*
שָׁם הַנֶּפֶשׁ תְּבַעְבֵּעַ מִילְיוֹנְשָׁנָה זִמְּרוּ מְצוּלָה וְדָג שֶׁהִפְרִיא רְסִיסִים כּוֹכְבֵי מַאְדִּים נוֹלְדוּ בְּעֵינֵינוּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי שׂוֹחָה לָהּ בָּרוּחַ תִּרְאוּ אֵיךְ הַיָּם בּוֹעֵר אֶפְשָׁר לְמַשֵּׁשׁ אַהֲבָה כָּאן חֹמֶר סָמִיךְ וְנִרְאֶה טִפּוֹת הַטַּחַב וְהַקְּלִפּוֹת נָשְׁרוּ שָׁדַיִם תָּפְחוּ עַל עֵצִים דַּוְקָא עַכְשָׁו שֶׁשָּׁדַי תָּפְחוּ וְהַמַּיִם שֶׁלִּי רוֹתְחִים בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁהַסֶּדֶק בַּפִּטְמָה מֵנִיב חָלָב וְנִרְאֶה כְּמוֹ הַחָרִיץ הַמֵּנִיב זֶרַע בַּפִּין הָזוּי זָעִיר דָּשֵׁן חֲלוֹמִי שָׁלִיחַ מֵאַחַי גִּבּוֹרֵי הַפְּתָחִים שָׁלוֹם לְאַחַי גִּבּוֹרֵי הַפְּתָחִים פּוֹתֵחַ רַחְמִי כִּמְנִיפָה כֵּן הַיַּעַר בּוֹעֵר בַּחַיִּים יַעַר נָדִיב מַעֲנִיק נְשִׁיקָה לִשְׂפָתֵינוּ מַעֲבִיר שְׂפָתָיו עַל כָּל גּוּפֵינוּ מְעוּפוֹ הַכָּנוּף הַקָּסוּם מַרְחִיף מַסְחִיף טִפּוֹת עוֹשׂוֹת דַּרְכָּן בֵּין שָׁדַי נוֹטְפוֹת פּוֹרְטוֹת שְׁכָמוֹת הַקְּטִיפָה הִפְרִיחוּ עוֹפוֹת אֵם נַעֲלָמָה מוֹצִיאָה קוֹלוֹת הֲנָאָה עֲמֻקִּים שֶׁמּוֹתִירִים בֵּיצִיּוֹת שְׁקוּפוֹת בַּשְּׁחָלוֹת אֵלוֹת סָרְקוּ שְׂעָרִי רָחֲצוּ עִסּוּ דִּגְדְּגוּ דַּגְדְּגָן שִׁפְשְׁפוּ הִתְמַזְּגוּ שְׁבִילִים זָרְמוּ בָּאוֹר עִנְּגוּ נַרְתִּיקִים וְהָיִינוּ אֵלִים מְזַמְּרִים מַשָּׁבִים נְדִיבִים וְגֶשֶׁם שֶׁעוֹשֶׂה אוֹרְגַזְמָה אַי זֶה שִׁגָּעוֹן טְמוּנַי פֵּרוֹתַי זֶה טוֹב אֲהוּבִי וּשְׁחֹר הַסְּבַךְ שֶׁלִּטֵּף גּוּפִי וּפֹתִי שָׂדַי מְתוֹפְפִים עַל הַנָּהָר שְׁבִילִים הַנָּהָר זַרְחָנִי כְּמוֹ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי נָהָר רַב יֹפִי מַה זּוֹרֵם בְּמַעֲמַקֶּיךָ? אֵיזֶה תַּעֲנוּגוֹת תַּעֲתִיר עַל גּוּפִי? כַּפּוֹת רַגְלַי מַצְמִיחוֹת פָּנִים בָּעֵשֶׂב הַפְּתָחִים בּוֹעֲרִים בַּשְּׁבִילִים מֻטְבָּעִים תַּבְלִיטֵי אֵיבָרִים פִּתְאֹם פְּסָלִים לְבָנִים תִּרְאוּ הֵם חַיִּים בִּנְשִׁיקוֹת תְּנוּחוֹת מְתַנִּים אֲהָבִים פִּתְאֹם הֵם רַכִּים נוֹגְעִים בִּפְקַעַת גּוּפֵינוּ בְּכֹחֵנוּ, אַהֲבָה חָגָה סְבִיבֵנוּ מֵעָלֵינוּ גֶּשֶׁם לוֹחֵשׁ לָאֵלִים עַל הַמַּיִם מְרַקֶּדֶת נֶפֶשׁ מוּאָרָהעוֹשָׂה מֵהַגִּיטָרָה סִירָה וְעָפָה מֵעֵבֶר לָאֹפֶק נִפְרָשִׂים קַרְנֵי הַחֶמְלָה אֵיךְ נִפְתַּחְתִּי לִפְרֹחַ בִּזְרוֹעוֹתֵיכֶם עֵצִים עֲנָקִיִּים נְקִישׁוֹת מִיַּמִּיםיָבוֹאוּ חַיּוֹת נוֹהֲמוֹת קוֹלוֹת עֲמֻקִּים הִלְחַנְתִּי; שֶׁקֶט, מוּסִיקָה מְכֻשֶּׁפֶת, שִׁירַת לִוְיָתָנִים, עַל הַמַּיִם כָּתַבְתִּי שִׁיר: "הַבְהֵב הַבְהֵב שְׂעָרִי הַמְעוֹפֵף נִתַּקְנוּ הַחֶבֶל מִדַּהַר הַגּוּף אֲנַחְנוּ עָפִים נוֹשְׁבִים כְּמִפְרָשׂ מַ'זֶּה טֵרוּף נְאָקוֹת מַשְׁבְּרִים רְעָמִים, הַבְהֵב הַבְהֵב שְׂעָרִי הַמְעוֹפֵף אֲנַחְנוּ בְּשֶׁפֶךְ הַנָּהָר לַיָּם, לִוְיָתָנִים