אמנות נטו מציירת ומאיירת כל הזמן
ברצוני להתייחס לנושא כאוב , חשוב ואמיתי שעברתי ולמדתי על בשרי דרך משפחתי הקרובה:
ליקויי למידה.
ראשית, אחד ממאפייני לקות הלמידה הוא קשיי למידת מיומנויות שרובם הגדול של האנשים קולט באופן טבעי ואינטואיטיבי מבלי להזדקק ליותר מאשר מאמץ קל.
אנשים שלא נתקלו וחוו את נושא ליקויי הלמידה בחיי היום יום שלהם על עצמם או עם מישהו מילדיהם, אלה ה"מכחישים". אנשים כאלה נוטים לעיתים להתייחס בצורה מזלזלת וטוענים שהתופעה של אבחון ליקויי למידה נפוץ במיוחד בקרב ילדים להורים בעלי מצב כלכלי טוב ומעלה כדי להשיג עבורם הקלות במבחנים ובבגרויות…
מטרתי גם לעורר כאן תשומת לב של הורים שאולי נתקלים באי אילו מן התופעות שאזכיר להלן ושעשויות להיות לקויי למידה.
מדובר בעיקר על איתור בעיות אלו כבר בילדים רכים בגן חובה או בשנות בית הספר הראשונות כי זיהוי מוקדם חשוב. אך גם בשלבים מאוחרים יותר ניתן להפיק תועלת אם לא מהוראה "מתקנת", לפחות מהקלות או פטורים במבחנים , בגרויות ואף בלימודים על-תיכוניים.
מי שעבר עם ילד או עם עצמו בעבר, כאשר לא היו דרכי טיפול ועזרה ו"סוחב" עד היום בעיות שלא נפתרו או ניפתרו חלקית, קשיי למידה – מהשלבים הראשונים של גן הילדים, כאשר לא ברור היה מה מקור הקשיים שכבר אז באים לידי ביטוי לא רק בתהליכי למידה (ואני כן בעד לתת לילד לשחק בגן ולא לימדתי את ילדותי לקרוא ) אלא בביצוע מטלות פשוטות ובסיסיות של ציור, גזירה, בבעיות התארגנות, ביישנות יתר כתוצאה מתוצרים גרועים או הימנעות מעשייה, הסתגרות (או לחלופין יש ילדים שאצלם זה מתבטא בהפרעות).
ובכיתות בית הספר הראשונות: חוסר יכולת להתארגן עם מלוא מטלות בית הספר, ( ושוב, אינני מדברת על השגים או ציונים או "ליישר קו" עם "כולם").
זה מתבטא לדוגמא, בחוסר יכולת בארגון ילקוט בסיסי, איבוד דברים, שכחה קבועה, מחברות מסמורטטות, כתב בלתי קריא בשל קושי מוטורי (למשל החזקת העיפרון בצורה שגוייה עקב סיבות שונות) או בעיית העתקת טקסט מהלוח (לא מספיקה ונשארת בהפסקות).
שגיאות כתיב שאינן חולפות עד לזמן סביר – בערך גיל חטיבת הביניים שאז רובן אמורות לחלוף וגם אז לא חלפו לגמרי (נוח בשבע שגיאות), וחוסר יכולת לקרוא טקסטים החל מהקצרים וכלה בספרי קריאה – למשל בתי לא קראה ספרי ילדים (אלא מה שהקראתי לה) ולא קראה סיפרי נוער כלל, היא התחילה ישר עם ספרי מבוגרים בתיכון כשכבר הצליחה להתמודד עם טקסטים אחרי שיטות של אסטרטגיה שעזרו לה באירגון חומר וסיכומים למבחנים וגם בתחום הקריאה האישית.
(גם היום אינה קוראת ספרי עם עובד קטנים עם טקסט דחוס…. ובאינטרנט היא משתמשת ב"סימון שורות" ועוברת שורה שורה).
