חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
כְּשֶׁחָלַמְתִּי אֶת הַקּוֹף הַמְעַכֵּס בְּפִיו
וְעַגְּבוֹתָיו כְּחֻלּוֹת בַּמִּשְׁתָּלָה עַל הַגִּבְעָה
לִבּוֹ עָסִיס אָדֹם עוֹלֶה יוֹרֵד חוּטֵי הַדָּם
אַפּוֹ מֵנֵץ שְׁקֵדִיָּה
מְנַפְנֵף עָלִים כְּאִזְדָּרֶכֶת וּבִטְנוֹ צְהֻבָּה
וְאֶת הַתַּרְנְגוֹל הָאָדֹם הַשֶּׂכְוִי הַצּוֹרֵחַ
וְכַרְבֹּלֶת מִתְנַפֶּצֶת בַּשַּׁעַר
וְעַיִן מַבְשִׁילָה עַל הַגָּדֵר
בַּחֲנוּת הַפְּרָחִים שֶׁצָּצָה שָׁם
בִּקְצֵה הַמִּשְׁתָּלָה עַל הַגִּבְעָה,
רַעְמַת רְעָמִים הִרְעִימָה
וְגֻלְגֹּלֶת עֲנָקִית הִתְרוֹמְמָה
וְעַמּוּד שִׁדְרָה הִבְשִׁיל
כְּמוֹ דֶּרְוִישׁ מְעוֹפֵף
וּמַדְרֵגוֹת נָעוֹת הַמּוֹבִילוֹת
לְמַטָּה אֶל נִבְכֵי הַגַּן
וּשְׁבִיל שֶׁל דָּם וּבֶטֶן נְדִיבָה
טְמוּנָה בַּאֲדָמָה תְּחוּחָה
נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁבֶת עוֹלָה יוֹרֶדֶת
וְתַנִּין וְאִיגוּאָנוֹת וְעַכְבִישִׁים
הִתְכַּוְּצוּ עַל הֶעָלִים הַטּוֹרְפִים
וְהַכֹּל בְּרִקּוּד אֶקְזוֹטִי אִטִּי
נְשִׁימָה שְׁאִיפָה הִתְכַּוְּצוּת הַרְפָּיָה
וּשְׁתֵּי עִזִּים לְבָנוֹת מְלַחֲכוֹת תִּינוֹק בַּסַּל
וְשָׁלֹשׁ חַמָּנִיּוֹת חַיְכָנִיּוֹת וְאֶשְׁכּוֹלוֹת בִּרְכַּיִם
וְשַׂק לְחָיַיִם רְפוּפוֹת וְסַל שֶׁל קַשׁ
וּפִשְׁפֵּשׁ וּשְׁרַפְרַף וּפִטְרִיַּת עֲנָק
וְגֶשֶׁם זִלְעָפוֹת וְעִנְבֵי שׁוּעָל וְגִבְעַת עֲצָמוֹת
וְסוּפָה מְנִיפָה שְׁנֵי יְלָדִים
וְאִשָּׁה צַיֶּרֶת קִפְּצָה כְּמוֹ מְטֹרֶפֶת
הֲלוֹך וָשׁוֹב בַּמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת מֵעַל הַגֶּשֶׁר
וְהַמּוֹרֶה הַזָּקֵן טַבָּח אוֹ מַלְאָךְ
לָבוּשׁ מְעִיל לָבָן קוֹרֵץ לִי קְרִיצוֹת
וּמְעִילִים לְבָנִים מְהַלְּכִים בַּשְּׁבִילִים
וְהַגַּן עָטוּי עוֹר הַנָּמֵר תָּאִים תָּאִים בּוֹהֲקִים
וְהַגַּן שֶׁבִּפְנִים בַּמֶּרְכָּז חָשׁוּךְ מְאַיֵּם כְּמוֹ רְאֵם
וְהַפְּרָחִים מֻנָּחִים זֵרִים זֵרִים
וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם הַשִּׂטְנָה מַרְאָה אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ
וְגַם פְּנֵי תִּינוֹק פְּנֵי שׁוֹר פְּנֵי אָדָם פְּנֵי נֶשֶׁר
פְּנֵי אַרְיֵה פְּנֵי מַלְאָךְ בַּבּוּעָה בַּפִּנָּה
וְרִשְׁרוּשׁ כְּנָפַיִם מַבְהִיל בַּשִּׁדָּה
וְגַמָּד נוֹגֵס סֶלֶרִי אֶצְבָּעוֹת
וְהַשָּׁעוֹן הַיָּרֹק מְתַקְתֵּק פָּנַי
וּמַטְבֵּעַ נוֹחֵר וְהַמָּחוֹג הַסְּפוֹגִי חוֹבֵט בְּעַכּוּזִי
וּמַטְאֲטֵא מְכַשֵּׁפוֹת שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו
מִתְחַבֵּא מַלְאָךְ כְּחַלְחַל
וְהִתְחַלְתִּי לָרֶדֶת בְּמַדְרֵגוֹת נוֹרָאוֹת
שֶׁנִּרְאוּ כְּעַמּוּד שִׁדְרָה עֲנָק מְרֻצָּף זִכְרוֹנוֹת
וְנִתְקַעְתִּי בְּסִמְטָה מְרֻצֶּפֶת מַרְצָפוֹת לְבָנוֹת
סִמְטָה לְלֹא מוֹצָא וּמִמּוּל בְּעִמְקֵי הַסִּמְטָה
דֶּרְוִישִׁים לְבוּשִׁים גָּלַבִּיּוֹת אָדֹם וְלָבָן
וְטוּרְבָּנִים אֲדֻמִּים עַל רֹאשָׁם
מוֹצִיאִים לַהוֹרֵג הֲמוֹן חַיָּלִים
בְּמַדִּים חָקִי מַתִּיזִים אֶת רֹאשָׁם
הִלָּה זוֹהֶרֶת חָגָה סְבִיבָם
וְרֹמַח מִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ שַׁבְשֶׁבֶת
וְהַכֹּל בִּתְנוּעַת רִקּוּד וּמוּבָן מֵאֵלָיו
וְנִכְנַסְתִּי לִמְחִילָה שְׁחֹרָה מִשְּׁחֹר
וְיָצָאתִי מֵעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי
לְלֹא זִכָּרוֹן וְסֻנְוַרְתִּי מֵאוֹר.
