יסורי ורתר הצעיר (חדש)

 

 

                                                                                                 

 

רַע לְךָ, רַע עַכְשָׁיו,

וְאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁכָּךְ יִהְיֶה כָּל הַשָׁנָה,

גַם בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, גַם בְּעוֹד שְׁנָתַיִם,

שָׁלֹשׁ, מֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים, תָּמִיד.

 

אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין שְׁנִיָּה לָהּ,

אֵין שְׁלִישִׁית, שְׁבִיעִית בֶּטַח שֶׁאֵין.

"הָאַהֲבָה שֶׁלִּי הִיא בְּצֶבַע יְסּוֹד,

שֶׁאֵין לוֹ גְוָנִים." אַתָּה מֵעִיד.

 

אֵין דּוֹמֶה לָהּ:

וְלוּ בִּשְׁביִרוּת הַצִּפֹּרֶן, בִּזְעִירוּת הָאֹזֶן,

בְּלֶחִי חִוֵּר, בְּפֶה מְדַבֵּר,

בַּמַּבָּט הַפּוֹזֵל, בַּחִיוּךְ הַנּוֹזֵל,

בְּנִפְנוּף לְשָׁלוֹם, בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם.

 

כְּמוֹ ורתר בְּמֶרְחַק מֶטֶר

לבַשְׁתָּ אֶת הַוֶסְט הַצָּהֹב

כֵּן, יָדַעְתָּ לֶאֱהֹב.

כִּוַּנְתָּ לָרַקָּה אֶקְדָּח

בִּמְאֻזָן בִּמְאֻנָּךְ.

דֹּפֶק לֹא נִשְׁמָע.

מוֹתִיר אֶת אִמְּךָ,

לֹא אֵם, עוֹד אִשָּׁה.

 

כֵּן גַּם לִי הָיָה רַע.

רַע עַכְשָׁוִי, רַע שֶׁנִּמְשָׁךְ,

שָׁנָה, שְׁנָתַיִם, שָׁלֹש,

שֶׁבַע שָׁנִים הוּא נִמְשָׁךְ.

 

"כְּדַאי לָתֵת לְכָךְ סוֹף!"

צִיוָה קוֹל הַתֹּף.

רָצִיתִי לְסַיְם, לְפָחוֹת לְאַיֵם

(אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה עַל מִי)

 

הִתְאַרְגַּנְתִּי כְּדֵי לְוַתֵּר עַל חַמְצָן

אֶלָּא שֶׁקּוֹל דַּק וְקָטָן,

לֹא שֶׁל הַתֹּף שֶׁל הַסְּגָן.

אָמַר בְּגִמְגוּם תּוֹךְ שִׁהוּק:

 

"אַחֲרֵי שֶׁבַע הַשָּׁנִים הָרָעוֹת

יָבוֹאוֹ שֶׁבַע טוֹבוֹת.

מֻמְלָץ לִדְחוֹת !"

וַאֲנִי חַיָּה וְנוֹשֶמֶת חַמְצָן

(זֶה שֶׁהוֹתַרְתָּ אַתָּה)

בִּזְכוּת קוֹל קָטָן וְחָנוּק.

 

(פורסם בכתב-העת "גג"  21 )