הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
משפט שאילנה גרף כתבה לי בתגובה שלה לפוסט אחר שלי.
שלחתי את הפוסט הזה למארב המגזין לתרבות שמפרסם לעיתים דברים שלי
והם פרסמו בלי נתינת קרדיט לאילנה גרף אז אני מפרסמת אותו כאן.
תודה אילנה
והדברים
http://maarav.org.il/2010/01/03/fat_years/
הבלוג של מירי
תודה מירי. איזה יופי שיוצאת לי "הברקה" מפעם לפעם ועוד מוצאים לה שימוש 🙂
אילנה אני שמחה שהיא שלך חששתי שיש לה שושלת ארוכה יותר ואצטרך לעקוב אחריה ולפרסם רשימה ארוכה של קרדיטים…:)
הרשימה מעניינת מאד ונפלא ההפרייה התוך-בלוגרית 🙂
אומי את צודקת יש באמת הפרייה תוך בלוגית. גם העובדה שאני כותבת בבלוג קידמה את הכתיבה שלי לדעתי וכמובן הכיף שבשיקוף והחשיבה המקורית מצד הקוראים המיוחדים של בלוגייה זו.
רשימה אמיתית, רגישה ומענינת, מירי , היודעת להפוך את הקראפט לאמנות
תודה חנה יקרה.
התכוונתי בעצם שאני משתמשת באמצעי הקראפט בשביל האמנות הווה אומר לביטוי עצמי ולא בשרות הקונה הפוטנציאלי.
מברוק, מירי, על הפרסום במגזין.
אני זוכרת את הדברים האלה שלך מפוסט קודם מלא בתמונות.
מאד מענין מה שאת אומרת על אימך הסרגנית, ועל כל הדיאלוג (:)) שלך עם האנונימי לעומת המתבטא והיוצא החוצה.
את כותבת:
"להעלות את האנונימי, המשרת, המדוכא לבמה".
מה שהעלה לי באותו רגע גם את העניין הפרובלמטי שיש בפרסום היום,
שלא נדבר על מדיה של טלביזיה למשל, שם נדמה שבדיוק מי שכבר אינו אנונימי, דווקא הוא המשרת והמדוכא ע"י הפרסום הדורשני עצמו.
מצד שני, את ודאי מתכוונת להמשעת הקול האמנותי כ-ר-צ-ו-נ-ך, וזה כבר משהו אחר לגמרי.
מחזקת את ידייך.
הבנת יפה רונית ותודה יקירה
מירי"האומר דבר בשם אומרו…" בקצור את אולי תביאי גאולה לעולם.. , בדרך כלל אנשים נוטים לנכס לעצמם הברקות, ולך מירי יש כח גם במילים, רוח וחומר יחדיו
תודה חני
הרבה עבודה הושקעה עם השנים…
הגיע הזמן לקטוף פירות. הרכבת נוסעת די מהר.