"אַל תִּפְחֲדִי מִמַּה שֶּׁהַגּוּף שֶׁלָּךְ מַרְאֶה לָךְ" אָמַרְתָּ
וְהִגִּיעוּ חֲלוֹמוֹת עַתִּירֵי בַּשָּׁר
עַמּוּדֵי בָּשָׂר קוֹרִינְתִיִּים
מְעֻטָּרִים בִּידֵי בַּשָּׁר וְרֻדּוֹת
גִּבְעָה נוֹשֶׁמֶת אַרְמוֹנוֹת רְפָאִים
מִגְדַּלּוֹר עֲנָק שְׁחֹר שֵׁדִים מַשְׁפְּרִיץ דָּם
מִגְדָּל מְתֻמָּן וַהֲמוֹן אַשְׁמְדַאי נוֹשְׁרִים מֵהַגַּג
מְהוּמוֹת דָּמִים אֵיבָרִים קְרוּעִים
וְעִיר הַבָּשָׂר בּוֹלַעַת עַצְמָהּ
וְשֶׁמֶשׁ אֲחֻזַּת תְּזָזִית מְפַלַּחַת תָּ'אֲדָמָה
כִּבְחוּט הַצָּלָה אָחַזְתִּי בַּמִּשְׁפָּט:
"אַל תִּפְחֲדִי מִמַּה שֶּׁהַגּוּף שֶׁלָּךְ מַרְאֶה לָךְ"
וְהִמְשַׁכְתִּי וְהָלַכְתִּי לְאַט בְּהִסּוּס בָּעַרְפִּיחַ
נִכְנַסְתִּי בְּשַׁעַר הַקִּיקְלוֹפּ מְלֵא עֵינַיִם
וּבַפִּנָּה וּבַתָּוֶךְ וּבְעֹמֶק הַתְּהוֹם שְׁתוּם הָעַיִן
מוֹצִיא מַרְאוֹת שְׂטָנִיִּים מֵהַלָּבָן שֶׁבָּעַיִן
מְכוֹנַת בָּשָׂר אַדִּירָה
מִשָּׁם לְכָאן מִכָּאן לְשָׁם
בּוֹלַעַת גּוֹרֶסֶת מַשְׁמִידָה
וְשָׁחֲטוּ הָרְסוּ קָרְעוּ קֵבָה שְׁחֹרָה
וּשְׁבִיל הַדָּם מוֹרֶה אֶת הַכִּוּוּן
זְוָעָה שְׁחִיטָה גְּרִיסָה שְׂרֵפָה דְּלֵקָה
וְשֶׁפַע רַב שֶׁל חֶזְיוֹנוֹת פְּלָאִים
וּמַרְאוֹת עַתִּירֵי צְבָעִים
וְכַף הַקֶּלַע רוֹחֶשֶׁת בְּמַרְחֶשֶׁת מְעַרְבֶּבֶת,
נָמֵר טָרַף אוֹתִי רְאֵם מָעַךְ אֶת בְּשָׂרִי
תַּנִּין מַלְתְּעוֹתָיו אַדִּיר אַרְיֵה פָּעַר לֹעוֹ
מְעָרַת בָּשָׂר לָפְתָה אוֹתִי
יָשִׁישׁ נָשְׁרוּ שִׁנָּיו קָרַע
הִתִּיז תָּ'רֹק צָחַק חִי חִי
לֹא דּוּ לֹא תְּלַת מֵמַד מַמָּשׁ מַמָּשׁ
זֶה לֹא סִיּוּט אוֹ בַּלָּהָה
זֶה לֹא אַחֵר זֶה הוּא הַגּוּף שֶׁלִּי
מַהֵר מְאֹד אָזַל הַפַּחַד
שׂוֹחָה בְּיָם שֶׁל אֱמוּנָה
הִתְקַלַּחְתִּי בַּקַּלַּחַת
עַפְתִּי הִתְפַּעַמְתִּי הִתְרַחַבְתִּי
לֹא יְכוֹלָה לְהַפְסִיק
לֹא יְכוֹלָה לְהִתְאַפֵּק
וְנָהַמְתִּיאָהֲבָה הוֹ כַּמָּה אַהֲבָה
הוּאהוּא הוּא זֶה וְלֹא אַחֵר
זֶה הוּא הַגּוּף שֶׁלִּי.
