גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד
הגברת קם איננה פעילה של השמאל הרדיקלי.
להלן מאמר שכתבה ענת, בו היא מוקיעה השתמטות של פעילי שמאל מן השירות הצבאי. אני ממליץ למהר ולעיין בראייה המובהקת הזו, בטרם עורכי הדין של הנאשמת יסירו את העדות המרשיעה ויעלימו אותה בסייבר ספייס, מתוך הנחה מובנית שפשע אידיאולוגי טוב מפשע סתם.
אם כך, אז מה היה לנו פה? ריגול? וודאי שלא.
בעיניי היא ילדה פותה שרצתה קריירה עיתונאית וחיפשה קיצור דרך. את הסקופים היא ארגנה מבעוד-מועד עוד בזמן שירותה הצבאי, ובעיניה זה בטח היה משול למשהו שחיילים עושים על-חשבון הצבא (אולי כמו פסיכומטרי? מי יודע).
לצרכים קרייריסטיים אלה היא אספה מסמכים. לא סתם אספה, אספנות כפייתית ממש: אלפיים (2000!) מסמכים שונים. כמה כבר צריך בשביל להוכיח עיקרון אידיאולוגי אחד? אפילו לעבודת דוקטורט בהיסטוריה אני לא בטוח שצריך אלפיים מסמכים. בכל מקרה, רוב המסמכים שאספה, על-פי התקשורת, מכילים מידע רגיש על תוכניות מבצעיות של צה"ל ועל סדר הכוחות שלו, כאלה שאין בגניבתם הצדקה פוליטית / אידיאולוגית, כפי שקו ההגנה שלה צפוי להיות (שוב, על-פי דיווחים בתקשורת).
הגברת קם לא מעניינת אותי, כמובן, ואולי גם לא את אנשי המטע, אבל יש כאן לקח חשוב לאדם שרוצה לכתוב ולהתפרסם: אנא הקפידו על חומר מקורי שלכם. מישהו עלול להתרגז מאד שהוצאתם אותו מהמגירה ללא ידיעתו.
רציתי לכתוב שירים שענת אוהבת במיוחד, אבל זה היה נראה לי התחכמות אחת יותר מדי. במקום זה, שיר נושן שלי בזוטא נראה לי לפתע מתאים במיוחד לאירוע הנוכחי.
עדכון אוקטובר 2011: מכאן לקם – הנה צדקנו
כואב מאד ועיין בכתבתי על בן הכט.
שונאי היהודים הם היהודים עצמם . ואין בכך להקל על יחס נלוז ללאומים אחרים.
מחוללי השואה הסמויים הם יהודים.
הרי אפשר להביע דיעה גם בלי לסכן חיים של מישהו אחר.
ואני עבדתי( בין היתר) בתקופת שירותי אצל רמי דותן,אחר כך עברתי לת"ש, אוך מה שיכולתי להוציא משם.
חה!
שבת- שלום.
לאביטל,
מה זה קשור ליהודים שונאי יהודים?
האם בכך את אומרת שאת מסכימה למה שגילו המסמכים?
הרי נסיון ההשתקה היה כי התגלו דברים איומים שעושים בשמנו. האם את מוכנה שדברים כאלה ייעשו בשמך?
האם ראית דברים איומים אצל רמי דותן ומשכת בכתפייך?
ממש לא "חה!" !
שמעון היא צילמה מסמכים נוספים שאיני יודעת היכן הם משוטטים ועל כך הגבתי.
אני בעקרון לא פוליטית. ושיןם לב שאני נמנעת מויכחים פוליטים עקרים שבשמם אנשים הולכים ומתקרנפים.
אולם אני כן חרדה לכל יהודי.
אם פולארד היה שמאלני קיצוני הייתי פועלת להוציאו מהכלא.
איני מבדילה בין דם לדם.
הנערה סיכנה את עם ישראל.
את השכן מול הבית שלך.
לכך אני מגיבה.
ולכך אני כותבת בבלוגי.
שיש גבול. כן יש גבול. והיא עברה אותו. ואין הצדקה לכך בשום מקרה. ובקשר לדותן. אכן קרו שם דברים משונים: רס"ב פרנק למשל קיבל פקידה משלו בעוד המוני קצינים בכירים ועסוקים הסתפטו בי העלובה ועוד פקידה מאיימת שבגללה פחדתי מצילי.
