הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
התפוח היה אחד מפרוייקטי הגמר שלי בבצלאל לפני 35 שנה. אני אוהבת את הנושא ותמיד הרגשתי קרובה אליו גם בגלל טעמו ועסיסיותו וגם בגלל המשמעויות הרבות שליוו אותו בהיסטוריה ובתרבות. חזרתי אליו הפעם בפורצלן. חלום של חומר שהגשמתי רק לפני 10 שנים , דורש הערכות סטודיו מיוחדת. אני לא שבעה ממנו וכל תנור כמו האחרון שמבצבצים ממנו תוצרי פורצלן ליבי מתרחב ומזדכך. יש לדעת שתמיד יש אכזבות ,עיוותים וסדקים בלתי צפויים. זה חלק מהעיסוק בחומר הרגיש הזה. כמעט כמונו 🙂 בסין שהיא העתיקה בין האומות שיוצרת בפורצלן, אולי העתיקה ביותר, בתי החרושת צופים באופן קבוע נפל של 30% . אצלי…50 אבל היפים , יפים יותר,אולי בגלל הדמעה שמלווה את מה שלא שרד. אני מרגישה שגלזורה שיש בה ברק מסויים מאוד, תמיד מזכירה לי דמעות. הדמעות כידוע אינן רק לצורכי צער, למרות שזה שימושן הנפוץ .לעיתים גם אושר ושמחה גדולה.
השנה איזו רוח חדשה מלווה ומרעננת את עבודתי בסטודיו. נתמלאתי חשק ליצור כלים שימושיים או חפצים שנעים להיות איתם בבית. כל מלחמתי העקשנית כדי שלא ישתמשו ביצירותי נמוגה עם הרוח הזו.
תפדלו תשתמשו , תלטפו (זוכרים את כל השפיצים שליוו את עבודותי הקודמות?), תשימו על השידה,תאהבו…:). זה לא שויתרתי על המלחמות ,אל חשש יש לי עוד הרבה טענות באמתחתי, רק נחה קצת.
.jpg)
.jpg)
ואחת לויתנית חדשה על החוף עם סימני זמן אבל אולי סימני הריון?
היה לי פוסט עליה לפני שנתיים http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=938&blogID=36.עכשיו
עכשיו שוב אקטואלי…
.jpg)
לא יכולה להתאפק מלהעלות עוד תמונה אחת למחשבה והתבוננות שלי …שלכם…טבע ותרבות למשל.
.jpg)
מירי,
הם מתוקים, מקסימים, ואפילו מוציאים לשון 🙂
שלושת הראשונים נראים כמו תפוח עם כפית של דבש בפה.
האשה הלווייתנית, משמעותית אך קשה לי.
ואהבתי את הזוג הנוטה לשני הצדדים, טבע-תרבות.
מלחמות והסכמות, שפיצים וחלקות,
ומה שלא נשבר, הוא הנשאר ..
שנה טובה.
שנה דבשית, מירי יקרה! העבודות שלך הן דבש. (גיחה קטנה)
הי אסתי איזו אורחת!
תודה ושנה נהדרת
תודה רונית
ומי אמר שאת לא יודעת לראות אמנות? או שזו לא אמנות…
הי מירי, הלשון שרונית רואה, אני לא יכולה שלא לראות תולעת עדינה מציצה (אין לי התייחסות שלילית לתולעי תפוח כך שמבחינתי זה הגיוני שכך יראה לי).
הדמעה שמלווה את מה שלא שרד מרגשת אותי ומדגישה את האהבה שלך ליצירה ומהיצירות שהעלית כאן אפשר להבין למה ועד כמה.
שנה מלאה ביצירה שתהא לך,
סיגל.
סיגל יקרה את נכס תרבותי
מקווה ששנה זו תאפשר לך להתפתח לכיוון הגלוי , הכתוב בשם עצמך , הבמה והחדר משלך!
איזה תפוח בדבש!!! שנה טובה!
יעלית יקרה תודה רבה
התפוחים ל – דבש
שנה נהדרת לך אישה יקרה ממני!
כל כך יפה שבא לגלגל מיד ליד, ללטף, לחייך..
להחליק על הלחיים
חבל שאני לא מגיעה לאזור שלך. [מאזור טבעון]
עונג גדול לראות את עבודותייך.
הן תמיד נוגעות בי.רוב הנושאים.
וגם, -ואולי בעיקר – המילים שלך שמלוות כל עבודה
תמיד קולעות, עוטפות, מנהלות שיח בינך לבין היצירה, לבין המסתכל,בין כל הנוכחים בהוויה הזו.
הלוואי שתהיה שנה טובה.
יש כל כך הרבה לעשות לטוב
שלומית
הי שלומית העלומה
תענוג התשובה שלך
את בטוחה שאת לא קרמיקאית? הקרמיקאים אנשי החומר כשהם כותבים משהו זה הרבה פעמים עמוק.
אשמח לדעת עלייך יותר
ושנה טובה
ערב טוב,,
תודה על מילותייך.
