בננות - בלוגים / / לאור החורף
שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח
  • שלמה אביו

    יליד איזמיר, תורכיה (6.2.39), עליתי כילד עם הורי (1949) גרתי בנס ציונה ולמדתי תיכון בראשון לציון. באוניברסיטה העברית בירושלים עשיתי (כשהייתי צעיר ובלתי אחראי למעשי...) ב.א. בערבית ובהיסטוריה של ארצות האסלאם, ולאחר מכן עבדתי שנים אחדות כמורה תיכון (שאני מעדיף להתכחש ולשכוח אותן!). למילוי טפסים מגדיר את עצמי כמשורר עברי-ישראלי וכמתרגם שירה מספָרדית, קָטָלָנית ותורכית (פרוזה כתבתי ותרגמתי מעט). אבל, עם יד ללב, מעדיף את ההגדרה: "אני האיש שמָרִיבֶּל אֶסְפִּינוֹזָה אָגִילָר אהבה לרגע קט", ומן הכַּן הזה איש לא יוריד אותי... לפני צאתי לגמלאות עבדתי שנים אחדות באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן: בראשונה כעורך לשוני ב"מכון לחקר הציונות" ובשנייה ב"מרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה", אליו חזרתי אשתקד (2009) לצורך פענוח ותרגום כתבי יד נדירים של בני כַּת הדוֹנְמֶה (= השבתאים שהתאסלמו), הכתובים לדינו ותורכית-עות'מאנית. פרסים בתקופה האחרונה: פרס ראש הממשלה ל 2008, ופרס מדור הספרות בקרן חבצלת (של השומר הצעיר) ל 2009. מ 1979 – חבר קיבוץ געש. גרוש, השבח לאל, אבא לליאור וסבא לשלושת ילדיה. שתי התנסויות הטביעו חותמן עלי כאדם וכמשורר: נוף המטע בעשרים שנות עבודתי בגידולי האבוקדו והאפרסמון, ונוף המדבר בעשרים השנים האחרונות של שירות המילואים כ"תצפיתן ארוך טווח" לאורך הירדן ובדרום. ולסיכום: השירה, הספרות, והאמנות (ציור ומוזיקה בעיקר) אינן חייבות לי דבר וחצי דבר, אני חייב להן את טעם חיי ותכליתם. ספרים שלי שפרסמתי: 2010 – מֵעֵין הבטחה, שירים, קשב לשירה 2009 – Cambio de piel en Estambul, הוצאת Diputacíón de Granada, גרנדה, ספרד 2007 – Vigia de largas distancias, הוצאת Juan de Mairena y de libros לוּסֶנָה-קורדובה, ספרד 2007 – ניווט בגבעות גורל, שירים, קשב לשירה 2006 – רוקי מרציאנו, גיבור נעורי, שירים, קשב לשירה 2000 – Monte de beatitudes, הוצאת Aleph, קָרָקָס, ונצואלה 2000 – El fin de los naranjales, הוצאת El pez soluble, קָרָקָס, ונצואלה 1994 – Caballos en Jerusalén, פלפוט, הרצליה 1994- זְקִיפֵי אַהֲבָה וּנְטִיפִים, סיפורים, ספרית פועלים 1987 – תעוקת השכבות, שירים, ספרית פועלים 1984 – צל מוּכָל, שירים, הקיבוץ המאוחד 1980 – אנקת מדרגות, רומן, הקיבוץ המאוחד 1979 – שורשי הים, שירים, הקיבוץ המאוחד 1976 – במראות הצובאות, שירים, הקיבוץ המאוחד 1973 – עשב על הסף, שירים, מ. ניומן # ספרי אחרים שתרגמתי: 2010 - לוּאִיס סֶרְנוּדָה, (מספרדית), תשוקה ומצוקה, שירים, קשב לשירה 2008 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקָטָלָנית), מבט במראָה הפנימית, שירים, קשב לשירה 2006 – לוּאִיס גַּרְסִיָּה מוֹנְטֶרוֹ (מספרדית), שיעורים באינטימיות, שירים, קשב לשירה 2004 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקטלנית), מעולם לא ראיתי עצמי יווני, שירים, קשב לשירה 2001 – "Ausiás March - 10 poemes 10 llengues" Ediciones 3i4, Valencia, España אָאוּזִיאַס מָארְצ' (בתרגומי מקטָלנית לעברית), ספר מחווה לקלסיקון הרנסנסי. 1997 – אוֹרְחָן פָּאמוּק (מתורכית), הספר השחור, רומן, כתר 1997 – לָארִי קִינְג (מאנגלית), לדבר צריך לדעת, ספר-יַעַץ, אחיאסף 1996 – לוּאִיס סֶפּוּלְבֶדָה (מספרדית), הזקֵן שקרא סיפורי אהבה, רומן, כתר לקראת פרסום: 2011 - מעבורת בְּיַם השַׁיִשׁ (בתרגומי מתורכית), אנתולוגיה מהשירה התורכית החדשה, קשב לשירה 2011 – ז'ואן מרגריט (מקָטלנית), "זה לא היה רחוק, זה לא היה קשה" שירים, קשב לשירה #