ב כיתות ד-ה ואחר כך חטיבת הביניים שבהם נדרשים להכין עבודות בנושאים שונים, קושי ללקט חומרים ולארגנם ל"סיכום" או "עבודה". (אני הכנתי עבודות נחמדות מאוד עבורה, מודה ומתוודה, וקיבלתי ציונים לא רעים בכלל….אף שלזכות מוריה יאמר שתמיד התייחסו בהבנה אליה, אבל לא תמיד מורים מקצועיים היו מספיק גמישים. ולאחר זמן קצר האינטרנט סייע בכך שהילדה למדה להשתמש ב"קופי-פייסט"לצורך הכנת עבודות ).
וכל זה לא סותר – אינטליגנציה גבוהה, יצירתיות, ומה שהכי מאפיין ליקויי למידה אצל ילד בעל אינטליגנציה תקינה/גבוהה: פער בולט בין כישורים גבוהים מאוד בתחומים מסויימים, ונמוכים מאוד באחרים (למשל ציונים של 100 בתחומים אחדים איתם הוא יכול להתמודד בדרכים עוקפות (למשל זכירה בע"פ או צילום החומר בראש. אצל בתי זה היה דוקא מתמטיקה) לעומת ציונים של "20" באחרים…
תלמידים שלא עברו אבחון, מוגדרים פעמים רבות, "עצלנים", "בעלי בעיות התנהגות", "חסרי-מוטיבאציה", "בעלי קשיי-ריכוז" ואף "מופרעים".
אבל מי שהתמודד עם דימוי עצמי ירוד של ילד, תסכולים וקשיים שנשארים לאורך שנים ומשפיעים על תפקודו , יודע גם בדיעבד שרצוי לאבחן ליקויי למידה בגיל צעיר ככל שניתן כדי לסייע לילד אינטליגנטי שרוצה ומעוניין וסקרן, לגדול ללא תסכולים עם דימוי עצמי חיובי, ולממש את כישוריו, ורצונותיו שלו! ולא בקטע של מצויינות או תחרותיות, אלא להיות הוא עצמו ולממש את מה שהוא רוצה לעשות ואין לו את הכלים מתאימים .
צריך יהיה ללמד ילד כזה, אסטרטגיות שיעזרו לו "לשלוף" את הידע והמילים והכישרון והרגש שיש לו בתוכו, ולארגן אותם להוצאה החוצה בכתב, או בע"פ – ולשפר את התקשורת שלו.
או למצוא דרכים עוקפות כדי לעזור לו לבטא את עצמו ואת הידע שלו. (מה שנקרא "בעיות שליפה" שבהן נתקלנו אנחנו) בעייה שעשוייה לגרום גם לבעיות רגשיות ולניתוק.
יותר מזה, מאחר היכולת האמיתית של אנשים בעלי ליקויי למידה לא תמיד ממומשת בחיי יומיום, היא בדרך-כלל אינה מתבטאת כראוי גם במבחנים פסיכולוגיים. ילד שיש לו קשיי שליפה ישתוק רוב זמן האבחון בבחינה שכוללת שיחה בעל פה או יגיב במילים בודדות כמו: לא יודע, אולי, בסדר, נראה לי. ולכן איתור הליקויים (הגדרת הקשיים) נעשה באמצעות אבחון ליקויי למידה ולא אבחון פסיכולוגי.
לאחר תוצאות האבחון המפורטות – מורות להוראה מתקנת יעבדו עם הילד בתחומי הקושי הספציפי וגם באסטרטגיות למידה.
פעמים רבות תלמידים עם לקות למידה מפתחים חרדת בחינות בגלל היסטורית כשלונות ותסכולים שצברו לאורך השנים. במצבים אלו חשוב שאיש המקצוע יאבחן את לקות הלמידה משום שהיא הגורם לחרדת הבחינות.
"הקלות " או בשפה של משרד החינוך "התאמות" – שיינתנו בבית הספר בעקבות אבחון כזה שמיועבר מפורט בכתב עם המלצות ליועצת בית הספר (היום מקובל מאוד), יכולות להיות:
במקרה של איטיות בכתיבה – גם לאחר תרגול כתיבה ועבודה מוטורית – ילד שמקבל בבית הספר "הקלה" בסיסית של מתן עשר דקות או רבע שעה יותר במבחנים, כבר נפתרה חצי בעייה. החצי השני הוא הרוגע – שהוא יודע מראש שיש לו זמן מספיק ואינו נלחץ.
