אילן ברקוביץ כתב על ספר שירי, "תפוחי תהו" בפיסבוק ועדיה בתי הנפלאה העבירה לי.

בְּעוֹדִי מִתְעַלֶּסֶת עִם הַלֹּא-נוֹדָע נִפְעֲרָה בִּי דֶּרֶךְ הַשִּׂמְחָה
רָקִיעַ נָטוּעַ בְּעֵץ חַיִּים יָם רוֹתֵחַ מְצוּלוֹת עָצְמָה
לִפְתֹּחַ לֵב שָׁמַיִם אֶת הַיּוֹקֵד הַגָּבוֹהַ לִפְתֹּחַ קֶסֶם לְהִקָּסֵם
אֵין רֵאשִׁית אֵין אַחֲרִית

לאחרונה, כשביקרתי במערכת עיתון "הארץ", לצורך צילומי אנתולוגיית שירי המחאה לאחד במאי 2013, נחו עיני על ספר שירים שניצב על שולחנה של המשוררת ענת לוין אשר החלה לעבוד במערכת העיתון כעת חיה. נטלתיו בידיי וקראתי "תפוחי תוהו" מאת חיה אסתר. גיליתי עניין בספר הזה ובאמצעות תיווכה של ענת לוין כתבה לי כעבור זמן קצר ביתה של המשוררת, הנבלנית עדיה גודלבסקי, כי אמה תשמח לשלוח לי את הספר, ואמנם הספר לא איחר להגיע והוא נמצא כעת ברשותי, לשמחתי כי רבה. חיה אסתר, ילידת 1941, ירושלים, מוגדרת בלקסיקון הסופרים של יוסף גלרון גולדשלגר באינטרנט כ"משוררת, ציירת ואמנית מיצב". היא פרסמה עד כה ארבעה ספרי פרוזה, שהראשון שבהם, "אבנים רכות", ראה אור ב-1983 (עקד), ואחד-עשר ספרי שירה, שהראשון שבהם, "אַיִל כחול", ראה אור ב-1995, בהוצאת תמוז של אגודת הסופרים דאז. שם הספר החדש, "תפוחי תוהו", מזכיר לי את שם אחד מספריו הראשונים של המשורר אברהם שלונסקי, "אבני בוהו" (1934), ואפשר כי הדמיון בין הספרים אינו מקרי או לפחות קורא להשוואה ביניהם. ספרה של אסתר מכיל 245 עמודי שירה מתפרצת; מתעלסת; מיסטית וייצרית בצורה בלתי רגילה; וכן גם תחריטים עשירים למבע (עשרה), שנדמה כי שמותיהם מספרים לכשעצמם את סיפורו (בהם: "פעימות זהב"; "תפוחי תוהו"; "סערת יופי"; "שפתֵי מופלאות"; ו"נחש צימוקים"). השיר המופיע כאן לקוח מעמ' 203 בספר. הספר נפתח בשיר ארוך הנקרא "לֵדָה חדשה הֵחֵלָּה", והוא מומלץ ביותר לקריאה.