שָׁרִים, פִּירָטִים מְזֵי תְּשׁוּקָה יִתְמַקְּמוּ בִּפְנִימֵנוּ לְלַבְלֵב, הַבְהֵב הַבְהֵב שְׂעָרִי הַמְעוֹפֵף" קַעֲרַת הַיָּם הַבַּלְטִי מְתַנָּה אֲהָבִים עִם חֶזְיוֹנוֹת עַל הַמַּעְבֹּרֶת הֵם עוֹמְדִים כְּחֻלִּים אֲדֻמִּים רוֹחֲפִים בִּמְרוֹמֵי הֶחָזֶה מְנַפְנְפִים נִשְׂרָפִים הִשְׁתַּגַּעְנוּ עוֹד עוֹד צוֹרְחוֹת הָאֵלוֹת בּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ לְבוּשׁ לֶהָבָה עַל הַסִּפּוּן שִׁיר, טוֹלְקָה וְלֶנָה עוֹשִׂים אַהֲבָה מַשַּׁק מָשׁוֹט בַּיֹּפִי סִחְרוּר זַהֲרוּרִים בַּגֶּשֶׁם הַמְנַגֵּן אֵיךְ הָיִינוּ עַל הַיָּם נְשָׁמוֹת מִתְעַלְּסוֹת בְּגֶשֶׁם הַמּוּפָז! נִשְׁפַּכְנוּ לַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁל הָרֶגֶשׁ בָּרֶחֶם הִתְכַּוְּצֻיּוֹת הַיָּם נִפְתָּח כְּצֶדֶף מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת אֶאֱסֹף אֶאֱסֹף הִיא נוֹסַעַת הַנֶּפֶשׁ רְתוּמָה לָאֵינְסוֹף
מתוך ספר שירי, "אלוה מדבר בשרי" חיה אסתר
בוקר טוב חיה
שוב אני מוצא עצמי קורא ברצף בקצב ללא הפסקה ללא נשימה ואז מחפש קטע לצטט וכולם יפים וכולם זורמים וכולם מחוברים
ואני כך מצליח לבודד קטע
קוֹלוֹת עֲמֻקִּים הִלְחַנְתִּי; שֶׁקֶט, מוּסִיקָה מְכֻשֶּׁפֶת, שִׁירַת לִוְיָתָנִים, עַל הַמַּיִם כָּתַבְתִּי שִׁיר: "הַבְהֵב הַבְהֵב שְׂעָרִי הַמְעוֹפֵף נִתַּקְנוּ הַחֶבֶל מִדַּהַר הַגּוּף אֲנַחְנוּ עָפִים נוֹשְׁבִים כְּמִפְרָשׂ מַ'זֶּה טֵרוּף נְאָקוֹת מַשְׁבְּרִים רְעָמִים, הַבְהֵב הַבְהֵב שְׂעָרִי הַמְעוֹפֵף אֲנַחְנוּ בְּשֶׁפֶךְ הַנָּהָר לַיָּם, לִוְיָתָנִים שָׁרִים, פִּירָטִים מְזֵי תְּשׁוּקָה יִתְמַקְּמוּ בִּפְנִימֵנוּ לְלַבְלֵב, הַבְהֵב הַבְהֵב שְׂעָרִי הַמְעוֹפֵף" קַעֲרַת הַיָּם הַבַּלְטִי מְתַנָּה אֲהָבִים עִם חֶזְיוֹנוֹת עַל הַמַּעְבֹּרֶת
כול השיר נפלא
איזה כף יקר, על הבוקר תגובה אוהבת ממך. אני רצה לסדנת ההדפס עכשיו, שמעתי את בתך שרית, אהבתי, שמחתי, אמשיך להגיב על הפוסט שלך הערב חיבוק ענק חיה אסתר
שמתי לב, חיה אסתר, ש"פתחים" היא מילת מפתח בשירתך.
ככל שאת מתחברת אליה יותר – כך את הולכת ונפתחת בסערה לוהטת.
וזה יפה ובוער!
וואו חנוך, תגובתך מתובלת בחוכמת הגופמילה (הגוף והמילה). וכן ידיד יקר העולם נכנס אלי מכל הפתחים והמפתח לכל הפתחים טמון בחווית החופש להכנס פנימה עמוק להיכלות התענוג שבגופי למוש שירה, ולהנביע שירה. חיה אסתר
אורי יקר "ועדיין המסע ועדיין תחילתה של דרך" , כמו שכתבתי בשיר הפותח את ספרי, "ציפור היכלות" ואין סוף לסודות הטמונים בבשר, ועוד אספר בנפלאות גופי שממנו נוסקת הרוח. ונפלאות הרוח המזריעה את הבשר. יחי החיים. אני עונה רק דרך הבלוג שלי. שבת שלום. חיה אסתר
אורי יקר "ועדיין המסע ועדיין תחילתה של דרך" , כמו שכתבתי בשיר הפותח את ספרי, "ציפור היכלות" ואין סוף לסודות הטמונים בבשר, ועוד אספר בנפלאות גופי שממנו נוסקת הרוח. ונפלאות הרוח המזריעה את הבשר. יחי החיים. אני עונה רק דרך הבלוג שלי. שבת שלום. חיה אסתר