ילד שלא מצליח לרכוש שפה זרה עקב בעיות זכרון או קושי ברכישת חשבון החל מלוח הכפל ושברים! יידרש לשינון רב ולמורה פרטית מלווה כל שנות לימודיו ובחטיבת הביניים ולפעמים גם בתיכון, זאת אם יעבור אבחון פסיכודידקטי שמאושר ע"י משרד החינוך גם לצורך הבגרויות: יוכל לקבל פטור משפה זרה שנייה (למשל ערבית או צרפתית) כדי להקל עליו את הלחץ ולהתמקד במקצועות שהוא מתעניין וטוב בהם ושהוא רוצה לתגבר אותם.
אם הוא יש לו שגיאות כתיב מרובות – יוכל לקבל התחשבות והתעלמות משגיאות כתיב בעברית ובאנגלית – מה שלא יוריד מציונו "סתם".
ישנם מקרים בהם גם יוכל להיבחן בעל פה. אם הוא דיסלקטי (המונח מתייחס רק לקשיי קריאה) יוכל לקבל השמעת החומר בעת המבחן מקלטת.
אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל. התפלגות מנת המשכל באוכלוסיית האנשים בעלי לקויות הלמידה דומה מאוד לזו שבאוכלוסייה הכללית. אדם יכול להיות בעל IQ גבוה, בינוני או נמוך ובעל לקות למידה שמפריעה לו לבטא את יכולתו.
ליקויי למידה אינם נעלמים ונירפאים: הם נשארים וממשיכים להשפיע על התפקוד, ההתנהגות, ההתנהלות בחברה ובבית-הספר. אך ילד שמקבל ומפנים את הכלים בהוראה מתקנת ואחר כך בהקלות במבחנים, מוצא לו דרכים עוקפות, תחילה עם עזרה ואחר כך "ממריא לבד".
היום גם ישנה מודעות גדולה החל מגננות בגן וכלה במורות בית הספר היסודי ויועצות חטיבות הביניים והתיכונים שקשובות לנושא ומתייחסות ברצינות רבה.
עלי לציין שוב כי איני באה ממקום של התאמת היחיד אל הכלל: לכולנו יש לקות זו או אחרת, צדדים חלשים או חזקים, ואנו שונים. מיוחדים, ייחודיים או אף משונים וחריגים.
מי כמוני כאמנית יודעת שלא ההישגים בבית הספר הם אלה שישפיעו על הגשמת כישורינו בעתיד (אני עצמי סבלתי מבעייה בתחום הריאלי, כל מה שקשור למתמטיקה פיזיקה, כימיה. וגם שפה זרה שנייה – כפי הנראה קשיים שלא אובחנו. ויש לי הסיפור האישי שלי של תסכול שנסחב שנים ודימוי עצמי ירוד בתיכון עקב אטימות המערכת ועד היום אין לי תעודת בגרות מלאה!).
אני לחלוטין לא בעד התאמת הילד לבית הספר או כפייה של התנהגות לכלל הכיתה כעדר או דוחפת להשגים (להיפך!) .
אני מדברת על מצבי תסכול וסבל אמיתיים שבו ילד אינטליגנטי מאוד ומוכשר כבול.
אולי אוכל להמחיש זאת אולי כילד מוכשר מאוד וחכם מאוד שפלסטר דבוק אל פיו וידיו כבולות.
כל מה שכתבתי כאן, ולא הרחבתי על הכאב, הייאוש לפעמים מול ילד סובל ומתוסכל, בודד לעיתים, שונה, הינו מנסיון אישי עם ילדה בבית , וקשיים קלים יותר עם ילדה שנייה.