שאפתי לעבור לפרנק המיטיב .
אכן היה שם משהו.
אך הייתי פחות מתחוכמת מהגברת .
אולי זה פספוס.
להשם הפתרונים.
שבת- מבורכת.
צ"ל הסתפקו ויש לי עוד שגיאות ואיתך הסליחה.
שבת- מבורכת.
אביטל, כפי הנראה היא עברה עבירה, תישפט ותיענש.
ועדיין (סליחה על התעקשותי הקטנונית הידועה) אני לא בטוח מי סיכן אותנו יותר – היא, או מה שהה כתוב במסמכים.
איזו עבירה מו-ס-רית יותר חמורה, של זו שגילתה או של אלה שעשו את מה שגילתה.
ואני כמובן לא שופט אותך או בא אלייך בטענות על מה שעשית או לא עשית אז (אני חושב שהמציאות היתה אחרת, לא בהכרח יותר טובה), כי לא הייתי במקומך.
ובאמת שבת שלום!
אביטל,
בהקשר הזה אני אוהב להביא את ישעיהו, כשאני מכוון לפרשנות הלא מקראית של הפסוק "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ".
ככה זה היה אצלנו תמיד.
נ.ב עולם קטן… הבן של דותן היה חייל שלי בלבנון, ואני שמעתי את הצד השני של הסיפורים.
הבעיה היא שהבחורה הפותה [מאוד פותה]
נקלעה לסיטואציה שעליה משלמים בדיונים שאינם דיונים סלוניים אלא בבית משפט.
להוציא מסמכים מסווגים בכל רמה של סיווג, גם סיווג נמוך – אינו "תחביב".
מסמכים מסווגים אינם עטיפות של מסטיקים.
והמוטיבציה של העיתונאי מובילה לרוב להאדרת שמו ושם העיתון.
לכן המעשים שלה בהכרח באו על חשבון מישהם. והמישהם :
עמידתם של חיילים מול מוסריותם הגבוהה של מי שעומדים מולינו.
ענת אוהבת מסמכים מסווגים?
שתהרהר על כך במקום ששמו כלא.
יוסף,
שועשעתי מההשוואה לעטיפות מסטיקים… אין ספק שענת צריכה עכשיו לא לקום אלא 'לשבת', אחרי שהעמיקה כל-כך בתחביב שלה.
הבעיה שלי היא עם הניסיון החובבני להקנות למעשיה פן אידיאולוגי ולהעלות כאן שאלות שאינן ממין העניין, והחשיפה של דעותיה האמיתיות בקישור שהבאתי היא על-כן מעניינת בהקשר זה במיוחד.
הו, כרגיל, שוב שנאת הנשים הרגילה של עוזר. נשים פותות, אה? ואולי אידיאולוגיה בכל זאת הנחתה אותה, לא ייתכן? היא אישה, אז היא פותה, ולא ייתכן שהאמינה במשהו או חשבה על משהו בכוחות עצמה, נכון? הצילו אותנו מחשכת ימי הביניים של יוסף עוזר האוויל!
גולם חסר שם. אם קראת את שירת עוזר היית מזהה שאתה אוויל בריבוע.
לאיש הזה, המהין לדבר על "חשכת ימי הביניים" שלום (הפניה מכוונת לזכר ונקבה כאחד, שייך את עצמך בהתאם),
כרגיל, אני מהרהר ביני לביני אם טובה חוסר תגובה מתגובה ומוצא שכבר החלטתי לעצמי על מנהג הכנסת אורחים אצלי בבלוג, קרי: לא אניח לדוברי סרה ולמטילי דופי המשאירים כאן רפש לשווא.
קטונתי מלהעריך את שירת יוסף עוזר, אבל הייתה לי הזכות הנדירה לעבוד עם האיש המיוחד הזה משך חודשים מספר (לא רק גילוי נאות אלא בעיקר הבעת תקווה שיום אחד זה יתרחש שוב). הלוואי כל עם ישראל יוסף עוזר: כל-כך הרבה אהבת אדם וחוכמת חיים באיש אחד.
