מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
לְעוֹלָם אַל תֵּרַדְמִי עַל הַמִּשְׁמֶרֶת.
אַל תַּחְשְׁבִי וְלוּ לְיוֹם אֶחָד
לְהִתְרַוֵּחַ בַּגִּנָּה
לִסְגוֹר שְׁמוּרוֹת עֵינַיִם
וְלַעֲטְפָן בְּמוֹךְ שָׁלֵיו.
הָיָה מִי שֶׁכְּבָר אָמַר
"אַחֲרַי הַמַּבּוּל"
וְלֹא יָדַע:
לִפְעָמִים הַמַּבּוּל מַשִּׂיג אוֹתָךְ
אוֹרֵב בְּשֶׁקֶט
מֵאֲחוֹרֵי הָעִקּוּל
וּמַכֶּה בָּךְ בַּפַּרְצוּף
צורך מתמיד בעירנות. שמרי נפשך, בתי.
רות
רות יקרה, אכן, זו עירנות מתמדת…
לא תנום ולא תישן שומרת ישראל 🙂
שיר ללא רחמים נורית ומזכיר לי את "שיר הנשמרת "
זה בדיוק מה שחשתי: אין רחמים ואין מנוחה… תודה, ריקי.
שיר חזק לא מרחם מצטרפת להערה של ריקי
תודה, חנה. נראה לי שבאמת אין רחמים…
יפה וכואב. מתכתב יפה אם אלתרמן ואתר שגם שם לא הצליחו לשמור נפשם.
תודה, רקפת.הדמיון מחמיא לי.
כנראה שהדאגה המתמדת וחוסר האפשרות לנשום ברוגע הם נחלתם של אחרים גם כן.
אכן כך, המבול משיג אותנו לא אחת מאחורי העיקול. כמה נכון השיר ויפה
עפרה
תודה, עפרה. אני יודעת שגם את מכירה את ההרגשה…