שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח משורר ומתרגם
פִילִיפּ זָ'קוֹטֶה
Philippe Jaccottet, Á la lumière d'hiver,
jrf/Poèsie/ Gallimard, 1994
משורר ומתרגם שירה יליד שוויץ, דובר צרפתית. נולד ב 1925, למד בלוזאן, וחי זמן מה בפריז. מ 1953 מתגורר בפרובאנס. תרגם בין היתר את גתה, הולדרלין, מאן, מנדלשטאם, גונגורה, ליאופולדי, רילקה, אונגארטי והומרוס. . שלושת השירים המתורגמים על ידי פה (גם במקור חסרי כותרת), מתוך ספרו "לאור החורף", גלימארד, 1994.
תודתי נתונה לידידי פרופסור טוני לוי מהסורבון, ולפרופסור מאיר בר אשר מירושלים, שניהם חובבי שירה מושבעים – שבפגישותינו ב 2004 בירנטון מנור, באוקספורד, קרבוני שוב לצרפתית, לאחר שזנחתיה, בעוונותי, עשרות שנים
איני דתי, אולם, מתעניין בשירה מיסטית בדתות השונות, ובנוסף מועסק כיום בבר אילן בחקר שירתם המיסטית-משיחית של בני כת הדוֹנְמֶה.
השיר הראשון לקוח מעמ' 32 בספרו של ז'קוטה, והוא מראה בעליל שהתנסויות מיסטיות ושירה מיסטית פוקדות גם אנשים, בני כל האומות, שאין להם דבר וחצי דבר עם דתיות ממוסדת.
השיר הראשון לקוח מעמ' 32 בספרו של ז'קוטה, והוא מראה בעליל שהתנסויות מיסטיות ושירה מיסטית פוקדות גם אנשים, בני כל האומות, שאין להם דבר וחצי דבר עם דתיות ממוסדת.
*
וַאֲנִי כָּל כֻּלִּי כָּעֵת בְּאֶשֶׁד שְׁמֵימִי,
אָפוּף בְּרַעֲמַת שְׂעַר הָאֲוִיר,
פֹּה, מַמָּשׁ כַּמְאִירִים שֶׁבֶּעָלִים,
כִּמְעַט בְּאוֹתָם גְּבָהִים תָּלוּי כָּעַקָּב בֶּחָלָל,
נוֹעֵץ מַבָּט,
מַאֲזִין,
הַפַּרְפָּרִים – שַׁלְהָבִיּוֹת אוֹבְדוֹת
וּכְמוֹתָם הֶהָרִים – קְטֹרֶת אֵד,
הֶרֶף רֶגַע מְחַבֵּק סְבִיבִי חוּג רָקִיעַ כֻּלּוֹ,
וַאֲנִי מַאֲמִין – אַף אֶת הַמָּוֶת עַצְמוֹ.
.
כִּמְעַט אֵינִי מַבְחִין בְּדָבָר זוּלַת הָאוֹר,
קְרִיאַת צִפֳרִים רְחוֹקוֹת – רֶמֶז יָחִיד
.
וְהָהָר?
.
רַק דֹּק אָבָק
לְמַרְגְּלוֹת הַיּוֹם.
*
Et moi maintenant tout entier dans le cascade cèleste,
envelope dans la chevelure de l'air,
ici, l'ègal des feuilles les plus lumineuses,
suspendu á peine moins haut que la buse,
regardant,
ècoutant
– et les papillons sont autant de flames perdues,
les montagnes autant de fumèes –
un instant, d’embrasser le cercle entier du ciel
autour de moi, j'y crois la mort comprise,
.
Je ne vois Presque plus rien que la lumiere.
les cris d'oisaeaux lointains en sont les noeuds.
.
la montagne?
.
Légère cendre
au pied du jour.
#
השיר השני מהשער "המילה חדווה", עמ' 128
*
אַךְ יִתָּכֵן שֶׁנִּתָּן כָּל יוֹם, לָשׁוּב וְלִיטוֹל
אֶת הָרֶשֶׁת הַפְּרוּמָה, וְעֵינִית אַחַר עֵינִית,
וְזֶה יִהְיֶה, בַּנִּשָּׂא שֶׁבַּחֲלָלִים, כְּמוֹ לָשׁוּב
וְלְאַחוֹת אֶת הַלַּיְלָה, כּוֹכַב אַחַר כּוֹכַב…
#
השיר השלישי מהשער "הרהורים תחת העננים" עמ' 117-116
*
אִם כֵּן, אָנָה סָבוּר אַתָּה, שֶׁעוֹד תִּפְנֶה
בְּרַגְלֶיךָ הַבָּלוֹת? לְאַחַר שֶׁתַּעֲקֹף
אֶת פִּנַּת בֵּיתְךָ – אֵיזֶה גְּבוּל תִּגְנֹב?