ואולי בכל-זאת מילה על השירה הגדולה של מי שקיבל פעמיים פרס ראש ממשלה על שירתו: מעיון בשיריו אפשר ללמוד על יחסו הנשגב לנשים בחייו ולנשים בכלל. מכאן ניתן להסיק שכלל לא עיינת ב'סילן טהור' או ב'שם ומלכות' שלו, ואתה אחד מאותם אנשים שטחיים החורצים דין כלאחר יד.
אגב: קצת ריכוז וקריאה הדוקה לא הייתה מזיקה לך: את המילים "ילדה פותה" כתבתי אני, לא יוסף עוזר, מתוך הנאורות האקדמית לכאורה של בית המדרש 'סטנפורד'. אז מה? לי מותר וליוסף לא?
כל הכבוד ארז, מזדהה עם דבריך .
שבוע- טוב.
הרבה משום סוף, שסוף מישהו באמת קם במובן הנכון.
תגובות מהסוג הזה מוכרות לי הייטב , אולי מפני שהן מסתובבות כאן יותר מידי זמן.
נערה פתיה או לא נערה פתיה עלינו להפנים כלל חשוב מפרשיה עגומה זו שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים
חנה,
בָּט-אוף-קורְס, כמו שאומרים כאן. אבל עידן האינסטנט, כוכב-נולד, רקדן-נולד ודומיהם בלבלו את הגברת קם, ואולי היא ניסתה לעשות כאן סוג של עיתונאי-נולד, קיצור דרך להפוך ליונית לוי. הנה – היא כבר "הרוויחה" לעצמה את הסלבריטאות.
צריך לשים דגש בבתי הספר על חינוך לערכים בעידן הקפיטליסטי והמטריאליסטי הזה ששם דגש על הישגים בלבד נתחיל מהגיל הרך
משובח הפוסט ומשובח השיר
מרוב שמקומם אף אחד לא קם.
עיתונאי פחחחחח…
אולי הם בדרך לבית הקברות .
תודה אבנר,
וכמיטב הציטוט החיוור:
מי שחושב שהמצב הכללי-ביטחוני לא יקבל איזה שינוי אקסקלוסיבי, סופי ושיטתי / ושלא יישא גוי אל גוי חרב, בזוקה או אפילו כל לכלוך אחר / והארץ הזאת סוף-סוף תשקוט, אם לא ארבעים שנה, אז ארבעים יום / אפילו על שבועיים היינו מתפשרים / רק שיתנו לו לבנאדם לבוא אל המנוחה ואל הנחלה / שיקום.
ארז אחי, כתבתי אצל שמעון מה דעתי. אני לא מתמצאת בפרטי הפרשה, מי זה דותן?
אבל זה לא משנה. כתבתי אצל שמעון, אני חושבת שגם השאלות שאתה שאלת ראויות להישאל, ובהחלט גם אותן צריך לשמוע, הגם שעל דבר אחד אין ספק, אני בטוחה שתסכים איתי, צו איסור הפירסום היה טיפשי ומגוחך באופן מבהיל. מי יודע שבאמת אספה אלפי דפים? מי יודע מה היו מניעיה האמיתיים? למיטב הבנתי עוד מוקדם להחליט. האם היא ניסתה לפעול בדרכים אחרות טרם העברת המסמכים לבלאו? אם היא תאבת פירסום, למה לא השתמשה בקשריה המשפחתיים? הרי זה הדבר הראשון שכל בן אדם תאב פירסום עושה, דבר ראשון?
לא יודעת. כתבתי גם אצל שמעון, יותר אפור על לבן או שחור. ככה לדעתי.
ואת השיר בזוטא אקרא בלילה שלי,
שבת שלום יקירי, וסופ"ש מעולה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9F
איריס,
העלית שאלות מעניינות. ננסה לענות אחת לאחת:
מי יודע שבאמת אספה אלפי דפים?
יודעת רק התקשורת, ע"ס דיווחים ממקורות שונים ויודע המעגל המצומצם של המעורבים בפרשה ובחקירה. אצל בלאו העושה כרגע בלונדון יש/היו חמישים מסמכים שקיבל ממנה, שרק חלקם נגעו בחומרים שפרסם, מה שמחזק את טענתי בדבר איסוף כפייתי של חומר מודיעיני, לאו דווקא כזה הכרוך בנושאים פוליטיים-לכאורה.
