#
איפה Mezzo ואיפה אנחנו…
.
לכבוד שנת 2011 הגדיל לעשות ערוץ Mezzo ושידר, בנוסף למוזיקה מקהלתית-דתית, להיטים קלאסיים וביצוע מרשים של "לה טראבייאטה" הבלתי נשכחת – תכנית ג'אז שריגשה אותי במיוחד ושמה Icons among us (ב 1.1.2011, שעות 18.00-17.00, בתרגום חופשי "המוזיקאים הבולטים החיים עמנו"). תכנית מרחיבת אופקים ומעוררת מחשבה ונטייה להשוות עם המצַאי המצוי במסכינו.
.
מסתבר שהמילה ג'אז, מצליחה לחמוק כל השנים, גם בימינו אלה, מהגדרה אחת ממצה ומקבעת. אדרבא, הגברת הזאת משנה את אדרתה חדשות לבקרים והיא רצף עשיר של צורות, אסכולות ומגמות. עיקרון האלתור המלווה אותה כל הזמן, ושמקורו בסוללות התופים באפריקה, ומקומם המאוחר והחלקי של התווים הכתובים והנוטים מטבעם לקבע – הם חלק קטן מן הניסיון להסביר את החיוניות המדהימה, את הגלגולים הרבים שעוברת מוזיקה זאת. מסתבר שמדובר בהרבה סדר, במורשת עשירה ומחייבת, ולא בשטח פרוץ שכל מיני חובבים עושים שם מה שבא להם. המציאות רחוקה מזה.
.
.
בניגוד למוזיקה הקלאסית, שנולדה בחצרות מלכים ובסלונים של האצולה האירופית, ואשר הועברה "בכתב" ובמוסדות לימוד מסודרים למופת – הרי מוצא הג'אז, כידוע, משפל מדרגתם של בתי הבושת ושכונות המצוקה של עבדים "משוחררים" מעבדות אחת לשיעבודים אחרים, רבים וארוכים. ואף על פי כן, הג'אז כמו הבלוז והגוספל, הועברו במסירות מפתיעה מדור לדור על ידי המופת האישי של כל מבצע בולט למעריציו הצעירים, וטיפוחה של מורשת זאת תוך התאמתה לאישיותם ולזמנם של הצעירים. מדובר בידע מדהים של הישגי הקודמים להם לצד ביטחון ותעוזה גדולים ביצירתם העכשווית.
.
.
המראה הזרוק, הצבעוני בעליל, ולעתים הביזארי של נגני הג'אז מטעה מאוד. בתכנית הזאת שראיתי, כמו בלא מעט תכניות אחרות שהגיעו אלי דרך Mezzo בעיקר, אבל גם מהופעתם של גדולי הג'אז במתחם גולדה שלנו. כל אימת שמראינים אמנים אלה ונותנים להם פתחון פה, אתה נדהם מן הרמה הגבוהה של הניתוחים וההתבוננויות הנבונות שלהם. מדובר לא רק במוזיקאים ובמוזיקאיות עתירי ניסיון ושנים, כי אם גם בצעירים המרשימים אותך בעומק הידע, ובהיכרותם האינטימית את המורשת שהם מחדשים ומעשירים.
.
.
ניתנה אמת להיאמר, למרות קיומם של ציבורים גדולים בישראל המנערים חוצנם מן המוזיקה הקלסית, כמו גם מן השירה, מן המחול, ומיתר האומנויות הגבוהות – ישראל היא עדיין מעצמה מוכרת במוזיקה הקלאסית שלה, באופרה המצויינת, וגם בג'אז המלא חיוניות והמתחדש – ואמנים שלנו בתחומים האלה נחשבים מאוד בעולם. מצליח לשרוד בגבורה רבה גם "קול המוזיקה" ברדיו, שאין להטיל ספק בהישגיו ובחיוניות קיומו גם היום. במיוחד היום, בעידן מיסחור קולני (בסיוע ממון גדול וכוח פוליטי מושחת!), המורידים בהתמדה שיטתית את איכות ורמת הרדיו והטלביזיה שלנו עד לוולגריות דוחה.
