הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
ממקום אחר לגמרי, כמעט מעבר לגדר, מגיעות תמונות אינטימיות באופן בלתי צפוי. מישהי משם שולחת לנו הודעות. יש חיים עשירים ומלאי תוכן כאן על יד. אדם הוא אדם הוא אדם ושפתנו שנבללה לא תצליח להסוות את הדומה אפילו לא מסכת צבע העור.
אני רוצה לשתף אתכם בשמחתי, בגילוי האחרון שלי אצל בלוגה של איריס לויט, בבננות אצלינו.
שני צילומים:
בראשון לא יכולתי שלא לחשוב על וורמיר וגם על רמברנדט ולמרות כל הגדולים האלה עוד לאהוב כל כך את הייחוד של התמונה- החשיבות והרצינות של מי שמדליק את הנרות ואחיו הנמסים אליו מהערצת האש הטובה-יש לציין- והערצתם אותו כמנהיג הקטן שלהם.
בצילום השני, האנושיות האפשרית בין ילדים מתבגרים, אלה שספרי הקודש אכן קדושים בעיניהם, אבל הם לא מפסיקים לחיות ולחייך ולהסמיק .
תאמרו מה היא מגלה שלא ידענו, אשריכם. ומשגיליתי אמשיך לעקוב אחר איריס לויט הצלמת שלי מהשטח שמעבר לגדר, בתוכינו.
איריס מקווה שאת מסכימה עם זה ומרשה לי גם להכניס לינק לכאן מפרופיל הפייסבוק שלי 🙂 חג שמח!
תבורכי!
תודה ענת אשמח לברכתך ואהנה ממנה כמה שאוכל…:)
מירינקה מתוקה
לא יודעת למה, אבל התגובות שלי לא נקלטות. פשוט גם אני כל כך התפעלתי מהתמונה העליונה, כתבתי לאיריס, אבל כנראה לא הגיעה אליה התגובה. יש פה בהחלט כישרון גדול.
איריס שמחה שגם את התרגשת ממנה , איך הם מתבוננים ונוגעים זה בזה…לא מפסיקה להתרגש מהתמונה.
לגבי הקשיים להשאיר תגובה יש לי תשובה.
מה שקורה שכשאת נרשמת מחדש, אל תוסיפי את הודעתך להרשמה הזו. הכניסי אחריה הודעה לחוד כשאת כבר רשומה. כדאי להעביר אינפורמציה זו לכל מי שהודעותיו לא עולות: להפריד הרשמה מחדש ותגובה. זה נוגע כמובן לחברי הבלוגייה, אין לי מושג לגבי מגיבים ותיקים וחביבים, מאמינה שהפתרון דומה.
תודה מירי אהובה, אנסה.
מקווה לראותך בשבת.
מתכוונים להגיע לפתיחה בבית הגפן. לגבי המשך אם תהיה סערה, אנחנו בסכנת החלקה:) מקווה שיעמוד לנו כוחנו לנסוע לאזור החלונות- רח' חורי פינת יוחנן המטביל, לראות אותם נרטבים בגשם ולצלם. כן ולאכול פלאפל אצל ג'ורג'. חובה.
ודש מעירית ואחסאן . מאריכה את הנאתי במפגש איטי עימם…
בס"ד
תודה רבה לך מירי,על הפירגון.ותודה גדולה לבורא עולם.
איריס לויט . זהו שזה לא פירגון. את בטח מכירה את ההרגשה כשאת רואה יצירה יפה את שמחה ולא חשוב של מי היא. כמו לא לומר מה נאה אילן זה אלא כמו שכתבת מה נאה בורא הכל. אופס 🙂
הדלקת החנוכייה היא עבודה צילום משובחת. איריס מפנימה לאט את ההפתעה באמצעי האמנותי הזה, וצריך לתת עוד זמן להבשיל.
לבנה יקרה אני לא חושבת כמוך אני חושבת שאיריס היא אוצר וצריכה רק קצת הכוונה של אוצר או אוצרת כמו שסופרים ומשוררים צריכים עורך או עורכת. אני חושבת שמבחינת התימה- הנושא היא מכריחה אותנו החילוניים להתבונן ולהכיר את האחרים במקרה זה הדתיים והחרדים וזו חובה ומצווה ושליחות חברתית חשובה.
