ירושה – איך שיר השתנה

אתמול קיבלתי למייל האישי שלי מכתב מחבר לבלוגייה, ובו הארות והערות, שבח וביקורת עניינית על שיר חשוב לי שהעליתי כפוסט שלשום. תודה, חבר (אגב, השינויים שערכתי נעשו על פי קליטת רוח דבריך. דרך השינוי היא על פי צו לבי). מרגישה עכשיו טוב יותר. אכן, לא ציונים ושבחים ולחילופין נאצות ועלבונות הם עיקר הבלוג – כי אם רוח של רעות יצירתית.

יכולתי לְסָרֵב לִיְרוּשָתךָ,

לא לחתוֹם בְּדמי

על נִשְמַתְּךָ, אבּא

בְּנִשְמַתִּי

שהִתְּנַתְּקָה
לְנַקוֹתָּהּ.

גַּם בַּעֲבוּר מִילְיוֹן טוֹבוֹת

הֲנָעָה, לא להתפתות לְרֶשֶת

מוֹתךָ, לַרֶשֶת מוֹרַשְתךָ

עַד לַמְחִילָה האַחֲרוֹנָה

בְּמִנְהֶרֶת יָמַי.

אוּלַי שָם תִּימָצֵא כַּפָּרָה

לִכְפִירָתּי בְּעִיקָר   

מְחִילָתךָ על שֶהָיה

בִּי מִמּךָ

וַהָלְאָה

כִּיְרוּשָה יְחִידָה.