כביסה (יום לאחר יום הזיכרון ויום העצמאות, תש"ע)

כביסה

חַבְלֵי כְּבִיסָה

מְשׁוּכִים מִמִּרְפֶּסֶת הַבַּיִת –

לִפְנֵי עֶשְׂרוֹת שָׁנִים

הָיוּ אִמִּי וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ

מְתָאֲמוֹת בֵּינֵיהֶן אֶת יְמֵי הַכְּבִיסָה

כְּדֵי שֶׁתּוּכַלְנָה לִתְלוֹת אֶת הַכְּבָסִים

וְלֹא לְהַפְרִיעַ הָאַחַת לִרְעוּתָהּ –

מֵרָחוֹק

רָאִיתִי כָּחֹל-לָבָן מִתְנוֹפֵף

וְשָׂמַחְתִּי עַל שֶׁשָּׁבָה אִמִּי לְכַבֵּס

אֶת חֻלְצוֹתָיו הַכְּחֻלּוֹת וְהַלְּבָנוֹת שֶׁל אָבִי

מִקָּרוֹב

רָאִיתִי כִּי אִמִּי תָּלְתָה עַתָּה

אֶת דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל

וְהָרַדְיוֹ הַיָּשָׁן

שֶׁאָבִי שָׁמַע בּוֹ חֲדָשׁוֹת

בִּדְבֵקוּת וּבַחֲרָדָה עַל עַצְמָאוּת יִשְׂרָאֵל

יוֹם יוֹם עַד מוֹתוֹ

מְנַגֵּן עַתָּה לְאִמִּי

שִׁירִים מִן הַזֶּמֶר הָעַרְבִי

חֻלְצוֹתָיו הַכְּחֻלּוֹת וְהַלְּבָנוֹת שֶׁל אָבִי

נוֹתָרוֹת מְקֻפָּלוֹת בָּאָרוֹן

וְעַל הַחֲבָלִים

מִתְנוֹפֵף לוֹ דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל

בְּצַד כְּבִיסָתָם שֶׁל הָעוֹבְדִים הַזָּרִים

יום לאחר יום הזיכרון ויום העצמאות, תש"ע