מי יודע מה היו מניעיה האמיתיים?
אף אחד, ואולי גם לעולם לא נדע. אבל זה בדיוק מה שניסיתי לעשות כאן בפוסט הזה: להציע מניע אחר ממה שמציעה התקשורת ועורכי הדין של הגב' קם. הצעתי תרגיל-התעמלות-מחשבתי לאנשים חושבים שכתיבתם היא אומנותם.
האם היא ניסתה לפעול בדרכים אחרות טרם העברת המסמכים לבלאו?
אני בספק. וגם זה מחזק אצלי את התחושה שמדובר באינטרסים זרים, כאלה שאין להם דבר וחצי דבר עם טובת הציבור, איזשהו ציבור. בחורה של אגוטריפ, אני-ואני-ואני. (שימי לב לאחת התגובות הראשונות שלה עם פרסום הפרשה: "אני שמחה שיש תמונה טובה שלי באינטרנט".)
למה לא השתמשה בקשריה המשפחתיים?
מיד בדקתי אם היא קשורה למיקי קם. כנראה שאין לה קשרים חוץ מאלה שבשיער… ואלה שפילסה לעצמה ככתבת ב'וואלה'.
ארז, אתה כל כך צודק שכל מילה נוספת מיותרת. הטפשה הזו אינה מבחינה בגבולות, היא גנבה מסמכים מסווגים רק בגלל שבמקרה הייתה שם וקיוותה להשיג באמצעותם רווח אישי קלי קלות אין כאן ום עניין אידיאולוגי או פוליטי. טוב שנתפסה, היא מזן האנשים המסוכנים שכל מטרה אישית מקדשת את האמצעים עבורה.
השיר אכן הופך אקטואלי. קראתי אותו והגבתי כבר ב"זוטא".
גלית,
משעשע כיצד שיר הופך אקטואלי פתאום. ייתכן שגם ענת חושבת שזו שטות לתת שירות ועל-כן הייתה כל העת עם הפנים ללקוח… היחיד שהייתה מוכנה לשרת אי-פעם, כלומר היא-עצמה.
סליחה, גליה, התחלקה לי האות ת' משומקום…
ארז יקר, כל מה שכתבת על ענת קם נראה נכון. וכנראה ישנם עוד סיבות למעשה המטופש, האנוכי הזה..היא נפלה שמאלה מהשמאל לתהום האגו האישי. גם אני , כמו יוסף עוזר, הייתי נותנת לה לשבת כמה שנים בפינה כדי להרהר, להבין מה עשתה.
גם פלדמן מעצבן ברמת הזילזול שלו באינטיליגנציה של הקהל…
יחד עם זאת האם אני שומעת ממך גוון ציני לגבי אנשי הבלוגייה: "הגברת קם לא מעניינת אותי, כמובן, ואולי גם לא את אנשי המטע"…?
תמי,
לא: אין כאן ציניות עצמית או לגבי אנשי המטע, אלא הנחה שבאופן אישי ענת לא מעניינת אותנו אלא רק הסוגיות העקרוניות שמעשיה מעוררים.
כן, אם זה אני מסכימה עימך, ארז.
היא באופן אישי – לא הנושא…
"הקם להורגך, השכם להורגו",
אם בפתגמים עסקינן 🙂
כשמדברים על בגידה במדינה, אני לפעמים ממהרת לחשוב גם על זכות ההבעה של האזרח ובכלל על דמוקרטיה, אבל במקרה הזה היה שימוש נאלח וטפשי כנראה בכוח או במידע או בפוזיציה,
ואפילו לא בשביל עמדה אידיאולוגית, הזויה ככל שתהא – אלא בשביל לפטם את האגו. העולם עשה עימה חסד והיא מועמדת לדין.
רונית,
הו! אני מוכן להתערב שבמסגרת הכתבות העתידיות העיתונות תשתמש בחלק מהביטויים השחוקים הבאים לכותרות הצעקניות שלה (מי שמדבר, הנה גם אני עשיתי את זה…):
פתאום קם אדם ומרגיש שמותר לו הכל.
נופל וקם.
הגולם קם על יוצרו.
שבע ייפול צדיק וקם.
רוצה להמשיך?
נ.ב. טוב שבאת: קם אֵגיין (יעני – בואי שוב).