שׁוֹטַטְתִּי בָּרְחוֹבוֹת לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ.
אֲנָשִׁים כְּפוּפֵי יוֹם
הִרְדִּימוּ חֲלוֹמוֹתֵיהֶם לִקְרַאת עֶרֶב.
רֵיחוֹת שֶׁל גֶּשֶם נִמְזְגוּ
אֶל אַשְׁפָּה טְרִיָּה הַמַּמְתִּינָה לְמַסָּעָהּ.
רָצִיתִי לִתְלוֹת מוֹדָעָה : "נִרְאָה לַאַחֲרוֹנָה"
אֲבָל תָּוֵי פָּנֶיךָ פָּרְחוּ מִמּוֹחִי
לְקַנֵּן בֵּין עַנְפֵי הַשְּׂדֵרָה.
שֶׁלֶט מוּאָר הִזְמִין אוֹתִי
לַחֲנוּת לְמַכְשִׁירִים סֶלוּלָרִים
נֶעֱמַדְתִּי בַּתּוֹר לַדֶּלְפֵּק עָלָיו הָיָה כָּתוּב
"עֶמְדָה לְזִכְרוֹנוֹת בִּלְבַד"
מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
מקסים
איך את לשה מחומרי היום יום הבנאליים משמעויות
אהבתי
תודה חנה, החיים הם באמת דבר בנאלי. משום כך יופיים…
היי נורית אני מכיר את השיר היפה הזה
ואכן אני מסכים עם חנה על שירת היום הדברים הפשוטים שקוראים לנו מתחברים למה שקורה לנו ולמה שאנו רואים
תודה דוד…
שיר נפלא. מה נעשה בלי "עמדה לזכרונות"?
רות
תודה, רות. שווה לעמוד בשבילה בתור, נכון? 🙂
שיר נפלא.אני מכירה אותו ואהבתי אותו בקריאה ראשונה
עפרה
תודה, עפרה, על דברייך החמים.
מצוין. כל מילה נוספת לא תחזיר את נשוא השיר, אז למה לנו.
תודה, ענת. לפעמים נשארות רק המלים, נכון?