שָׁנִים יָשַׁבְתִּי דְּמוּמָה אֶל מוּל פְּקַעַת
הֱיוֹתְךָ, מִתְאַמֶּצֶת לְהַתִּיר, נוֹאֶשֶׁת
לַעֲרוֹם עַד הַלַּיְלָה הַזֶּה
שֶׁבּוֹ בְּעִמְקֵי סְבַךְ חָשׁוּךְ
שֶׁל חוּטֵי חֲלוֹם, נִגְלָה אֵלַי בָּאוֹר
הַחוּט הַתַּחְתּוֹן, חוּט הַדִּמְיוֹן,
וּמָשַׁכְתִּי אוֹתוֹ בְּאִבְחָה
חַפָּה מֵהַכָּרָה בִּהְיוֹתְךָ
וּמִכּוֹרַח בְּאוֹמֶץ לְהִוָּתֵר
בִּלְעָדֶיךָ עַד יְקִיצָה וּמִמֶּנָּה
אָקוּם פְּרוּמָה מֵהֱיוֹתְךָ
שׁוֹבֵק חַיַּי
עוֹדְךָ חַי.
שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
היי ענת, אהבתי את השיר. חלומות לא שווא ידברו…
נכון. עובדה. הם מדברים שיר…