וטיפלנו המון: מורות לאנגלית, מתמטיקה, אסטרטגיות למידה, ריפוי בעיסוק בגיל צעיר, התעמלות, תראפיה באמנות לצורך היפתחות ותקשורת, חוגי שחייה, ועוד… והילדה ברוב המקרים שיתפה פעולה והגיבה בחיוב וברצון לעזרה שקיבלה.
עלי לציין שהעלות של כל השיעורים הללו גבוהה ביותר להורים. עדיין אין בישראל מענה להוראה מתקנת בבית הספר.
גם עלות אבחון יכולה להגיע לאלפי שקלים באופן פרטי ומעט פחות בעמותות או דרך השירות הפסיכולוגי העירוני. אך עדיין סכום לא קטן!
אבל היום הילדה שעומדת לפני גיוס , מצליחה, מאושרת, מממשת את כישוריה המיוחדים שלא אפרטם כאן, קוראת ספרים, כותבת בעיתון בית הספר,פעילה חברתית, מביימת סרט דוקו! ועם הרבה אמביציה לעתיד.
בקצרה, על סוגי לקויות הלמידה:
רגישות-יתר או תת-רגישות .(היפר-היפו-סנסיטיביות, קשיים בוויסות חושי).
ליקויי שפה (דיספאזיה, דיסארטריה): ליקויי הבעה, התבטאות והבנת-שפה.
ליקויי שפה כתובה: (ליקויי קריאה, ליקויי כתיבה: דיסלקסיה, דיסגראפיה.
ליקויי קריאה חשוב לאבחן מה סוג הליקוי (יש סוגי דיסלקסיה שונים). כדי לדעת כיצד להתאים שיטת לימוד קריאה מתאימה.
ליקויי כתיבה: "דיסגראפיה" או "ליקויים גראפומוטוריים" הם ליקויי כתיבה שמושפעים מליקוי באינטגראציה וויזואלית-מוטורית ומליקוי בקואורדינאציה מוטורית. גם רגישות-יתר משפיעה מאוד על הכתיבה. ( בגיל הרך בסביבות גיל 5 חשוב לקבל סיוע של ריפוי בעיסוק הממומן ע"י קופות החולים, או פיזיותראפיה לחיזוק שרירים חלשים או רפויים או גמישות יתר).
ליקויים בחשיבה כמותית (ליקויים בחשבון, דיסקלקוליה): משפיעים על לימוד החשבון.
ליקויים גראפומוטוריים (קושי למנות בעזרת אצבעות הידיים בגיל צעיר), ליקויי-קשב (קושי לשמור על הריכוז במטלות חשבון בעלות שלבים אחדים) ועוד.
ליקויים בהתארגנות: ליקויים בהיערכות ותכנון.
ליקויי קשב וריכוז (ADD, ADHD מומלץ להיוועץ ברופא-נוירולוג ילדים, כדי לבדוק אפשרות ויעילות של טיפול תרופתי ריטאלין.
ליקויי-תנועתיות (היפר-אקטיביות, היפו-אקטיביות): האבחנה והטיפול חיוניים. חשוב להבחין בין שובבות וצורך בלימוד גבולות וקושי בהבחנה בגבולות, לבין הקושי לשלוט בתנועות או להפיק תנועות.
ליקויים בקריאת מפה חברתית קשיים להשתלב, להבין, לתפקד בחברה.
ליקויים בהתמצאות מרחבית.
לעוד מידע:
אתר אגודת ניצן
http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php
האתר של דר' נויה ספקטור
אילנה, מה עם עזרה לילדים במתיא באזור מגורייך? ונדמה לי שגם בניצן יש הנחה יחסית להוראה פרטית.
אני מורה להוראה מתקנת, הכאבים שאת מדברת עליהם נוגעים בי יום יום.
עבדתי באגודת ניצן 6 שנים (לא בהוראה) . השיעורים מוזלים מעט (למרות שמורות פרטיות בכיתות יסוד לוקחות אותו דבר) אבל יש מעט מורות. האבחונים גם הם אינם זולים ויש תור המתנה ארוך בדרך כלל. האמת שבקשר למתי"א אני לא לגמרי מעודכנת עד כמה הם עוזרים באופן אינטנסיבי. אם יש שיפור אני שמחה.
