שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
הֶיֵה איתי בִּשתיקה או בְּקול,
הרבֵּה או מעט ובלבד שתהיה,
שאוכל לפרוח אחרת, לפתוח
עוד עלה כותרת לָאור, שלא אבּוֹל,
שלא אסגר מפניו, מפניךָ,
לפני שאתלש מגינתי
הסמויה מעיניךָ,
לנוח באגרטל
לבךָ ימים רבים
ככל שיאפשרו המים
לשנינו.
הֶיֵה איתי בִּשתיקה או בְּקול,
הרבֵּה או מעט ובלבד שתהיה,
שאוכל לפרוח אחרת, לפתוח
עוד עלה כותרת לָאור, שלא אבּוֹל,
שלא אסגר מפניו, מפניךָ,
לפני שאתלש מגינתי
הסמויה מעיניךָ,
לנוח באגרטל
לבךָ ימים רבים
ככל שיאפשרו המים
לשנינו.
היי ענת
מסכימה איתך, יש כאלה ואת בשיר מזכירה לי אותו… אותם….
את אלה שכותבים עליהם שירים.
לנוח באגרטל… מאוד מדייק את התחושה.
להתראות טובה
נפלא ביותר. תודה
שמחה מאוד, מירי, בשורתך היחידה. וכפל כפליים שמחה בה היום נוכח המתקפה המטורפת והשטנית שהבלוג שלי נתון בה.
אין ספק שידע הוא כוח! תודה תמי. קלי קלות למחוק זדוניות מווירטואליות
מתוך ספרו החדש חוזר בארון בעריכתו של פרופ' מנחם פרי
איברו של חברי – שיר חדש של אילן שיינפלד
איברו של חברי נע ונד
על גופי הערום מהלך כנוד
גובהו מרקיע שחקים
חוזקו כברזל הטנקים
מתיקותו כתפוח בדבש
כשר למהדרין ללא כל חשש
ריחו מור ומי בשמים
הוא השושנה בין החוחים
בזין של מחמדי אראה אב ואם
בזין של גוזלי מרעות אתנחם
מאיברו של חברי אתמוגג
על ישבני הוא יעבור ובל יהרג!
זקיפותו כישראל הגאה בין העמים
הוא הקדוש בין חול הימים
הוא ינחני בדרך
בפניו אכרע ברך
בו אגנוז תשוקתי
לו אשא תפילתי
הוא תקותי
ואחרי שיפרוק בי זרעו המפעים, המרעיש,
כיתום אומר אחריו קדיש!
כי יתום אני בלי איברו של חברי,
נע ונד ערירי. אך איברו של חברי ישאר לנצח עימי.
כי איברו של חברי הוא האני העצמי!
מי יתנני איבר כאילן
מרנין ורומנטי.