'תפסת' אותי.. אכן, אני עוסקת בעבודה עם חמר.
'אמנית, 'קרמיקאית', גם אחרי שנים של עיסוק בתחום אני עדיין לא מרשה לעצמי להקרא בשמות האקסקלוסיביים הנ"ל. זהו מועדון יוקרתי וסגור.
אי לכך – העיסוק שלי קשור לתחום היצירה והשיקום ע"י אמנות. והחמר – הוא מדיום מדהים לכך.
ושוב, שתהיה שנה טובה. משוחררת ומשחררת, שנה משעממת,
ריקנית אבל חלומית.
שלומית
הי שלומית תודה על החשיפה היחסית
גם בן זוגי שהוא מטפל באמנות אוהב מאוד לטפל באמצעות חמר.
ואשר לבירכת השעמום שלך שנה
מצטרפת. סתם שנה תפוחית וזהו.
לילה כמעט.
מעבר לכל השיח הזה.
כיצד עובדים עם פורצלן? כיצד מגיעים לשלמות ואחידות כזו? גם הצבעוניות הכמעט נראית [במחשב] כל כך מדויקת לכאורה..
זה נראה מדויק מידי..
לא מכירה פורצלן. בעבודה.
אפשר לפרט בפורום הזה?
כל כך יפה!
שוב,
שנה טובה. תפוחית..
שלומית
מעולים התפוחים . שלישית בעלי הכפית נראים מחייכים בשמחה. תחושה של שלישית דמויות מציפה אותם. החיוך מדבק.
הגברת התפוחה עוברת סיגנון שבו החריצים עושים רק טוב. עוד מעט ו"תתבקע"..
הצבעוניות העדינה בתפוח השלם כמו בגברת שעורה "פורצלן" מסמנת בתפוח את עדינותו..
הצמד חי/מעשה ידיים פחות עושה לי את זה אולי כי זה צפוי אולי כי כצילום זה לא מספיק . ומעשי האומנות כאן הוא הצילום ….
פרט לכך מירי ישר כוח ושנה הכי טובה לכולנו….
פתאום נראה ומרגיש לי הכי נכון..וגם מקדם..לתת מקום ל"השלת הקוצים"..
כפית דבש ,תוסיף.
מקסים!
apfel
תודה לך מלכת תפוח של השירים
הי דורית.
תודה על הפירוט , ההתייחסות האוהדת ואף מחבבת והביקורת הבונה.
באמת השתמשתי במצלמה בפונקציה שנתנה פחות רזולוציה. ואכן הזוג די נדוש ואם כבר אז היה צריך להיות מצולם טוב יותר. שלחת אותי לעשות מבחן חוזר בפונקציות אחרות במצלמה האהובה שלי, ועל כך אני מודה לך.
שתהיה לך השנה משמחת ומספקת וכמובן יצירתית!
יופי של יצירות ,מירי , ושתהיה לך השנה הזאת, שנה של גלזורה עם הרבה דמעות של שמחה אמן!
חנה אין כמוך בפרגון וטוב לב
תודה ושנה נפלאה לך
מקסים, שנה טובה.
מקסים, שנה טובה.
תודה אביטל והמשך פיתוח ספרותי נהדר שלא לדבר על רק טוב למשפחה ובשמך טוב לעמישראל שאת שוקדת להתפלל לשלומו
מירי, יש לי הצעה לכותרת לשלישיה הראשונה: שלושה תפוחים חיוורים מודדים חום.
הכי שפיצית בכוון הלב היא הלויתנית שכולה חמוקים אגסיים ותפוחיים מנומרים בנימים מאיימות
שנת יצירה חלקה ומתוקה
הי אהוד
חיוורים ומודדים חום אבל תודה שהם עליזים. אולי כי שלושתם נשארו בבית ובתוכם יש דבש?
שנה נהדרת לך
אכן-אכן, אהוד, אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
איזה חומר אצילי כמו הנפש העדינה שמכינה אותם.
מאוד יפה, במיוחד האחרון שנראה אמיתי, יוצא דופן.
שנה טובה ומתוקה, מירי היקרה.
תודה יעל על האבחנות בעדינות ובאצילות דומה בדומה יראה ויבחין.
שמחה שחזרת להציג את מיטב תפוחיך. כמעט אכילים. ודאי אציליים.
שנה טובה ומבורכת, שנת יצירה ושלום.
שנה תפוחית מפוארת ודבש בצפיחית.
תודה אורה יקרה ורחבת לב
תודה רות. מי כמוך מבינה באצילות. שתהיה שנה טובה ויצירתית.
התפוח הבודד מאד יפה בעיניי – ואהבתי גם את מה שכתבת על השימושים השונים של הדמעות.
תודה עדה על הביקור. בהזדמנות אבוא גם ואביא דבש…:)
לא אדומים, לא מורעלים -יפים יפים.