הבהרה: מירי חמודה, לא התכוונתי לתכנים. אין לי בעיה איתם, אלא ל"איך" הצילומי, לעין האמנותית, לכתיבה ולחותמת הצילומית.ואם בהשוואות עוסקים, עורך הוא עורך, הוא לא כותב את הספר. כמעט כל אזרח ברחוב מצלם תמונות. בדרך כלל הוא מעלה קונבציות צילומיות. מצלם שזו אמנותו יש ציפיות נוספות.
זהו שבשתי התמונות שהעליתי לא ראיתי קונבנציות. וכן הרבה אמירה על רגעים אינטימיים וקשרים אנושיים. קומפוזיציה-יש. אולי משהו באיכות הצילום ובפוקוס על הנושא הצילומי,בצילומים אחרים. אבל נדמה לי שמה שיש לה ייפתר בקלות מבחינה טכנית פיקסוסית וצילומים קונבנציונליים ראיתי יותר מידיי…:) הבעיה בבלוגייה שאנשים מפרסמים גם עוגיות חצי אפויות . הרוב …:)לכן היא-את איריס, צריכה קשר עם אישיות שתאהב את התמות ומבינה עניין באמנות הצילום.
קיבלתי חיזוק לאבחנותיי מאמנית דתית מצויינת ומצליחה בשם נחמה גולן אליה פניתי כדי שתעזור לאיריס. ושוב אני אומרת הכוונה שלי באה ממקום של רצון לראות את הדבר המיוחד הזה בתערוכה ועל במות האמנות ולא מפירגון מכוון. אני מחכה לאישור מנחמה לפרסם את התכתבותנו. חשוב שההתכתבות תפורסם.
ולבנה יקרה ויקרה נדמה לי שאני לא כזו מומחית כמוך בספרות ושירה , ו…המבינה תבין, כמו שהיה אומר המורה שלי בתיכון.
והנה ההתכתבות בפייסבוק
Between נחמה גולן and You
Miri Fleisher December 9 at 7:20pm
נחמה שלום
מודה על החברות בפייסבוק .
אני פונה אלייך בעניין צלמת מהמגזר החרדי שנדמה לי שכדאי לעודד ולתת לה במה להציג עבודותיה עם אוצרות של מי שקרוב לנושאים או מבין אותם. שולחת לך קישור לבלוג שלי , פוסט שכתבתי עליה. יש לה בלוג אצלינו בבננות . מקווה שעבודותיה יעודדו אותך לפרוש עליה כנף או לעזור לה להתנהל בעולם האמנות
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=18839&blogID=36
מירי
אגב , האם למדת בבצלאל שנה מתחתיי במחלקה לקרמיקה?
נחמה גולן December 9 at 9:26pm
מירי שלום
הפרגון, הנדיבות והרצון להאיר את עבודותיה של איריס מחממים את הלב ונדירים במחוזותינו. עבודותיה של איריס אכן יפות, היא מצליחה להפיק תמונות מרגשות מתוך שגרת הריטאואל הדתי, הדלקת נרות ליד החלון למען פרסום הנס, דף הברכה בסדור כולו טפטופי שעוה יכו'. הבחירה להתמקד בילדים המקיימים מצוות הדלקת הנרות מדוייקת, מרעננת ולטעמי מחלצת את התמונות מלהיות צילום מתעד באלבום משפחתי. לפניי חצי שנה מאומצת של הכנות לתערוכה שלי כך שיהיה זה יומרני מצידי לחשוב שיש לי כנפים פנויות לפרוש , אך החשוב מכל הוא שיהיה לאיריס השתוקקות ונחיצות בלתי מתפשרת להציג את גוף עבודתה. שנשתמע בטוב Miri Fleisher December 9 at 9:32pm
תודה נחמה
מבקשת רשות לפרסם את התכתבותנו אצלי בבלוג
נראה לי שעצתך מצויינת
השתוקקות ונחיצות בלתי מתפשרת להציג את גוף עבודתה…
מוכר לי הצורך הזה והאנרגיות שהוא שואב וגם משיב בחזרה
וכמו שכולנו נלחמים אכן מאחלת לה כוחות כאלה. נחמה גולן December 9 at 9:48pm Report
מצטרפת לאיחוליך לאיריס ,רשותי נתונה לך לפרסם את ההתכתבות ביננו .זהו אני זזה מן במחשב לטובת החיים הפחות וירטואלים שבת שלום
…………..
