חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
*
כְּשֶׁיָּלַדְתִּי אֶת הָעוֹלָם
מְטֹרֶפֶת מִדָּם רֵאשִׁית הַהַתְחָלָה
מְזַנֶּקֶת תְּהוֹם
בִּנְהָמוֹת צְרָחוֹת אֲבִיּוֹנָה
תְּהוֹם הַבְּרֵאשִׁית נִבְקַע
שָׁמַיִם הִזְדַּוְּגוּ בָּאֲדָמָה
נִפְתַּח מְקוֹרָהּ שֶׁל בְּרֵאשִׁית
שַׁחַר הַהִיסְטוֹרְיָה
חַיָּה פִּרְאִית קַמָּאִית נוֹרָאָה
הַבֵּיצִיּוֹת שֶׁלִּי זוֹרְמוֹת שׂוֹחוֹת
בְּכֹחַ מֶרֶץ וּתְנוּפָה
מוֹשְׁכוֹת חַיִּים בְּבוֹר הַדָּם
הַמִּתְפָּרֵץ וּמְאוּרוֹת אֵימָה
שֶׁמוֹלִידוֹת אֵלִים וּמְהָרְסִים
בִּשְׁאוֹל מַרְהִיב
וְקֶסֶם מְעָרוֹת שֶׁמֶשׁ
נִפְעָרוֹת בְּעַנְנֵי תְּקוּפָה
בֵּיצִיּוֹת הַהַפְרָיָה זוֹרְמוֹת אֲחוֹרָה
אֶל רֵאשִׁית הַהַתְחָלוֹת
מִתְגַּלְּצ'וֹת וּמִתְחַלְּקוֹת
בְּמוֹרְדוֹת צוּקֵי דָּמִים
רָשֻׁיּוֹת הָאֹפֶל
מִלְחָמוֹת שׁוֹאוֹת אֲבִיב עַמִּים
שִׂפְתֵי הַפֶּצַע הַנִּפְעָר
שֶׁל קֶסֶם הַתְּקוּפוֹת
נְשָׁמוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּבֵיצִיּוֹת פִּרְיוֹן
שׁוֹפְעוֹת זְרָעִים וְרִירִיּוֹת
מוֹלִידוֹת עוֹרְקֵי זָהָב קְדוּמִים
אֶבְרֵי חִישָׁה,
שׂוֹחוֹת בִּבְלִיל קְרוּמֵי עָתִיד
בְּכֹחַ הַהֹוֶה זוֹרְמוֹת
לוֹכְדוֹת עָבָר קַמָּאִי מְאֻפְלָל
אֲחוֹרָה חוֹרָה
לְבוֹר עַתִּיר דָּמִים שֶׁל
הַהֹוֶה הַמִּתְעַנֵּג
הֹוֶה קַדְמוֹן בּוֹלֵעַ תָּ'עָבָר
אֶת הֶעָתִיד הוּא מְמַחְזֵר
וְקַנְיוֹנֵי מֹחִי קוֹרְעִים
תַּ'תַּחַת הָעֶלְיוֹן בִּמְעוֹפָם
פְּרוּשֵׂי כָּנָף
קוֹשְׁרִים כְּתָרִים לְבֵיצִיּוֹת הַדָּם
בִּנְהָרוֹת הַדָּם
שִׁפְכֵי הָרֶחֶם חַם
נוֹרוּ מִן הַשְּׁחָלוֹת
אֶל הָעוֹלָם הַבֵּינְרוּחִי
בּוֹעֵט פּוֹרֵעַ מַחְלָפוֹת הַזְּמַן
מַטְבִּיעַ חֲלִיפוֹת עִתִּים
גּוֹעֵשׁ וּמְגוֹלֵל
תּוֹלְדוֹת מְאֹרָעוֹת יָמִים קְדוּמִים
מוֹלִידָה אֶת הָעוֹלָם
לְדָם וָאֵשׁ דִּינָמִי מִתְפָּרֵץ
גּוֹאָה עַזָּה שׂוֹרֶפֶת מְחַלֶּלֶת
מַצֵּבוֹת קְבָרִים שְׁתוּקִים
חוֹצָה אֶת אֶרֶץ הַמֵּתִים
צוֹלֶלֶת אוֹקְיָנוֹס הַדָּמִים
קָנִיבָּלִים מְהָרְסִים קוֹרְעִים
וְאַרְכִיּוֹן הַנֶּפֶשׁ מְקַלֵּף
אֶת סִרְחוֹנוֹ בְּרֵיחַ דָּם מָתוֹק
זוֹרֵם נָהָר אִישִׁי נָשִׁי
בִּכְרוֹנוֹלוֹגְיָה הֵירוֹגְלִיפִית אֲדֻמָּה
וּכְתַב תְּנוּעָה
רְאִיָּה לְמֶרְחַקִּים
