קְרוּם הַשֶּׁמֶשׁ הִבְהִיר וּבְרוֹשִׁים נִשְׁטְפוּ וְהַדֶּרֶךְ נָסְעָה חֲלָקָה לְמִשְׁעֵי וּצְלוּלָה וְרָאִיתִי אֶת אִמָּא בְּגֶשֶׁם רִאשׁוֹן, יוֹצֵאת לֶחָצֵר, מְדַלֶּגֶת קַלָּה אֶל צַמֶּרֶת הָעֵץ, חוֹלֶצֶת תַּפּוּז מִכְּסוּת עֲנָפָיו, מֵאַיֶּילֶת לַבַּיִת, פּוֹרֶסֶת אוֹתוֹ, עִגּוּלִים עִגּוּלִים, וּבוֹזֶקֶת קֹרֶט מֶלַח, מַגִּישָׁה עַל צַלַּחַת, מַבָּטָהּ עֹפַרִים הַשָּׁבִים אֶל הַיַּעַר, לְלַמְדֵנִי שֶׁגַּם הַמָּתוֹק יָכֹל לְהַכְבִּיר, גַּם בַּחֹרֶף הַזֶּה אֲיַחֵל אֶל הַקַּיִץ.
שחרחורת סופרת ומשוררת
מרגש מאד ,איריס יקרה, וכתוב היטב ,כרגיל.
עפרה
תודה רבה, עופרה נדיבת לב