מתוך ספר שירי, "אלוה מדבר בשרי" פרפרזה על הפסוק , "מבשרי אחזה אלוה" חיה אסתר
הטרנס שאת נכנסת אליו בכתיבתך, חיה אסתר, מפיק מרגליות ממש!
שלום חיה אסתר
לפני שארחיב בתגובתי בעזרת המחשב הנייח
אשאל אותך אולי תסבירי איך יכול להיות נפלא כזה שיר
למרות שהוא מתאר סצינות נוראיות כאלה
וזו רק דוגמא קטנה
נָמֵר טָרַף אוֹתִי רְאֵם מָעַךְ אֶת בְּשָׂרִי
תַּנִּין מַלְתְּעוֹתָיו אַדִּיר אַרְיֵה פָּעַר לֹעוֹ
מְעָרַת בָּשָׂר לָפְתָה אוֹתִי
יָשִׁישׁ נָשְׁרוּ שִׁנָּיו קָרַע
הִתִּיז תָּ'רֹק צָחַק חִי חִי
אני פשוט מופתע מעצמי
דוד יקר, השיר מתאר חלום. בו חלמתי את הגוף שלי, (חלום אחד מני רבים) אחרי מדיטציה מאוד עמוקה החודרת לנבכי הגוף. ועל כך איני יכולה להרחיב את הדיבור כי צריך פשוט להתנסות בחוויה מעין זו. כשמקורותינו אומרים, לחוות בשס"ה גידים ורמ"ח איברים, מתכוונים להעמיק בתוך נבכי הגוף. כבר שנים אני רואה חלקים מגופי בחלומות, החלום בשיר מתאר הנעשה באיברי גופי, והתודעה שלי העניקה לזה, תמונות וצירופי מראות שראיתי בחלום עשיר ומפעים זה. השלב הראשון של התהליך מפחיד, וכפי שאפשר להבין מהשיר היה לי מורה גדול, אם תעמיק בשיר תראה איך עברתי את מחסום הפחד והבנתי שזה לא סיוט. זו דרך מופלאה מהנה עד מאוד, ומעניקה המון כולל חיזוי עתיד לפעמים. חיבוק מחיה אסתר חיבוק מחיה אסתר
וזו דרך המרחיבה את התודעה למקומות שההכרה והשכל הפשוט לא מגיעים, וזו דרך לאושר לאהבה, לאקסטזה, בלי סמים, בלי מעוררים, זה טבעי. והמראות נפלאים ומעוררים, וזו דרך למימוש עצמי, וזו דרך אל העצמי. המון אהבה. מחיה אסתר
דוד יקר בעצם דברתי על חוויה שאי אפשר לתאר במילים, ואיני יודעת למה יש בי את הדחף לכתוב אותה. חיה אסתר
תודה חנוך. התגובה שלך משמחת אותי . אתה קולט את האי גבולות את התודעה המתרחבת שלי את הטרנס. בתגובותיך אני חשה שאתה דוהר אתי בכתבתי חיבוק. חיה אסתר
תודה חנוך. התגובה שלך משמחת אותי . אתה קולט את האי גבולות את התודעה המתרחבת שלי את הטרנס. בתגובותיך אני חשה שאתה דוהר אתי בכתבתי חיבוק. חיה אסתר
לילה טוב חיה
נתת לי תשובה
בגלל מה שאמרת זה כול כך נפלא
העניין שאני לא אוהב בדרך כלל שירים עם תיאורים קשים ואת שלך אני ממש אוהב
אז שאלתי אותך למה
חלק מהתשובה קיבלתי וחלק אצטרך למצוא לבד
תודה ולילה טוב
דוד יקר, כרגיל ההאינטואיציות שלך עובדות, החלום הזה והרבה אחרים סלל לי דרך להגיע אל האלוהי שבגוף, (האלוהי שיש בכול אחד מאתנו) ולזה גם מתכוון הפסוק, "מבשרי אחזה אלוה", חיה אסתר
אחוז בפלאיך שותה מילים גנובות
בצמאון של התת מודע
דוד יקר, תגובתך היא שיר. ולא רק בגלל המילים. חיה אסתר