לאור החורף

 

 

 
פִילִיפּ זָ'קוֹטֶה
 
Philippe Jaccottet, Á la lumière d'hiver,
jrf/Poèsie/ Gallimard, 1994

משורר ומתרגם שירה יליד שוויץ, דובר צרפתית. נולד ב 1925, למד בלוזאן, וחי זמן מה בפריז. מ 1953 מתגורר בפרובאנס. תרגם בין היתר את גתה, הולדרלין, מאן, מנדלשטאם, גונגורה, ליאופולדי, רילקה, אונגארטי והומרוס. . שלושת השירים המתורגמים על ידי פה (גם במקור חסרי כותרת), מתוך ספרו "לאור החורף", גלימארד, 1994.
תודתי נתונה לידידי פרופסור טוני לוי מהסורבון, ולפרופסור מאיר בר אשר מירושלים, שניהם חובבי שירה מושבעים – שבפגישותינו ב 2004 בירנטון מנור, באוקספורד, קרבוני שוב לצרפתית, לאחר שזנחתיה, בעוונותי, עשרות שנים
איני דתי, אולם, מתעניין בשירה מיסטית בדתות השונות, ובנוסף מועסק כיום בבר אילן בחקר שירתם המיסטית-משיחית של בני כת הדוֹנְמֶה.
השיר הראשון לקוח מעמ' 32 בספרו של ז'קוטה, והוא מראה בעליל שהתנסויות מיסטיות ושירה מיסטית פוקדות גם אנשים, בני כל האומות, שאין להם דבר וחצי דבר עם דתיות ממוסדת.
 
*
וַאֲנִי כָּל כֻּלִּי כָּעֵת בְּאֶשֶׁד שְׁמֵימִי,
אָפוּף בְּרַעֲמַת שְׂעַר הָאֲוִיר,
פֹּה, מַמָּשׁ כַּמְאִירִים שֶׁבֶּעָלִים,
כִּמְעַט בְּאוֹתָם גְּבָהִים תָּלוּי כָּעַקָּב בֶּחָלָל,
נוֹעֵץ מַבָּט,
מַאֲזִין,
הַפַּרְפָּרִים – שַׁלְהָבִיּוֹת אוֹבְדוֹת
וּכְמוֹתָם הֶהָרִים – קְטֹרֶת אֵד,
הֶרֶף רֶגַע מְחַבֵּק סְבִיבִי חוּג רָקִיעַ כֻּלּוֹ,
וַאֲנִי מַאֲמִין – אַף אֶת הַמָּוֶת עַצְמוֹ.
.
כִּמְעַט אֵינִי מַבְחִין בְּדָבָר זוּלַת הָאוֹר,
קְרִיאַת צִפֳרִים רְחוֹקוֹת – רֶמֶז יָחִיד
.
וְהָהָר?
.
רַק דֹּק אָבָק
לְמַרְגְּלוֹת הַיּוֹם.
 
*
Et moi maintenant tout entier dans le cascade cèleste,
envelope dans la chevelure de l'air,
ici, l'ègal des feuilles les plus lumineuses,
suspendu á peine moins haut que la buse,
regardant,
ècoutant
– et les papillons sont autant de flames perdues,
les montagnes autant de fumèes –
un instant, d’embrasser le cercle entier du ciel
autour de moi, j'y crois la mort comprise,
.
Je ne vois Presque plus rien que la lumiere.
les cris d'oisaeaux lointains en sont les noeuds.
.
la montagne?
.
Légère cendre
au pied du jour.
#
 
השיר השני מהשער "המילה חדווה", עמ' 128
 
*
אַךְ יִתָּכֵן שֶׁנִּתָּן כָּל יוֹם, לָשׁוּב וְלִיטוֹל
אֶת הָרֶשֶׁת הַפְּרוּמָה, וְעֵינִית אַחַר עֵינִית,
וְזֶה יִהְיֶה, בַּנִּשָּׂא שֶׁבַּחֲלָלִים, כְּמוֹ לָשׁוּב
וְלְאַחוֹת אֶת הַלַּיְלָה, כּוֹכַב אַחַר כּוֹכַב…
#
 