תודה נחמה ובהצלחה בתערוכה אשמח לבוא ולהנות כמו תמיד מעבודותייך
הי מירי יקרה, אין תמונה שאיריס מצלמת ואני מפספסת,אם עובר זמן רב שאני לא בבננות אני מדפדפת בבלוג שלה כבאלבום תמונות. מאוד אוהבת כמו גם שנהנית תמיד לראות ולקרוא את כל שאת יוצרת.
לגבי בעיות ההתחברות, בתור רק מגיבה אין באמת דרך לפתור את הבעיה אבל זו כנראה רק בעיה לכאורה כיוון שגיליתי שכשאין לי יכולת להגיב אני הרבה פחות במחשב מבימים עברו וזאת שמחה גדולה לילדיי שהעמדה פנויה ועוד יותר לי שמוצאת את הדברים החשובים שעלי להתמודד עימם ושהגלישה בבננות היוותה עבורי מן סוג של בריחה מהתמודדות. (כל זה היה נכון לאותה תקופה והבאג הזה מבחינתי הגיע בזמן הכי נכון עבורי כך שרציתי רק לשתף אותך שלא נעלמתי ושכן נמצאת באוויר הלא כותב אבל לפעמים באג הם פשוט הזדמנות שבמקום להתרגז בגינו אפשר למצוא את הדברים הטובים שקורים בזכותו,
המשך ערב נעים,
סיגל.
סיגל יקרה
תודה על התגובה המקסימה. נהניתי הן מחיבתך לאיריס ועבודותיה, לגבי שלי אני יודעת, והן נהניתי מגילוי הלב שלך. את עדיין צריכה לחשוב על כתיבה כביטוי אבל אני גם חושבת שהתמכרות יתר למחשב לא רצוייה בכלל.
מירי , יפה שהבאת !
עוקב אחריה בעניין רב תמיד. מחווה יפה, מירי.
כרגע נכתב לי בעילום שם פחדני שיש פסול בפרסום ההתכתבות. אני לא מוצאת מה.
איריס/ ענת אנא הגיבו בפומבי או בפרטיות כדי שלא יצא משהו רע מהכוונות הטובות.
תמיד יש מישהו ממורמר שרואה מה בכל זאת לא טוב. הוא/היא תמיד מנסה ולפעמים מצליח לו.
מירי את שליחת מצווה, ושליחי מצוות אינם ניזוקים. לא רואה שום פסול בפרסום התכתבות אם המכותבים מסכימים לכך, על אחת כמה שהכוונה טובה. אין לי שום ספק שזו לא איריס שכתבה.
ענת אישה יקרה
ברור שלא היא כתבה. בכל זאת אבקש ממך לברר איתה אם פרסום ההתכתבות פוגע בה. היא לא צריכה להגיב לי פה אם לא פוגע בה ואם כן אנא כיתבו לי בפרטי ואמחק ברצון.
בס"ד
מירי שלום
הכל בסדר מבחינתי.
רק אלפי תודות
ושבת שלום
תודה איריס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ולכותב/ת בעילום שם אני מבינה שכוונתך היתה טובה מתוך דאגה לאיריס אבל את צריכה להבין שהיא – איריס כתבה בעבר שמבקשת עזרה בעניין תערוכות וכו' ופרסום ההתכתבות נועד גם להראות שיש עוד אנשים שמבינים באמנות , אנשי המקצוע וקרובים באמונה אליה, שמעריכים את עבודתה. נראה לי שהפרסום ובמיוחד תשובתה המחזקת של נחמה על הנחישות והאמונה בגוף העבודות שלך עצמך הם אור גדול במנהרת החיפוש אחר במה לפרסום יצירות. מהכרותי עם המגיב/ה האלמוני אני מאמינה שהכוונות היו טובות , אבל דאגניות מידיי"תנו לשמממממש!…"
תודה אמיר
סומכת על הטעם שלך! טוב לא לגמרי אבל הרבה!