אֶלֶף פַּרְסָאוֹת מַחֲזוֹרֵי הַנְּשָׁמָה
עָפוֹת עָפוֹת הַבֵּיצִיּוֹת
מֵהַשְּׁחָלוֹת בַּעֲפִיפָה
תִּפְרַחַת בֵּיצִיּוֹת
הָמוֹן אֱנוֹשׁ מֵהַתְחָלָה
אֲחוֹרָה חוֹרָה
הַבֵּיצִיּוֹת שֶׁלִּי בְּאַלְפֵיהֶן
בְּרִבּוֹאוֹת פִּיהֶן
פָּתְחוּ לְעוֹנָתִי עוֹנוֹת שׁוֹפְעוֹת
זְרָעִים כְּמִמְטָרִים
יְמוֹת עוֹלָם תְּקוּפוֹת פּוֹעוֹת
שׂוֹחוֹת בְּדַם הַוֶּסֶת הַנָּדִיב
לְעִדָּנִים פְּרוּעִים
עִדַּן הַוֶּסֶת אֹרַח כַּנָּשִׁים
עָפוֹת עָפוֹת הַבֵּיצִיּוֹת
בּוֹלְעוֹת הַכֹּל
מְעַבְּרוֹת תְּקוּפוֹת וּמוֹלִידוֹת
שׁוֹפְכוֹת זְרָעִים
וְשַׁחַר הַהִיסְטוֹרְיָה
מֵינִיק מַשְׁפְּרִיץ נָהָר חָלָב
שֶׁל זֵרְעוֹנִים
בִּבְלִיל כִּנּוּס כֹּחוֹת עָצְמָה
שֶׁל מַחֲזוֹרֵי עוֹנוֹת
בִּיּוּץ פִּצּוּץ
בִּמְרוּצַת הַזְּמַן
רְבָבוֹת שֶׁל הַתְחָלָה
מִיסְטֶרִיּוּת נָשִׁיּוּת צְרוּפָה
שֶׁפֶךְ זֶרַע הַשָּׁמַיִם הָרוּחִי
שָׁבִיט זוֹהֵר
זְנָבוֹ לוֹהֵט זְרָמִים לוֹהֵב
פּוֹתֵחַ רָץ בּוֹלֵעַ וְטוֹרֵף
וְנֶאֱחָז מִפְתַּןתְּקוּפָה
זוֹרֵם אֲחוֹרָה דַּם הַזְּמַן
הַבֵּיצִיּוֹת שֶׁלִּי גּוֹלְפוֹת גּוּפוֹת
עָפוֹת לְיַרְכְּתֵי תְּקוּפוֹת
פִּי הָרֶחֶם הַקַּמָּאִי
דּוֹהֵר בּוֹעֵט וּמֱעַטֵּש
קַקְטוּסִים טוֹרְפִים
חוֹבְקֵי בְּרִיאָה
בּוֹלְעִים הַכֹּל
תְּקוּפוֹת עוֹנוֹת וְתוֹלָדוֹת
בְּדֹפֶק הַהִיסְטוֹרְיָה
מִילְיוֹן רִבּוֹא זְרָעִים
בְּתֹף קַדְמוֹן מְתוֹפְפִים
אֵלֶּה הַזְּרָעִים
מִגֶּשֶׁם הַדִּמְיוֹן הָעֶלְיוֹנִי
אֲחוֹרָה חוֹרָה
שַׁחַר הַהִיסְטוֹרְיָה
חַיָּה פִּרְאִית קַמָּאִית נוֹרָאָה
עָפָה לָהּ פְּרוּשַׂת כָּנָף
רוֹחֶצֶת מִטַּהֶרֶת
בְּדַם הַוֶּסֶת הַנָּדִיב
רוּחַ הַזְּמַן נָשְׁמָה
בְּהַנְשָׁמָה מִפֶּה לְפֶה
הִנְשִׁימָה נְשָׁמָה
לְשַׁחֲלָה נִשְׁמָתִית אַדִּירָה.
השיר, מתוך ספר שירי, "אלוה מדבר בשרי" פורסם גם בכתב העת, "שבו". חיה אסתר
מעומק רחם נשמתך, חיה אסתר, את סוערת, גועשת, בוערת ומפרה.
שירה אירוטית קדושה כזו טרם קראתי!
תודה חנוך, ואני תגובה כזו היא מתנה נפלאה בשבילי וזכות. חיבוק מחיה אסתר
חנוך גיסר כתב אלייך גם מתוך גרוני.
עפרה
תודה עופרה יקרה. ואני מגיבה לפוסטים שלך ואיני רואה אותם אצלך בבלוג. כנראה שהם מתעופפים. חיה אסתר
חיה אסתר הי,
ברמ"ח איברים ובשס"ה גידים מרגישים את "צרחת היופי"… ואנו לא נאמר דבר, אלא נצרח איתך.
