יש הרבה דגים בים

את הציור הזה  ציירתי מתוך צורך משונה לצייר להקות דגים. מעין סרדינים. (הציור מתוך סדרה שלא מוצתה עדיין,  והלהקות עדיין מצטיירות להן בוריאציות אחרות) 
ציור הדגים והאידרות תופס אצלי מקום בשנה וחצי האחרונות, אולי אקדיש לזה פוסט בפני עצמו. 

הציורים שלי מדברים בשבילי , שרים בשבילי ואומרים בשבילי את הדברים שלא תמיד אני יכולה לבטא במילים.  העיפרון הצבע והמכחול הם המילה, החרוז, נותני המקצב. לפעמים הם מסבירים לי   את עצמי – כשאני מנסה לפענח אותם אחרי שציירתי אותם ומנסה להבין מדוע זה נעשה כך או אחרת – הציורים הם אלה   שעוזרים לי להבין. הנה מקרה אמיתי כפי שהתרחש:

כשהתחלתי לעבוד על הציור ולצייר כל דגיג בנפרד קיבל כל אחד אישיות משלו , גזרתי אותם אחד אחד  והדבקתי על קנבס קטן שצבעתי (25X25 ס"מ), והם רבו על המקומות שבהם רציתי להדביק אותם. היו כאלה שרצו להתבלט ולהיות מקדימה, שלא יסתירו אותם, היו כאלה שרצו להיות למעלה, או למטה, ממש עשו בלאגנים עד שכל אחד מצא פחות או יותר את מקומו. יש כאלה שעדיין לא כל כך מרוצים…