.
(חוֹלֵם הַיֶּלֶד לְהַרְחִיק אֶל מֵעֵבֶר לֶהָרִים,
הַהֵלֶך עוֹשֶׂה זֹאת לְעִתִּים, עַד שֶׁהֶבֶל פִּיו
שָׁם בַּמְּרוֹמִים יֵרָאֶה לָעַיִן, כְּנִשְׁמַת הַמֵּתִים,
כְּמַאֲמַר הַבְּרִיּוֹת…
נִתָּן לִשְׁאֹל, אֵיזוֹ דְּמוּת יֵשׁ וְתִשְׁתַּקֵּף בִּרְאִי הֶעָנָן,
אֵיזוֹ שַׁלְהֶבֶת תִּזְדַּהֵר, וְהַאִם תִּמָּצֵא דֶּלֶת פְּתוּחָה
כָּלְשֶׁהִי מֵאֲחוֹרֶיהָ. יֵשׁ וּמְדַמְיֵנִים שֶׁבְּאוֹתָם
מֶרְחָבִים, זֶה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר: נֵר בּוֹעֵר בַּמַּרְאָה,
יָד נָשִׁית קְרֵבָה לְחַבֵּק… )
.
אוּלָם, אַתָּה, כָּאן, כְּפִי שֶׁאֲנִי חוֹזֵר וְרוֹאֶה,
לֹא תֶּאֱזֹר כֹּחַ לִגְמֹעַ אֶת אַבּוּבֵי הַבְּדֹלַח הָהֶם,
עָרֵל אָזְנַיִם לְדִנְדּוּן פַּעֲמוֹנֵי הַצְּרִיחִים הָרָמִים,
סוּמָא לַמִּגְדָּלוֹרִים הַסָּבִים בִּמְסִלָּתָם כַּשֶּׁמֶשׁ,
נַוָּטִים אֻמְלָלִים בִּשְׁבִיל מֵצַר כֹּה צַר…
.
אַתָּה נִרְאֶה טוֹב יוֹתֵר בַּהֲזִיעֲךָ זֵעַת מָוֶת
בֵּינוֹת תַּלְמֵי חֲרִישָׁה אַפְלוּלִיִּים לְמַדַּי,
וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם לְאַחֲרוֹנֵי הַבַּרְבּוּרִים הַגֵּאִים…
מצרפתית: שלמה אֲבַיּוּ
#
מאוד מאוד מאוד אהבתי את השיר הראשון. הרגשתי ממש את פסגת ההר וחדוות המוות. שיר אוויר אווירה קיומיות בפסגתה מעולה.
שלום לך ענת,
חן חן על תגובתך החמה לשיר הראשון של ז'קוטה. שיר טוב חזקה עליו שימצא תגובה חיובית אצל הקוראים הטובים.
מניסיוני בהערכת כתבי יד ספרותיים הגעתי למסקנה שכתיבה כושלת אינה תוצאה של אי הכרת הלשון וכל המטריקה ושאר אזירי השיר – אלה חסרונות שאפשר לתקן מהר – כתיבה גרועה נובעת מפגם מוסרי של הכותב/ת, בשל חוסר האומץ לדבר אמת, להיחשף, להקריב ולהסתכן באמת.
שבוע טוב לך ושוב תודה – שלמה
ואני אהבתי מאוד את השיר השני. מעולה. ויפה התרגום, שלמה.
שלום תלמה
.
אני שמח שאחד השירים מצא מסילה לליבך. פיליפ ז'קוטה משורר גדול ויש לי רושם שמן הסתם לא אתגבר על הפיתוי להוסיף ולתרגם שירים אחרים. בינתיים – הידיד הנזכר בשם מאיר הביא לי מפאריס שספר שירה צרפתית שטוני לוי נתן לו בשבילי – משהו של רנה שאר, עוד ענק שירה. לא חסרים דברים טובים בעולם הזה, כפי שאת רואה.
לילה טוב ושבוע טוב לך – שלמה
השיר השני יפה. הדימוי בו מקורי. תודה
שלום גלית
תודה לך על תגובתך החיובית.בשנות השמונים
תרגמתי לצורך שיבוץ באיזו מקראה של משרד החינוך שירים מצרפתית שנכתבו בידי משורר יהודי מתנסיה וסיפור בשם "לה בוליסה" (הגבירה) שכתב סופר יהודי צרפתי בשם רודיטי, ומאז לא נגעתי בצרפתית – עד לפיליפ ז'קוטה. התגבות המעודדות ממריצו אותי להוסיף ולתרגם שירה משפה זאת. יש לצרפתים הרבה מה להציע בתחום זה.
בידידות – שלמה אביו