נכון, המחירים בניצן גבוהים למדי, אבל לא כמו בהוראה פרטית.
לגבי המתיא, תלוי באיזה איזור את גרה, וממש כדאי לך לברר.
בעיר מגורי המחירים כנראה עדיין "סבירים" יחסית לאיזור המרכז אבל כשזה מצטבר לשנים ובכמה מקצועות… כרגע זה כבר לא רלוונטי, הילדה ב-י"ב… והקטנה עולה לי"…ואני חייבת לציין למי שלא יודע, שזה תחום שהורים אינם יודעים ואינם יכולים לסייע. צריך מורה מקצועית מומחית בתחום.
בכנות, אני לא מקנאה בך, ואני יודעת על מה את מדברת.
כאימא חד הורית לא הייתי עומדת בתקציב של ילד לקוי, הייתי צריכה עבודה רביעית בשביל זה.
אני רק יכולה לייעץ לך לשבת איתן כמה שיותר, שהרבה פעמים האסטרטגיה לעבודה עם טקסטים היא דווקא ההיגיון.
ועבודה יום יומית תוך מתן דוגמא והנחיה להתמודדות עם טקסטים, יכולה להקנות את האסטרטגיה לילד. יש גם בשלות מסויימת שכל ילד מגיעה אליה בזמן אחר.
מאחלת לך הרבה כוחות בהתמודדות הנ"ל, במיוחד עם הצד הרגשי.
תודה יודית, הרוב כבר מאחורי. הגדולה כבר מסתדרת ויותר מכך, המריאה די גבוה עם בשלות כמו שאת קוראת לזה ואפילו מצטיינת. הקטנה עוד מקבלת ליווי אבל היא מקרה יותר קל. ואת ודאי מקבלת המון סיפוק כשאת רואה איך ילד השתמש בכלים ומצליח.
כן, כך הבנתי מהסיפור שלך, והבשלות שהגדולה הגיעה אליה היא הרבה בזכות ההשקעה שלך.
העבודה עם לקויים היא מתסכלת, כל כישלון מפיל את הילד ואת המורה למטה, וישנן המון התמודדויות שונות.
אבל כשמתרוממים זו התרוממות גדולה מאוד, אין ספק.
כל הכבוד לך על התמיכה בבנות שלך, זה לא מובן מאליו, אני עובדת עם ילדים שהוריהם הרימו ידיים, לפעמים הם מגיעים אלי לכיתות החינוך המיוחד וברור לי שאם היה הורה חזק מאחוריהם, הם לא היו מגיעים לחינוך המיוחד בכלל.
למען האמת ההגדרות של הגדולה היו תמיד מוגדרות "בעיות גבוליות" והיא בעלת אינטליגנציה גבוהה וכישרונות אבל תוצר הלוואי היו בעיות רגשיות בשלב מסויים שהיא כבר חצתה אותו. הילדה מאוד מוכשרת ועזרנו לה רק לבקוע את המחסום. ויש לה אמביציות אולי זה גם מזל.
כפי שציינת אין קשר בין אינטיליגנציה ללקויות, לכן כל כך כואב לפעמים לראות ילדים חכמים שמגיעים לחינוך המיוחד רק משום שההורים לא היו לידם.
שאף אחד לא האמין בהם.
אגב, אני מכירה פרופ" באונ" תל אביב, במחלקה לזרימה ומעבר חום שהוא לקוי קשות. והיום במכללת תל חי יש לימודים אקדמים ללקויי למידה, מתפתחת מודעות לעניין.
אילנה,
יש לי ניסיון עם ילד לקוי למידה. זה ילדי שלי. אני חושבת שהתפקיד של ההורים הוא מרכזי בהשגחה תמידית על הילד ובדאגה למיצוי הפוטנציאל שלו. אני מצאתי דרך שמתאימה לילד שלי וראיתי את הבעיות מוקדם מאוד. למזלי היה לי כבר ניסיון מוקדם.
