הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
ושוב ערב שבת. דמדומים. ושוב יונים.
הפעם זוג שבדיעבד אני מבינה שמסתדר ללינה על ענף מתנדנד שמתאזן רק אם שניהם זהירים מאוד. רוחצים את גופם כשעה באמצעות המקור שסורק כל נוצה. היונה הימנית עגולה וכבדה ואיטית בתנועותיה. עיגול הבטן נדמה לי כבטן ניקבית . גם ההתנהגות האחראית לגבי שיווי המשקל על הענף. היון הימני מרבה תנועה וסירוק נוצות כאילו בודק את גמישות הענף. הבית של הערב.
ממתינה כשעה עם המצלמה לראות את רגע התעופה ותנודת הענף ומבינה לבסוף שהם באו על מנת להיות פה הלילה.
אין מקום נכון יותר לזוג יונים מענף שרק שיווי משקלן מחזיק אותו,רגיש לכל תנועה.
אני משתדלת לא להאניש אבל לא יכולה שלא לחשוב כמה טבע יש בחיינו כזוג למשל,שרק שיווי משקל דינאמי שומר או לא על המשך החיים ביחד. הבית שלהן הולך איתן והוא זמני אבל יחסית לחיי יון ויונה לילה אחד זה המון!
מבינה לבסוף שזהו טקס של לפני שינה. השקעה רבה שודאי משרתת צרכים פיזיים ואולי גם טריטוריאליים. למי שמתבונן, בבחינת ראו אותנו כמה בטוחים אנו בקיומנו שאנחנו פנויים לניקוי ומרוק ואף צחצוח של לפני שינה. הקשר הזוגי הוא לפעמים גם סידור להגנה הדדית ושמירה על הקיום. האהבה בשרות האינטרס.
אצל אנשים אני חושבת פתאום שהגנה הדדית ונזדקקות הדדית פעילים יותר כשההורים מרפים מהגנת היתר שלהם, אבל זו רק הערת ביניים שלא מתאימה ליונים , כי הן כמו כל בעלי החיים בטבע מגדלות את גוזליהן לעצמאות וניתוק מוחלטים. מטילות את ביציהן, מגינות עליהן כמיטב יכולתן, מזינות את הגוזלים הבוקעים , מלמדות אותן לעוף וכמה עקרונות בטיחות איסטינקטיביים -ראו ככה אנחנו נזהרים ועכשיו יאללה שלום!
לבסוף על אותו ענף נבחר,כמו הארץ הנבחרת, הן נרדמות.
כשאני מצלמת אותן בתנומתן, שמה לב שגם כשעיניהן עצומות יש תחושה שהן פתוחות כי העפעף הסגור לבן! דרוין דרוין אם לא היית היה צריך להמציא אותך, למה? כי היונים בעלות העפעף הלבן מתריעות בפני המתבונן העויין-אני נמה ועיניי פקוחות .
אשאל את השאלה המתבקשת למה הזוג הזה ולמה כל הסיטואציה מעניינת אותי עכשיו? אולי כי הסכם הידידות שחתמתי עליו עם בן זוגי הוא כרגע אמצעי ההגנה של שנינו מפני מאורעות החיים הטובים והרעים. אנחנו על ענף יציב אך מתנדנד, מסרקים את נוצותינו, נרדמים לפרקים, מתעוררים כל בוקר לספינתנו השטה במים סוערים ושורדים עד השינה הגדולה.
בטחון ציפורי באיזון רגיש.
.jpg)
ועוד זוג
.jpg)
גובה : כ50 ס"מ
חומרים- שברי כלים פלסטיניים ,שברי פורצלן מסמרים, חומר שמאגד הכל שרוף ל1200 מעלות צלז.
הי מירי, כמה שזה מקסים, זוג יונים עם הסכם של ידידות. זה מה שגם ההורים שלי בעיניי. כילדה לא הבנתי למה הם זוג, כי לא ראיתי שיש ביניהם איזו אש, אבל ככל שהתבגרתי הבנתי, יש ביניהם ברית חברית שלא כל זוג זכה לה. לצערי, ניסיתי לחקות אותם ולא הצליח לי, אני כנראה מאלה שמעדיפים את האש ולכן עלולים לסיים בכלל לבד.