השיר השלישי מהשער "הרהורים תחת העננים" עמ' 117-116
 
*
אִם כֵּן, אָנָה סָבוּר אַתָּה, שֶׁעוֹד תִּפְנֶה
בְּרַגְלֶיךָ הַבָּלוֹת? לְאַחַר שֶׁתַּעֲקֹף
אֶת פִּנַּת בֵּיתְךָ – אֵיזֶה גְּבוּל תִּגְנֹב?
.
(חוֹלֵם הַיֶּלֶד לְהַרְחִיק אֶל מֵעֵבֶר לֶהָרִים,
הַהֵלֶך עוֹשֶׂה זֹאת לְעִתִּים, עַד שֶׁהֶבֶל פִּיו
שָׁם בַּמְּרוֹמִים יֵרָאֶה לָעַיִן, כְּנִשְׁמַת הַמֵּתִים,
כְּמַאֲמַר הַבְּרִיּוֹת…
נִתָּן לִשְׁאֹל, אֵיזוֹ דְּמוּת יֵשׁ וְתִשְׁתַּקֵּף בִּרְאִי הֶעָנָן,
אֵיזוֹ שַׁלְהֶבֶת תִּזְדַּהֵר, וְהַאִם תִּמָּצֵא דֶּלֶת פְּתוּחָה
כָּלְשֶׁהִי מֵאֲחוֹרֶיהָ. יֵשׁ וּמְדַמְיֵנִים שֶׁבְּאוֹתָם
מֶרְחָבִים, זֶה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר: נֵר בּוֹעֵר בַּמַּרְאָה,
יָד נָשִׁית קְרֵבָה לְחַבֵּק… )
.
אוּלָם, אַתָּה, כָּאן, כְּפִי שֶׁאֲנִי חוֹזֵר וְרוֹאֶה,
לֹא תֶּאֱזֹר כֹּחַ לִגְמֹעַ אֶת אַבּוּבֵי הַבְּדֹלַח הָהֶם,
עָרֵל אָזְנַיִם לְדִנְדּוּן פַּעֲמוֹנֵי הַצְּרִיחִים הָרָמִים,
סוּמָא לַמִּגְדָּלוֹרִים הַסָּבִים בִּמְסִלָּתָם כַּשֶּׁמֶשׁ,
נַוָּטִים אֻמְלָלִים בִּשְׁבִיל מֵצַר כֹּה צַר…
.
אַתָּה נִרְאֶה טוֹב יוֹתֵר בַּהֲזִיעֲךָ זֵעַת מָוֶת
בֵּינוֹת תַּלְמֵי חֲרִישָׁה אַפְלוּלִיִּים לְמַדַּי,
וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם לְאַחֲרוֹנֵי הַבַּרְבּוּרִים הַגֵּאִים…
 
מצרפתית: שלמה אֲבַיּוּ
#
 

 

6 תגובות

  1. מאוד מאוד מאוד אהבתי את השיר הראשון. הרגשתי ממש את פסגת ההר וחדוות המוות. שיר אוויר אווירה קיומיות בפסגתה מעולה.

    • שלמה אביו

      שלום לך ענת,

      חן חן על תגובתך החמה לשיר הראשון של ז'קוטה. שיר טוב חזקה עליו שימצא תגובה חיובית אצל הקוראים הטובים.
      מניסיוני בהערכת כתבי יד ספרותיים הגעתי למסקנה שכתיבה כושלת אינה תוצאה של אי הכרת הלשון וכל המטריקה ושאר אזירי השיר – אלה חסרונות שאפשר לתקן מהר – כתיבה גרועה נובעת מפגם מוסרי של הכותב/ת, בשל חוסר האומץ לדבר אמת, להיחשף, להקריב ולהסתכן באמת.
      שבוע טוב לך ושוב תודה – שלמה

  2. תלמה פרויד

    ואני אהבתי מאוד את השיר השני. מעולה. ויפה התרגום, שלמה.

    • שלמה אביו

      שלום תלמה
      .
      אני שמח שאחד השירים מצא מסילה לליבך. פיליפ ז'קוטה משורר גדול ויש לי רושם שמן הסתם לא אתגבר על הפיתוי להוסיף ולתרגם שירים אחרים. בינתיים – הידיד הנזכר בשם מאיר הביא לי מפאריס שספר שירה צרפתית שטוני לוי נתן לו בשבילי – משהו של רנה שאר, עוד ענק שירה. לא חסרים דברים טובים בעולם הזה, כפי שאת רואה.
      לילה טוב ושבוע טוב לך – שלמה

  3. השיר השני יפה. הדימוי בו מקורי. תודה

    • שלום גלית

      תודה לך על תגובתך החיובית.בשנות השמונים
      תרגמתי לצורך שיבוץ באיזו מקראה של משרד החינוך שירים מצרפתית שנכתבו בידי משורר יהודי מתנסיה וסיפור בשם "לה בוליסה" (הגבירה) שכתב סופר יהודי צרפתי בשם רודיטי, ומאז לא נגעתי בצרפתית – עד לפיליפ ז'קוטה. התגבות המעודדות ממריצו אותי להוסיף ולתרגם שירה משפה זאת. יש לצרפתים הרבה מה להציע בתחום זה.

      בידידות – שלמה אביו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשלמה אביו