תודה רבה אבנר!
היי מירי יקירה כתבתי לך מזמן אך תגובתי נבלעה
אני אוהבת את צילומיה של איריס יש בהם חיות ותנועה וקומפוזיציות מענינות עוקבת אחריהם תודה לך על המחווה היפה והלב הענק
ולגבי הגדר – איזה גדר ?!
ואם היתה כזאת בעיני רוחנו ,הרי שתצלומיה היפים של איריס ממיסות אותה
שבת חמימה, מירי יקרה, עם טיפות גשם על החלון ומרק חם וספר טוב והתכרבלות
וא…ה…ב…ה
אמן
חנה יקרה
לכל אחד מאיתנו יש גדר ולקבוצות באוכלוסיה גם. לעבור אותה זו החלטה מודעת. אכן צילומיה של איריס עוזרים לראות מעבר לקבוצת ההשתייכות החילונית שלי. זו הגדר שלי. אני יודעת מנסיון שצריך לארגן משאבי נפש ורצון מודע על מנת לראות מעבר לעצמינו.
ותודה על הברכות
שבת שלום
צודקת, מירי,לראות מעבר לעצמנו
זה העיקר והבסיס ל"ואהבת לרעך כמוך" ושוב ברכות
אי אפשר שלא להתמגנט לתצלומים האלה. איריס הצלמת לכדה את הרגע באור יקרות. ויפים דברייך, מירי. רק חבל שיש גדר.
יש אלוהים אחד, וכן שחר מריו יש גדר וחבל. אלוהים לא זקוק לה. אלוהים אוהב ורוצה אותנו אוהבים אותו ואת עצמנו בלב תם ושלם. יש הרבה גדרות בין בני אדם, כי הם אלה שזקוקים להן מטעמיהם. איריס אחותי ואני במיקרוקוסמוס המשפחתי וכן גם על גשר המטע והתצלומים הנפלאים שלה ודברי הכתובים ברוח אהבת האלוהים שלי ובדרכי מצליחות אנו אט אט להסיר את הגדר ולהבין שאהבת האל היא העיקר וכל דרך לבטא אהבה תמה בעולם הזה בחסד האל היא ורק היא עיקר העיקרים. שבת שלום
אז זהו ענת ש…
לא קל לעבור את החומות והגדרות שמפרידות בינינו בני ובנות האדם והאדמה.
הם קיימים כמו שענית יפה לשחר מריו יקירי.
אבל… לא מילים יעשו זאת ולא ברכות אינסופיות לאור ואהבה. הציבור החילוני נילאה מדברים שנאמרים על ידי חרדים שאחת ידם אוחזת במצוות והשנייה פוגעת באנשים בדרכים שונות. לא אחיות יקרות וטובות לבב. אל תטיפו לנו ואל תנסו לשכנע אותנו. היהדות קרובה אלינו והתרחקה בגלל דוברים קלוקלים. תנו לנו מהוויתכם,צילום וסיפור בלי הטפה וסימכו על נפש יהודית חילונית שכמהה ליהדותה ומרגישה שנגזלה ממנה. פשוט מאוד. אנחנו כבר נעשה את הדרך,דרכנו. רק אל תטיפו.
והדברים נוגעים גם לאביטל המוכשרת והחכמה שמוהלת כתיבתה בהטפה, אולי עכשיו פחות, וכך מפסידה אותי.
הרשיתי לעצמי יושר לב כי זה בלוגי ואני מבקשת סליחה אם פגעתי במי משלושתכן.
בי בטח לא פגעת. נהפוך הוא קלעת בול קליעה ללב לבי. הטפה. שנוא עלי. לכל איש יש שם ודרך אל השם, ורק הוא זכאי לבור לו אותה.
מירי,
המחווה שעשית מחממת את הלב. מסכימה עם כל מילה ומילה שכתבת.
איריס,
אהבתי את הגוונים בצילום הראשון ואת הריכוז המרשים של הילד האוחז בשמש.
קשה לצלם ילדים ולהעביר את הטבעיות שבפעולות המצולמות.
אני מאחלת לך שיהיו לך תערוכות רבות ופוריות
כל טוב
גלית