*
שמעתי
את הגדודים
עוברים.
הכוחות לא הרחק
זה מול זה
מתגודדים.
אני עם הזקנים והחלשים,
בוהים בנגיעת הרוח
בעלים, במוזיקה,
מחכים.
כה עצום השקט,
ועצום הלחן,
תהום החמלה שמתחת.
*
לשלום הבאנו
מנחות מתוקות
עשויות מזעקה,
והוא אותנו
למלחמה שולח;
אל שוא הוא
כמוה.
היטבת דן להמציא איזון שלם בין החושי למוחשי. בין סולם הצלילים לסוגיו הלא קלים להאזנה לבין מצבו הקיומי הפיזי של בן התמותה הנתון במלחמת תמיד מוחשית ולא בהכרח ותמיד הכרחית. אהבתי את השיר.הייתי קוראת לו – חמלה
אוהבת במיוחד השני