אבל כנראה שאין נכון אחד וכל אחד ישן על שבילי הסדין ששינתו יוצרת מעצמו.
מירי, זה מה שנקרא ממש "זוג יונים":) גם את והם.
מעקב מילולי וויזואלי מרתק אחר הצמד. אם כי נדמה לי, משום שאני לא ממש רואה את הסימנים באופן ברור אלה צוצלות – מין במשפחת היונים
מירי, זו דוגמה למה שאמנות מסוגלת לעשות. איכשהו, בהצבה הזאת, יש בתנוחה הפורצלנית יותר רוך מכמיר מאשר ביונים החיות.
יונים או אנשים, המפתח טמון בשמירה על שיווי משקל.
פיסית – יציבה בטוחה על ענף.
ונפשית – שימוש מושכל בכנף.
חיבור מקסים של פרוזה-טבע-אמנות. וגם למדתי משהו.לפחות על יונים…
מירי, מאוד מרגש מה שכתבת. הסכם ידידות, בהחלט יותר חשוב מכל כתובה! הסכמה לחברות, לא קל להשיג.
מערכת זוגית אכן היא אקרובטיקה על ענף מתנדנד.
הזוג המפוסל, יש בו הרבה רוך מעבר לחומר הקשה. יפה שבנית אותם גם משברים, כמונו…
מה שיפה בפסל הוא שלמרות ששני האובייקטים נפרדים, האחד מצל על השני. קיימת בינהים תלות ההכרחית לזוגיות.
איזה פוסט הומה 🙂
ותראי מירי כמה המילה זוג בכתב יד
היא הכי זוג בעולם 🙂
שבוע טוב מירי, לך ,ליון שלך ולאלה שעל העץ 🙂
פנינים את מביאה למטע, כמה טוב לקורא את הגיגיך כהקדמה לתמונות המרגשות.
איזו דרך נפלאה להתחיל את השבוע.
תודה תודה ובקשה לעוד
הי מירי, הנה גם את עבודותיך מדברות אלי בעת ובעונה אחת הגוף והנפש, לראש וללב, ומוצאת את הרוח בחומר. תמונה אחת, צורה אחת בקומפוזיציה אחת, עושה בי ריגוש, מעלה אסוציאציות שרק אי המוגדרות יכולה, המלים כובלות. העבודה האבסטרקטית נותנת מרחב לדימיון, למחשבות ולרגשות. העבודה שלך ריגשה אותי מאד.
יפה ההתבוננות שלך ביונים, מירי ויפות ומרגשות התובנות. ואם העבודה שלך עשויה משברי כלים פלסטיניים, אז אולי אלה יוני שלום? אינשאללה, יקירתי.
מירי, אהבתי גם מה שכתבת וגם מה שצילמת. סוף סוף קראתי משהו מרגש על יונים. אני מכיר אותן מפרספקטיבה של לשלשת (אנחנו גרים בקומת הקרקע של בניין בן 6 קומות9… והנה ראיתי אותן מזווית אחרת, הקרובה לכולנו, כי אין ספק שהזוגיות בכלל דומה מאד למה שכתבת ולמה שצילמת.
אנשים יקרים מאוד
אני מודה לכם מאוד על התגובות. מצטערת שלא אגיב כרגע לכל אחד לחוד, חגים ושמחות בפתח ואני עסוקה.
תגןבןתיכם נתנו לי עידוד בתחום הכתיבה ועידוד בתחום התקווה ליפה שבחיים. קיראת בהם ואמשיך לקרוא.
שנה טובה מוד
מירי
שנה טובה מאוד!!!!!!!!!!!!!!!
מאד אהבתי, מירוש.
העפעף הלבן בכלל שוס – זה כמו המשקפי-דיסטנס לפורים עם ציור העיניים הפקוחות עליהן, שהאדם שעונד יכול לישון מתחתיהן :))
ולפעמים פסל של שתי יונים עדיף על שתי יונים :))
חג שמח ושנה שמחה.
מירוש
מה-זה נהנתי
מהכתיבה התמה
היונה התמה
הפיסול הנפלא והמרגש
כרגיל ריגשת את כולנו בכנותך רגישותך
יכולת ההתבוננות והיצירה
תודה
יואב