לפני שלוש שנים, עם צאתו לאור של "עירומה על גב סוס במונגוליה", פנתה אלי שירלי הנפלאה והציעה שאצטרף למטע. היססתי קמעה, כי עד לפנייתה דימיתי את "עולם הבלוגים" למין עולם תת-קרקעי המתקיים במחשכי היקום.
כאשר נעניתי, לא שיערתי את גודל התמורה שעומד עולמי היצירתי לעבור – יותר מדויק, עולמי הרגשי. יש בפירוש ענת המשוררת שלפני העולם הווירטואלי וענת שלאחר כניסתי אליו.
השיר המובא כאן היה זה שחנך את ביקורי הראשון במטע. מאז עברו עליו ועלי שינויים קטנים וגדולים – רובם נפלאים.
אני מביאה את שיר חניכת חלקתי במטע הכה אהוב עלי בגרסתו הסופית, שתיכלל בספר שירי "תפילת יחידה" שיראה אור בקיבוץ המאוחד ב-2014.
תודה מיוחדת שלוחה לחברתי המשוררת הנפלאה רות בלומרט, שסייעה להביא את כתב היד לגרסתו הסופית שהובאה אתמול להוצאה. רות, וכמותה עוד כמה בעלי חלקה במטענו, ואני התחברנו הודות למטע – וממנו המראנו אל חלקות רגש שאינן תלויות בשום חלקה או ערוגה…
ומה על בנות שקהו ימיהן
משיגיונות אֵם באין מַרפֵּא
לשיניה, נעוצות בפֵרוֹת חלציה
שהרקיבו מעוולַת כוחותיה
שלא מַלְאוּ להזין שני שדות
מטבור מרקיב באדמת בּוּר.
אשת חיל ללא איש
בבית שהמיט בלי הבט
אחור אל בּוֹר מלח
צרוּב לדיראון.
בהצלחה לך ענת
תודה וכבר אני מזמינה אותך להשקה ולו כדי שנשוב ונתראה
בכיף ובעונג רב ענת
ענת, השיר יפה והיותך במטע הזה יפה גם הוא. הרי שאחרת לא היינו נפגשות…
שבת שלום
אכן נורית אלייך במיוחד התכוונתי כשכתבתי על נסיקות חבריות מתחום "הבדיון הווירטואלי". ובהזדמנות זו אומר שעל שלוש השנים במטע הבננות אפשר לכתוב ספר שלם שהוא שילוב של פסיכולוגיה, סוציולוגיה וגם אנתרופולוגיה. אני רואה עצמי אחת המתמידות ולו משום כותרת בלוגי שעלי לעמוד מאחוריה – שלא על מנת להיפרד. אך זאת לדעת המטע הזה כשהצטרפתי אליו היה אחר לגמרי:) ולא אפרט (לא לבזבז את חומרי הספר שאולי עוד ייכתב)
תודה ענת יקרה, אהבתי.
שבת שלום
רות
כעורכת אני מוקירה ומעריכה עד עומק פסיקי נשמת היוצרת כל מילה שנמחקת או מוחלפת בהמלצת קוראים מיטיבי קרוא כמוך. תודה שוב בשם שירי
אכסניה טובה, הקיבוץ המאוחד, לשיריך היפים. בהצלחה עם הספר.
תודה, שימחת אותי מאוד
בהצלחה ענת אהובה.
השיר עמוק וחזק.חיבוק ענק להתראות בקרוב חיה אסתר