יוצא מן הכלל.
צדוק
תודה צדוק ובוקר נהדר אכן צרחת היופי, צרחת ההתחלה, חיבוק מחיה אסתר
תודה צדוק ובוקר נהדר אכן צרחת היופי, צרחת ההתחלה, חיבוק מחיה אסתר
איזו לידה קוסמית עוצמתית חיה אסתר
תודה חנה את קוראת נפלאה. ונזכרתי בתאור לידה אחרת, עוצמתית, קמאית, מיתולוגית, נוראה, מעניקת חיים, וכל כך אנושית, נשית, בספרך, "לאורה" חיה אסתר
שלום אסתר
שוב שיר עם עוצמות בילתי נגמרות
כך אפשר לשוב ולקרוא בשיר כאילו מחזה או יצירה מוסיקלית מורכבת
נהדר
*
כְּשֶׁיָּלַדְתִּי אֶת הָעוֹלָם
מְטֹרֶפֶת מִדָּם רֵאשִׁית הַהַתְחָלָה
מְזַנֶּקֶת תְּהוֹם
בִּנְהָמוֹת צְרָחוֹת אֲבִיּוֹנָה
תְּהוֹם הַבְּרֵאשִׁית נִבְקַע
שָׁמַיִם הִזְדַּוְּגוּ בָּאֲדָמָה
נִפְתַּח מְקוֹרָהּ שֶׁל בְּרֵאשִׁית
כך בפתיחה של מערכה ראשונה את נותנת לנו את המקום הזמן והפעולה
שמיים הזדווגו באדמה
איזה יופי של משפט
את עושה לנו מסע יחד עם הביצים והזרעים שהם מקור היצירה הנפלאה
והכול מתערבב עם היצירה של היקום וקסם מערות השמש
ומאורות אימה שמולידות אלים ומהרסים
והכול מתערבב היופי והמכוער וההרס
והכול הוא יצירת הטבע
אני נזכר בהרס שהטבע הנפלא עשה לי בלילות של מינוס שמונה מעלות
ומבין עד כמה טבע נפלא יכול להיות גם הרס
אך הוא תמיד ישאר נפלא
אפשר לראות לפעמים בסרטים את החוקרים המתפעמים מסערת טורנדו ומתאבדים לתוכה
רָשֻׁיּוֹת הָאֹפֶל
מִלְחָמוֹת שׁוֹאוֹת אֲבִיב עַמִּים
שִׂפְתֵי הַפֶּצַע הַנִּפְעָר
שֶׁל קֶסֶם הַתְּקוּפוֹת
נְשָׁמוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּבֵיצִיּוֹת פִּרְיוֹן
שׁוֹפְעוֹת זְרָעִים וְרִירִיּוֹת
מוֹלִידוֹת עוֹרְקֵי זָהָב קְדוּמִים
אֶבְרֵי חִישָׁה,
את מדהימה אין ספק
כתיבתך היא כתיבה מיוחדת
ומה שכתבתי זה רק חלק קטן מהרושם העצום שמשרה עליי השיר
תודה
תודה דוד יקר. וכן השער לחוויות הגוף הוא אינסופי, וכמה שמחתי אתך, שטרחת ועלית לירושלים לערב במשכנות שאננים. חיה אסתר
לדוד, נזכרתי בשיר, "כשילדתי את העולם" כשהרהרתי בדבריו של בני שבילי, בערב במשכנות שאננים, על השיר, "נבואה|", והעלתי אותו לפוסט ערב טוב חיה אסתר
ההנאה שהגעתי למשכנות שאננים היא כולה שלי
ערב לדוגמא של השקה נהדרת
דוגמא לאהבה ונתינה בינך ובין ניקול המשוררת והמוציאה לאור מצרפת
והעיר והמקום הנפלא
הפסד גדול למי שלא בא
דוד, באמת נדהמתי מכמות האנשים שפירגנו ובאו לאירוע הספרותי ב"משכנות שאננים", שנזכה להרבה שמחות כאלה, ושיהיה לך יום נהדר איש יקר. אהבה ושמחה מחיה אסתר
לכל המגיבים ואלה ששלחו לי אימילים, ואלה שהתארחו בבלוג שלי (ואינם, אינן ממטע הבננות) תודה על קריאה נהדרת של כלם יחד ושל כל אחד לחוד, שמחתי שמחתם אותי. חיה אסתר
לכל המגיבים ואלה ששלחו לי אימילים, ואלה שהתארחו בבלוג שלי (ואינם, אינן ממטע הבננות) תודה על קריאה נהדרת של כלם יחד ושל כל אחד לחוד, שמחתי שמחתם אותי. חיה אסתר