חגיגת יומהולדת כפולה – לשירי אורה ניזר ולחברותי בבננייה

 

החודש אני חוגגת שנת חברות במטע הבננות. הפוסט הזה הוא מסיבת הדוגמה לשמחתי על חברותי, ולכל המוזמנים אגלה – לא יהיו משקאות חריפים ולא קלים, לא בייגלך ושאר תופינים. לא ריקודים וגם לא מוזיקה מחרישת אוזניים. הכול במסיבה הזאת הוא בשקט גמור – כיאה לחברותא וירטואלית. שנה שלמה של חוויות שלא ידעתים עד לכאן, שכללה היכרות נעימה ביותר עם יוצרים שבלעדי המטע לא הייתי זוכה לעולם להכירם. את רובם לא פגשתי עד הלום ואולי לא אפגש איתם לעולם פנים אל מול פנים. אבל אני מרגישה בהחלט מרגישה והיטב שאנחנו מכירים – על גב ובזכות המילים הכתובות. מילים כתובות הן אנרגיות אנושיות צרופות, ובעיני הן מלמדות על כותביהן לא אחת הרבה יותר מאשר מילים שנזרקות לחלל האוויר הפתוח בבית קפה הומה אדם.

 במהלך השנה התוססת הזאת במטע נטלתי חלק (וירטואלי, היו גם רבים שלא רק כמוני) בהשקות לספרים חדשים של עמיתי, שהן בעיני שוות משקל וערך וריגוש ליום הולדת קלנדרי –  ואפילו הרבה יותר.

אני לא יודעת מה היה בערבי האירוע עצמם, אבל הדי השמחה והאהדה והפרגון הגיעו עד לחדרי הפרטי, והרגשתי – אשרי שזכיתי, שזכינו כולנו, כל חברי וחברותי שבמטע בשיתוף ובהשתתפות שכאלה, שמשכם מחמם ומחזק לב יוצר מעבר לשעתיים דרוכות ומתוחות בחשכת האולם שרק בימתו מוארת והזרקורים מסמאים את עיני חתן/כלת השמחה.

 כל הפתיח הזה, כתב ההזמנה ליומהולדת שנה לחברותי במטע, מבקש לתאר בפני כל המצטרפים החדשים לשורותיו מה החמיצו במהלך השנה החולפת, וכן גם לרמוז להם איך זה כאן – או איך היה, שכן בעת האחרונה רבים מחברי שקיבלו את פני לפני שנה והעשירו את עולמי לאורכה, איכשהו יצאו לפגרה. וזהו אולי המינוס (או שמא כלל לא כזה) של היכרות וירטואלית. היא נוצרת ומתפתחת וצפויה להסתיים ללא כל הסבר – אולי כחיינו עצמם?

 ועוד דבר אגלה למצטרפים החדשים – אגב, מזל טוב גדול לכולכם – בעולמו של המטע הזה יש כל מיני נתיבים אנושיים שלא כל מזדמן לרגע יודע על קיומם. יש התכתבויות פרטיות ויש – חילופי מתנות! וזאת בלי שום קשר חובתי ליום אירוע רשמי. כמה כיף לקבל ולשגר באמצעות דואר ישראל את פירות רוחנו היוצרת, מלווים בהקדשות אישיות שהן לכשעצמן מחממות ומחזקות לב וקשר אנושי בר לבב. מעין בארטר מיטיב ומיטבי.

 לפני שבועות אחדים זכיתי כך בהתוודעות מעשירה ומאושרה אל ספר שיריה של אורה ניזר "משחקים בחצר הפנימית", שאת הופעתו חגגנו כאן כולנו עם צאתו לאור לפני חודשים ספורים. אז עכשיו, כשהדי הפסטיבל שככו, ככה בשקט בשקט, בדלת אמות התחברתי אני עם עולמך הפנימי הפיוטי, אורה היקרה. קראתי פעם ועוד פעם, סימנתי אוזני חמור בדפים שכבשו אותי באחת, והיו לא מעט דפים כאלה. קול שירי צלול, שחושף אט אט את מסתרי החצר הפנימית של ביוגרפיית הנשמה.

אז לכבודך, ורואה אני כבוד לי עצמי לשתף את החדשים והוותיקים שבעמיתינו באחדים משירי הספר שלך שאהבתי במיוחד.

 

אֵין דְּמָמָה בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה

 

 

מְמַלְּאָה אֶת עַצְמוֹתַי אֲוִיר .