רבות ומתרבות אצלנו התכניות הנלוזות שעושות לי וללא מעט אחרים – חושך בעינים. תגובתי היא למעט להסתכל ולשמוע אותן ולהסתפק בתחנות הזרות. אולי אני טועה, אולי איני מעודכן דיי: אם אתם מכירים אצלנו בטלביזיה הישראלית ערוצים ברמה של Arte ובעיקר של Mezzo, ערוצים ה"עושים לצופה בית ספר", כמו תכנית הג'אז שהזכרתי – אנא, עשו חסד עמדי והודיעוני נא, אולי אחכים מעט…
ערוץ נפלא. פתוח אצלי כל הלילה על ג'ז משובח.
גם ארטה נהדר. שלשום היה בלילה קונצרט נפלא של סטינג עם הפילהרמונית של ברלין.
שלום יעל
.
תודה על תגובתך, ויש עוד ברכה לערוץ MEZZOואלה הכיתוביות בצרפתית העוזורת לי לשפר את יכולת הדיבור שלי בשפה זאת, שהזנחתיה לא בחכמה, אבל כמו שנאמר – שערי תשובה לא ננעלו – אני חוכך בימים אלה אם לא יהיה זה דבר חכם לגשת למכון לתרגום צרפת ולהירשם לאיזו תכנית שלהם להעשרת השפה.
בידידות – שלמה אביו
שלום שלמה,
שמח לדעת שאתה איש מוסיקה בנוסף לשירה, גם אני. ב-MEZZO יש לפעמים, בשעות הלילה, הופעות חיות של ענקי ג'אז נהדרים משנות החמישים והשישים: ביל אוונס, קולטריין, אפילו מיילס דייויס, צ'אט בייקר הנהדר, תענוג.
ובאשר לנו, מיש שפתח אתמול את "קול המוסיקה", תחנה נהדרת למרות מגבלות התקציב, שמע דיבורים ופטפוטים של רשת ב', כי בתקציב לא נמצא כסף לטכנאים…
ליובל גלעד שלום רב
.
תודה על תגובתך. אכן, על ערוץ MEZZO יכול אני להשתמש בביטוי התנכי -"זאת נחמתי בעוניי". וגם את ARTE אני פוקד ונהנה.
בשנים שעבדתי במטע נהגתי טרקטורים וכלים אחרים, אולם לא עשיתי רשיון נהיגה לרכב – חברתי כוחות עם מרכז הנוי בקיבוץ שאשתו אינה אוהבת אופרות אבל רכב לגינון יש לו – אז זה שנים אנחנו מנויים לאופרה, והרחבנו את המנוי לג'אז ומזה – למחול מודרני, וזה בהחלט מעשיר את אפרוריות היום יום.
בידידות – שלמה אביו
שלום יובל גלעד
.
על חטאי אני מודה – לא שמעתי את שמך עד שהגבת לפוסט שלי. הסתקרנתי ואיכשהו נפלתי ב"הבלוג של רן יגיל" על רשימה בשם "יונה וולך בסדנת הקריאה של המשורר יובל גלעד, והבנתי שאתה הוא כותב הרשימה…
ובכן, אני מוריד את הכובע, שכן הגישה והטיפול בנושא מקסימים ומחכימים. לא מזמן בהיותי באוניברסיטת חיפה כאורח של רפי וייכרט (דיברתי על מלחמת האזרחים הספרדית והשתקפותה בשירה"), ירדנו לחנות הספרים וכשהזבנית החלה לשיר שיר הלל ליונה וואלך, אמרתי לה ביובשנות: "לא אהבתי אותה בחייה, ואין לי שום סיבה לאהוב אותה אחרי מותה!". היא, וואלך, ייצגה בעיני את האליטות הישראליות המתנפחות, ה"צפוניות", שתמיד עשו ועושות לי גם היום חררה.
איני עומד לזנק אל ספריה עדיין, אבל השירים שציינת כטובים – באמת טובים. חבל שהטוב שבה נפל קרבן ונבלע, אולי לא רק אצלי – באיזה ענן עכור ודוחה.
בידיות – שלמה אביו
MEZZO שם ואנחנו פה 🙂
ערוץ נפלא !
ונהניתי לקרוא את הפוסט שלך
לריקי שלום רב
.
תודה לך על תגובתך.
כל טוב לך – שלמה אביו