אחת הבעיות הכי קשות של ילדים כאלה הן בעיות חברתיות, הם לא מבינים קודים חברתיים ולרוב הם בודדים. יש היום המון אמפטיה והבנה באשר לקידומם בלימודים, בצורת מבחנים בעל ה שכתובים שיעתוקים, ריפוי באמנות ועוד סייעות. הבעייה שצריך לתת עליה את הדעת היא העצמת הילד מבחינה חברתית. לפעמים כל העזרה אחר הצהריים והפעילויות הנוספות מפריעות לפתח מיומנויות חברתיות. צריך לחשוב על דרכים לעשות זאת. וזה שוב אחתהמטרותשל ההורים.
אני ממליצה על טיפול באמצעות השיטה האודיופונטית שנמצאת במכון קורן בנתניה, היא מאוד עוזרת לבעיות קשב וריכוז. בניצוחה של ד"ר שרי שניידר הנהדרת. גם ללימוד קריאה בעברית וגם לאנגלית..
http://www.koren.org.il/AboutTeam.aspx
לא זול אבל שווה. וכאן כתבות של חדווה הר משי אחת
http://www.bsh.co.il/ShowArticle2logic.asp?ArticleId=2584
שושנה ויג
המטרה שלי בכתיבת המאמר הזה שכתוב אגב לא בצורה "מדעית" אבל נותן תמונה ובמיוחד מהצד האישי זה כדי לתת עוד אור על הנושא וכל מי שיש לו משהו להוסיף יכול להוסיף כאן מידע. אינני רוצה להיכנס לפרטי הבעיות שהיו עם הבת שלי בגלל שהיא קטינה וצנעת הפרט אך אני יכולה לומר שהיו עוד בעיות שקשורות לנושא בעקיפין והן טופלו גם והיינו ערניים. בגלל זה דיברתי על המצוקות ובגלל זה זה כואב. אני פשוט לא רוצה להרחיב בעניין האישי יותר מזה.
אילנה, אני מכירה את הנושא מקרוב. נויה ספקטור, אשה יקרה לי מאוד. היא הייתה זו שאיבחנה ולימדה את שני הבנים שלי. אם יעניין אותך כתבתי על הנושא:
http://www.iwomen.co.il/show_article.asp?article_id=87912,msn=no
כן, הכרתי אותה בהרצאה שהרצתה בניצן. בגלל זה הקישור שהבאתי.אקרא את המאמרים שהפנית אותי.
אילנה, נויה הייתה ירושלמית אבל עכשיו היא בתל אביב, כדאי ללכת לקבל יעוץ ממנה.
אילנה, נויה ספקטור מאבחנת מצויינת והיא יחידה במינה בארץ. אני ערכתי אבחון לבני אצלה. תבדקי אם הרשויותמקבלות את האבחונים שלה, יש להם קריטריונים שלא מסתדרים לפעמים עם הייחודיות שלה. ביסודי זה לא משנה בתיכון נדמה לי שכן.
וגם שמעתי למשל שיש בהשכלה הגבוהה גם בעיות בקבלת אבחונים לא מקבלים מכל גוף. יש כל מיני בעיות שלא ממש ברורות .
שושנה
לגבי אבחונים לא עשו אצלנו שום בעייה. להיפך, יועצות בית הספר פה (דה-שליט ברחובות) ממש מלאכיות ורגישות, והאבחון הפסיכודידקטי כפי שנדרש ממשרד החינוך ותקף עד י"ב נעשה ל-2 הבנות שלי בכיתה ז", הומלצו הקלות או פטורים שהתקבלו בלי בעייה בחטיבה ובתיכון וכן בבגרויות. לא ניתקלתי בשום בעייה מהמימסד. אני רק חושבת שילדים מאוכלוסיות חלשות נופלות בדרך בגלל חוסר מודעות או בעיות כלכליות. היום כמעט כל ילד זקוק במילא לתיגבור במתמטיקה ואנגלית.
האבחונים נעשו דרך השפ"ח באופן פרטי.
