גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד
הנה הגיע הריטואל הקבוע של הסתיו: העולם עוצר את נשימתו כדי לדעת מי הכי תרם לכלכלה, ספרות, מדע, שלום. במותו הוריש אלפרד נובל יותר חומר נפץ ממה שייצר בימי חייו.
ויש גם את הנקודה האישית. הרי אני יבחוש בן שלולית וטרם בקעתי מן הביצה, אבל זה מחלחל – פרסי הנובל האלה עוברים ממש לידי: החינוך המדעי שלי עבר דרך המעבדות של עדה (יונת) ורוג'ר (קורנברג), שניהם בעלי המדליה המופלאה הזו.
והבוקר, תיבת הדואר האלקטרוני שלי הוצפה בתכתובות רבות של אזרחים טובים המקווים שיש לי איזשהו קשר לפרס הנובל שקיבל בריאן קובילקה. למרות שרב המשותף על המפריד בינינו – אוניברסיטת סטנפורד, שדה הביולוגיה המבנית והעובדה שלשנינו יש זוג עיניים וממש ביניהם אף – לצערי ידי לא הייתה במעל.
אמנם כבר טענתי בשנה האחרונה בתוקף שבריאן קובילקה יקבל בקרוב פרס נובל, ואף הוא השתתף באוגוסט האחרון, לבקשתי, בסדרת ההרצאות שאני עורך מדי חודש, אבל בזה מסתיים הקשר בינינו. דווקא היהודי שיש לו זכויות בעניין נמצא בחוף המזרחי בכלל.
לא אלמן ישראל: פרס נובל לשלום יוענק לי, ללא ספק, בזכות היעדרותי מן המריבות המשפחתיות בארוחות החג של השנים האחרונות בכל פסח וראש השנה. אני ממתין בקוצר רוח לצ'ק מבנק שוודיה.
ומה עם פרס נובל לספרות? ובכן, מה שאני כותב בחודשים האחרונים הם בעיקר בקשות לגרנטים (מענקי מחקר של ממשלת ארה"ב). לא ספרות זולה, אבל גם לא נכסי צאן ברזל מצד שני.
אני דווקא בונה על פרס נובל בכלכלה. התערבתי עם מישהו שקובילקה יקבל פרס נובל השנה, והבוקר אני עשיר יותר בחמישה דולר. כמו-כן, כבר לפני שנה, הרבה לפני הפריימריז במפלגה הרפובליקאית, טענתי שרומני יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, ואני קרוב לחמישה הדולר הבאים שלי יותר מאי פעם.
אז לידידי האזרחים המודאגים בארץ הקודש, להם מוקדש הפוסט הזה: מי שלא קיבל השנה את הפרס, תמיד יוכל להשתמש במה שאמר שלונסקי פעם: הכל פרסטיטוציה.
פרס נובל, פרס פורח ופרס פורח באוויר. ואתה, ארז, עולה כפורח. ולו היה תלוי בי, היית מקבל את הפרס – על הנבואה, על הכתיבה (ולו בשל הפוסט הזה) ועל השלום כמובן.
רשימה שנונה וחכמה עם הרבה הומור עצמי
מבריק ומצחיק כרגיל. אצלי מחכה לך פרס נובל כבר חודשים ארוכים. נו… השאלה באיזה תחום אעניק.