אני לא אדם דתי, אבל אני אדם מאמין. אני מאמינה באמונה שלמה בבורא עולם. כן, באלוהים. לא תמיד האמנתי. הייתי חסומה. בשבר שלפני גרושי לפני שש-עשרה שנה, היתה לי הארה פנימית. קוראים לזה קונוורסיה. קפיצה באפלה. כמו באהבה. אני אוהבת את אלוהים אהבה חופשית. ללא שום מסגרת מחייבת. וכל הפתיח הזה נועד לתיאור החוויה הבאה, הכה ארצית – ואפילו חומרית לעילא – ועם זאת רוחנית מעין כמוה.
מי שמאמין באמת מעמקי נשמתו, אלוהים נגלה אליו. איך? בנסים. ומהו נס? אי אפשר להסביר אלא למי שמאמין דיו כדי לזהות את הנס שאירע לו ולומר לעצמו בלחש או בקול – אכן נס קרה פה.
ולענייננו, אתמול בלילה חזיתי בהתגלות אלוהית, בנס לא לי. אבל התגלות כדרכה של התגלות אלוהית היא חסד השמור לא רק לבעליו. אז את החסד שזכיתי אתמול לחוות אני מעבירה לכל מי שיפתח את לבו לקבלו.
אחד נגד מאה. זו במת ההתגלות האלוהית. עומד גבר חבוש כיפה שחורה. כבן חמישים. אב לשמונה ילדים מאור עקיבא. משה אבו עזיז. רב ומורה במקצועו עשרות שנים. בחודשים טובים מביא לביתו שמונת אלפים שקלים. אדם שאומר לעצמו ומול המצלמה הלאומית – אני מאושר חודש בחודשו מלבד יום אחד מדי חודש. היום הראשון בכל חודש שבו אני מקבל את התלוש…
והנה אותו אדם צנוע ועניו, שאינו חדל לחייך פנימה והחוצה, שאנן באופן בלתי נתפס כנגד מאה מתחריו, לא מתבלבל ולא מתרגש אף לא לרגע גם כאשר הוא "מפיל" את כל המאה תחת שלוות רוחו ותפילתו שאותה הוא נושא כל העת במלמול שפתיו.
חזיתי מרותקת ונרגשת בכל הדרך שעשה עד למיליון – נס. פשוט נס קרה לו. מתי היה ברור לכול – לכל המאה כולל המנחה אברי גלעד – שמדובר בנס? כשהנבחר-נבחן משה הרב נשאל מהי פתיחה אנגלית. אחת האפשרויות היתה בורסה. האחד והיחיד התלבט. ביקש עזרה. תשובה נכונה כנגד שגויה. ומי נמצא לו מבין השניים בקהל מתחריו? איש בורסה – לא פחות ולא יותר. זה היה שיא השיאים בדרך הקלה כל כך בשביל אותו אדם מאמין באמונה כה שלמה וכל כך מלאה – השני בעולם שזכה במיליון בתחרות אחד נגד מאה. אפילו המנחה אברי שזכה להיות הנדבך האחרון בגשר אל המיליון הודה כי אין אדם כמו אבו עזיז שראוי למיליון הזה. יש ועוד איך יש אלוהים. שעת חסד. הצצה מעבר לפרגוד למי שיחפוץ להציץ ולהיות מואר גם היום. אה, כן, ושכחתי להזכיר כי בראשית האירוע הכה מואר, נשאל הרב משה שאלה שאת התשובה עליה הוא ידע כמעט, כמעט בוודאות – אבל בחר לבקש או לבזבז עזרה. ואז משאמר לו המנחה – אתה בזבזן, אמר הזוכה המאושר לעתיד בשלווה גמורה ומחויכת – אם אני לא בטוח במאה אחוז, אני לא מהמר, אני נעזר. הלוואי על כל עם ישראל ואמרו אמן, ולו היום.
לא צפיתי בתכנית, אבל את מתארת את הנס- ואני מאמינה לך.
כן ירבו..
נס קטן לכל אחד יום יום כי כולנו אור איתן. הנס שלך היום כבר קרה.
כוחה של אמונה. הבוטח בה' חסד יסובבנו.
אמן ואמן, אביטל, ואכן כן – והנס הגדול ביותר הוא לראות ולזהות שאכן כך גם ברגעים הקשים. המבחן הוא החסד והחסד הוא המבחן.
היי ענת.
משה אבו-עזיז לימד אותי בכיתות ז-ח', זוכר אותו עד היום, איש מתוק, נעים הליכות וטוב לב.
אם כך יופי שזכה
הגבתי לחן
חן, עולם קטן עולם נפלא לפעמים. אשריך שזכית להיות תלמיד של אדם כה מואר.
היות ויותר מרמזו שיש זוכה במיליון זפזפתי אתמול וראיתי אותו.
מאוד שמחתי שזכה. מגיע לו מכל הבחינות.
ענת היקרה,
כתבת יפה ,מילים שיצאו מהלב ואני מאוד מזדהה,לעיתים ויש שאדם זוכה לראות בנס מול עיניו וכך זה אמש בתוכנית.
אשרי המאמין ואשרינו שראינו זאת בעיניים.
היי ענת זה מרגש
מזכיר את "נער החידות ממומבי"
ברור שזה נס אבל צריך להאמין שזה בא מלמעלה ולא מכוחי ועוצם ידי
ומי אחראי לחוסר הצדק ,הרב יותר?
אין אנו יכולים לראות בחושך שבו אנו מצויים
לא מכירים את התמונה השלמה רק פיסות שבורות מתוכה
איזה כיף!!!!
כדאי לציין ש"פתיחה אנגלית" היא גם סגנון מוזיקלי רווח בתקופת הבארוק, והכוונה לסוג של פרלוד.
הנה ציינת, גיורא. הרווחתי את קריאתך המאוחרת, וכולנו נרוויח את הידע הרחב שלך ששווה יותר ממיליון.