זה הדוחק את הנסתר, מעיב על חידת החיים.יופי של תמונה נורית
עפרה
עפרה, תודה על הסתכלות מעניינת ועל המלים החמות.
יש שירים שמחדשים לי נקודת מבט. זה אחד מהם. בשתי עיניים פקוחות.
תודה, מירי. שימחת אותי מאד…
יפה.
תודה אביטל. שמחתי על ביקורך ועל קריאתך.
אני זוכרת כמה פחדתי מן הצלם ומן הדרמטיות של המעמד [רק בפורים או בחגיגות…] הזמנים השתנו. מאז צולמתי בעיקר לאחרונה המון, לרוב מתוך כניעה, תוך הבנה שעתה אין לזה טעם או ערך. זה מחטף כביכול תחעודי. מילא.
תודה על הזכרון.
רות
תודה, רות. טוב שהעלית את נקודת המבט של המצולם (או המצולמת), להשלמת התמונה…
איזה זכרון הצפת פה נורית 🙂
"תפסת" נורית זוית צילום מדויקת מאד בשיר , אהבתי ואהבתי את "גלימת החושך"
זה אשכרה זה !
קבלי את השיר המתוק הזה של נעמי שמר
איך לא ? זרח וצלמונע
http://www.youtube.com/watch?v=iVY2JXgst0M
ריקי יקרה, תודה. איזה כיף לקום בבוקר עם זרח וצלמונע. צמד חמד שכאלה… 🙂