לָעוּף רָצִיתִי.

לֹא עַד הַשֶּׁמֶשׁ.

אֲפִלּוּ לֹא עַד חֲצִי הַיָּרֵחַ.

 

עַכְשָׁו אֲנִי בַּיָּם

וּפִי הַפָּתוּחַ צוֹעֵק כְּמוֹ הַדָּגִים.

מִכָּל הָעֲבָרִים

תְּהוֹם

 

 

Cosi fan tutte

 

 

וּכְשֶׁתַּחְשׂף אֶת עֲלִיבוּתִי

הַמְּאַחֶזֶת עֵינֶיךָ בְּמִּילִים

 וְאֶהֱיֶה עֲרוּמָה עוֹד יוֹתֵר

 

הֵיכָן אֶסְתַּתֵּר בִּי

כְּשֶׁתְּגַלֶּה אֶת בְּזוּת גּוּפִי הַגּוֹנֵחַ בְּמִסְתָּרָיו 

וְתֹאמַר:  כָּךְ עוֹשׂוֹת כֻּלָּן.

 

שְׁבָרִים בַּחֹשֶׁךְ.

לְאָן תִּמָּלֵט אֲהוּבִי?

 

 

*

זֶה שָׁנִים אֲנִי יוֹדַעַת

בְּשַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

הָאֲוִיר תָּקוּעַ כְּמוֹ אֶגְרוֹף בְּלִי יַד

לוֹחֵץ בֵּין הַבֶּטֶן לְבֵית הֶחָזֶה

 

 

אֲנִי חוֹזֶרֶת

 

אֲנִי חוֹזֶרֶת וּבָאָה אֵלַיִךְ אִמָּא כְּאֶבֶן מְגֻלְגֶּלֶת

בְּאֵדֵי הָרֵיחוֹת לִנְשֹׁם אֶת רֵיחַ הַזַּנְגְּוִיל וְהַקִּנָּמוֹן

שֶׁרָקַחְתְּ וְשַׂמְתְּ בְּצִנְצֶנֶת שֶׁאֶקַּח

וְשׁוֹתָה  קָפֶה וְשָׁלוֹשׁ כַּפִּיּוֹת סֻכָּר

וּמְעַרְבֶּבֶת הֵיטֵב

וְשׁוּב כּוֹתֶבֶת לִי מַתְכּוֹן לְאֹמֶץ

לְהַפְלִיג לְבַדִּי בָּרָעָב.

 

 

   לִפְנֵי פְּרֵדָה

 

 

הַחַיִּים מִתְכַּנְּסִים לְתוֹכְךָ, אַבָּא,

נִבְלָעִים בִּנְשִׁימוֹת

גַּם עוֹלָמְךָ מִתְקַצֵּר, אַרְיֵה מִזְדַּקֵּן שֶׁכָּמוֹךָ.

שְׂעָרוֹת שֶׁהִקְפִּידוּ עַל מִסְדַּר הַבְּלוֹרִית

מִסְתַּגְּלוֹת לִנְשִׁירַת הַשִּׁינַים בַּמַּסְרֵק,

הַשָּׂפָם דַּקִּיק מִשֶּׁהָיָה וְאֵין  סִימֶטְרְיָה

גַּם בַּחִיּוּךְ.

 עַכְשָׁו

אַתָּה מֵרִים יָדַיִם

כְּמוֹ תִּינוֹק  אֶל אִמּוֹ

וְיָרֵא מִן הַלַּיְלָה

 

 

אִי נַחַת

 

אֵיךְ אוֹמַר אֶת הַיֹּפִי שֶׁל הַשְּׁקֵדִיָּה?

עָשִׂיתִי לְעַצְמִי בְּרִית מִילָה, לְקַצֵּץ

 בֵּין הָרְגָשׁוֹת

לְבֵין הַבֶּהָלָה  שֶׁלֹא אוּבַן.

אֶת הָעֳמָקִים אִי אֶפְשָׁר

לְהָנִיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּנַחַת.

 

"משחקים בחצר הפנימית" שמאכלס בין דפיו שלל מיתרי נפש וחוויות חיים שהכילה המשוררת ברחמה היוצרת על פני שנים רבות, לפורטן על כלי הליריקה בדייקנות מרגשת, יצא לאור בהוצאת הליקון. אז מזל טוב מאוד לך אורה, באיחור קל שהוא – לפחות כמדובר בספר – לעולם אינו מאוחר.