כתבתי שם תגובה באתר, אליו מופנה הקישור.
למרבה הצער הקישור לעת עתה, בו יש מאמר חשוב לא עולה.
אילנה יקרה, גם אני מכירה את הנושא מקרוב, עם בתי הקטנה. אני מקווה שהשנים הקשות כבר מאחורינו, והיה רע, רע לתפארת, במיוחד בהתגלמותה של מחנכת נבזית וטיפשה שכפי שציינת התייחסה אליה כאל "עצלה, איטית, טיפשה". היום, היא בכיתה ה", הגענו למקום נפלא בחיפה שנקרא "בית רות" עם צוות מטפלים מורים ותרפיסטים מופלא. הילדה פורחת, קצב ההתקדמות שלה מדהים. חוויה מתקנת לכל הדעות.
והנה – זה המקום
http://www.beit-ruth.com/
כתבה מעניינת ועוזרת.
כמי שמצוי בלימודים האקדמיים יש מודעות רבה לנושא גם באקדמיה ובאים לקראת סובלים מליקויי למידה.
שלא לדבר שאת הוכחת שאפשר להצטיים בכישרון שיש.
הבעיה לא נגמרת בלימודים, בהייטק למשל
מי שיתקשה בגלל ליקויי למידה לרוב ייפלט כי הוא בתחרות.
אבל יש מודעות בכול מוסדות החינוך וסיוע.
ישנם כמובן כל מיני סוגים ודרגות של ליקויים שעם חלקם אחרי שעוברים את המחסום ולומדים להשתמש בדרכים עוקפות ואינטליגנציה – אפשר להסתדר.
אני לקויה כבר שנים.
וזה מתבטרא בכל תחום שהוא, אפילו במה שאני טובה כמו כתיבה .
לא זוכרת שמשש התחשבו כשלמדתי למשל: לפני כמה שנים למדתי תנועה לגיל הרך על מנת לעזור לילדים עם מגושמות פיזית כמוני ושם נדרשתי לעבור מבחן מסכם אמריקאי.
לא עזר לי שהסברתי שאני לא מסוגלת לבחין בין פרטים ובטוח שאכשל , ראש בקיר , אז מה עשיתי העתקתי כמובן ,בלי שום יסוריי מצפון , כי
ללמד אני יודעת . אותו דבר בסמינר כמה שהסברתי והבאתי אבחונים שלעולם לא אצליח לללמוד לנקד שוב אותה התעקשות ושוב העתקתי .
מי שלא לקוי לא יבין זאת לעולם.
המערכת עוזרת לכל מיני מפונקים שלא רוצים למוד והם בני עשירים שמשיגים אבחונים ולא למי שבאת נצרך.
עד היום אני בקושי יודעת מימנויות מחשב בסיסיות וכשכתבתי ספר לקחתי עורכת כי היה ברור לי שלא אשתלט על כל כללי העריכה.
שלא לדבר על הקושי בלא להיות הרעיה המושלמת, אבל העיקר הבריאות,בלי אופטימיות לא עוברים על פני המכשול הזה.
גם זה סוג של תיקון, וכמי שמאמינה במושג תיקון וסובלת מהלקות בפועל , זכותי לומר זאת.
ולסיכום: אומגה שלוש עוזרת לפעמים וכידוע לי מפתחים עכשיו תרופה טבעית חדשה לסובלים מבעיות קשב וריכוז.
כמה עגום המצב.
מחקרים הוצגו ברחבי העולם בשנות הששים ועשור מאוחר יותר פורסמו מאמרים בעברית.
חוזר ראשון בתחום ליקויי למידה הוצג למיטב הבנתי בשנת 1984.
כעת בשנות האלפיים – כשלושים שנים לאחר פרסום המאמרים ועשרים שנים אחרי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ניתן לראות שטעון עדיין שיפור רב.
כתבתי תגובה באתר http://www.iwomen.co.il/show_article.asp?article_id=87912,msn=no וכתבתי על מצבי באחת התגובות בשמי (אורי).