בעקבות הכרך כותב ועורך

הַסֵּפֶר פָּתוּחַ אֲבָל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת לֹא נִסְגְּרוּ   מִסְפָּרִים שְׁלֵמִים שֶׁלֹּא נִתָּנִים לְפִצּוּחַ, פֵּרוּרִים אֲפֹרִים שֶׁל מַחַק, טְבִיעוֹת אֶצְבָּעוֹת שְׁחֹרוֹת, כֶּתֶם שֶׁל דְּיוֹ מֵהַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת.   מָה עוֹד מִסְתַּתֵּר בֵּין הַשּׁוּרוֹת? וּמִי יִתֵּן עַל זֶה אֶת הַדִּין?    

    צְרָחָה מְפַלַּחַת אֶת הָאֲוִיר דָּם מְטַפְטֵף עַל כִּיּוֹר   אִם לֹא תִּהְיֶה זָהִיר תִּהְיֶה עוֹד סַכִּין שֶׁאוֹתְךָ תִּדְקֹר   חֲתָכִים שֶׁל בֹּקֶר צֶמֶר גֶּפֶן לֹא מָתוֹק אַל תַּעֲמִיד פְּנֵי פּוֹקֶר כָּכָה לֹא תַּגִּיעַ רָחוֹק   מַיִם חַמִּים לְהוֹרִיד אֶת כָּל הַלִּכְלוּךְ גַּם הָעֶרֶב יַסְכִּים הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהוֹרִיד הִלּוּךְ   מְנוֹרַת הַלַּיְלָה מַשְׁקִיפָה עַל סֵפֶר נִסְגָּר מָה שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתָּ ...

  תֵּן לִי לְנַחֵשׁ בָּאתָ לְהַגִּיד שֶׁנִּגְמַר לְךָ הַכֹּחַ בִּשְׁבִילִי   תֵּן לִי לְהָבִין אַתָּה מַעֲדִיף לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר   כַּרְטִיס הָאַשְׁרַאי נִבְלַע בְּתוֹךְ בַּנְק הָאַשְׁלָיוֹת   קִבַּלְתִּי יוֹתֵר מִדַּי קְרֵדִיט וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי כָּזֶה בַּזְבְּזָן