עד ההשוואה בין התפוח הנגוס לפורצלני, שהיא לא הוגנת 🙂 תפוח נגוס מעורר מיצים הרבה למטה מין המישור האסתטי.
שנה מתוקה לך, מירי
אמיר
אמיר אמיר אתה אשף התגובות וההתבוננות
התפוח הנגוס הרבה למטה מין…
שנה נהדרת לך והמשך תקשורת לבבית
מאחלת לך,מירי, שנה טובה עגולה ומבריקה כתפוחייך החינניים.
לבנה יקרה
הנה הסברת לי מה אני אוהבת בתפוח. פרט לטעמו.
שנה נהדרת לך וכתיבה כתיבה כמו שאת יודעת!
שנה טובה כל האלפיים ועשר
הי יורם! שמחה שקפצת לביקור.
גם לך ושיהיה מזל טוב? אצלך אף פעם אי אפשר לדעת באמת וטוב שכך!
המפגש בין הטבע לתרבות הוא אימאז' מקסים בפשטותו ופשוט מקסים. אוצר המון ומצמצם לתמונה ויזואלית פשוטה ונפלאה.
שנה טובה!
תודה רונן על המחמאה אני מוקירה אותה מאוד!
יפה נורא
הייתי מניחה את הלוויתנית על שולחן העבודה שלי (שבמהותו הוא נזירי מאוד)
רותפ
תודה
כן הלויתנית מתאימה לפמיניסטית שכמותך…:) ניפגש בבלוג של אומי…
מירי
שנה טובה מלאת אושר שימחה
והרבה יצירה
עתליה שחר
עתליה תודה על הביקור שולחת לך את ברכתך הממצה בחזרה . בברכת SAME SAME ובכיף
מירי
מירי את מדהימה!!!!!!!!
אהבתי במיוחד את האשה בהריון משום מה!
שנה טובה ומתוקה. אומי.
תודה אומי יקרה ונשיקה מתוקה כדבש לחייכן הקטן! במיוחד כשהוא בוכה:)
שנה טובה מירי יקרה. התמונה האחרונה מדליקה. האם בסוכות יש סטודיו פתוח?
תודה איריסית!
בסוכות יהיה סטודיו פתוח רמת השרון
ואני אפתח את סטודיויי.
התאריכים הם 3 ו 10 באוקטובר, שבת.
מי ששומר שבת יוכל לתאם איתי יום אחר בתקופה ההיא.
אני כמובן אוציא פוסט מיוחד 🙂
נפלא
שנה טובה ומתוקה לך מירי
"סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת–רַפְּדוּנִי, בַּתַּפּוּחִים"
עשית זאת מירי "ביג טיים"
עבודות מקסימות ביותר
שנה טובה מירי יקירה
שנת יצירה ובריאות
ריקי יקרה מאוד כמה חוכמה וידע יש לך. פרט לכישרונות. הנה ציטוט שאני צריכה לזכור. רפדוני והנה אני מרופדת …:)
שנה טובה גם לך וכל טוב
מירי היקרה,
אני מאחלת לך שנה טובה מאד!
התפוחים שלך הזכירו לי את הביטוי האנגלי "a cow in calf", יענו, פרה בהריון, אבל נאמר בהפוכה, לפיה, תמצית הפרה היא בעגל, או אולי, הפרה מוכלת בעגל כשם שהוא מוכל בה. התפוחים שלך גם הם הרים ופרי בטנם דבש, "דבש בתפוח", כתמציתו-בעלת-אינסוף- האפשרויות של התפוח.
ופתאום אני רואה את הקשר לאשה ההרה השוכבת- בוקר טוב אליהו… מעניינת ההקפאה של הסידוק אותה יוצרת הגלזורה המבריקה: ההריון כמצב סטאטי, כגילוי או חשיפה כואבת מרצון של הפנים הרך והנקבובי, ושינויו לעד ע"י כחות חיצוניים (כפי שעושה הפיח בתהליך היצירה). וכמה שהעבודה הזו מדגישה את אשליית הראקו:הרי הליבה לבנה ולא שחורה כפי שטבעי לנחש או להבין מראיה פשוטה, והיא זו הנראית מתחת לזיגוג. זה היה מתקבל אחרת לגמרי כסידוק של גלזורת ראקו מאט, שבו הקליפה הנסדקת לא היתה בולטת כל כך, ואז המתח בין העור האמיתי למדומה, בין המקורי לזה שהשתנה, לא היה חריף כל כך.
רק חסרה לי היד שאמורה ללטף את הבטן הגדלה, כי אחרת- למה בכלל לגדל אותה? הרי הידיים לא נועדו רק ליצירה, ובעצם, היצירה אינה רק מעשה הידיים: לעתים היא בהעדרה, הכפוי אפילו, של העשיה.
ואולי רצית דוקא לומר שגם ככה היא ונוס? 😉
ואם נרד מהפלסף- שנה מתוקה ופוריה לך!
ותודה לך על שאת מפעילה אותי ככה. תענוג.
יעל