שחרחורת סופרת ומשוררת
גיבור ישראל (1)
הייתי רוצה לשאול את דויד,
(המלך דויד, מהתנ"כ)
אם הקרב עם גוליית קרה באמת,
כי לי הוא נקרא קצת מופרך.
גיבור ישראל (2)
לו הייתי אני, אחיו של יוסף,
(בוא נאמר, האח הבכור)
גם אני הייתי רוצה להשליך,
אותו, ישר אל הבור.
גיבור ישראל (3)
שמשון הגיבור, טיפוס די מבהיל,
אני מפחד מכאלה.
היום הוא היה נחשב עבריין,
ובטוח נכנס אל הכלא.
אימא
כשאימא נכנסת בבוקר לאוטו,
אני צריך להזכיר לה ת'קוד.
הצירוף של "אימא" ו"בוקר" ו"אוטו",
זה צירוף בעייתי עד מאד.
שגרה
לאימא שלי המצאה מיוחדת
נשיקה לכל חלק בגוף.
אני מעדיף, את זאת הרגילה,
שהולכת ישר לפרצוף.
קולנוע
אבא יצא באמצע הסרט
לקנות לי פופקורן גדול,
אבל עד שמצא את הדרך בחושך,
נשפך לו בדרך הכל.
שאלה
"בעולם השלישי", ככה אבא אומר,
"אנשים מתים כמו זבובים."
וכמו מה בעולם הראשון (שזה כאן)
מתים כל כך הרבה אנשים?
סיפור דוד וגלית – כדברייך – מופרך מיסודו. זה כמו הבוס שלי שכל מה שאניעשיתי אמר שהוא עשה: כי הייתי העובד לשו. מה כתוב למעשה? התנ"ך מודה: לא דוד אלא אנשיו הרגו את הרפא הזה, גלית.
(8) ספר דברי הימים א פרק כ
(ה) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יָעִור \{יָעִיר\} אֶת לַחְמִי אֲחִי *גָּלְיָת* הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים:
(ו) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מִדָּה וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וְגַם הוּא נוֹלַד לְהָרָפָא:
(ז) וַיְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעָא אֲחִי דָוִיד:
(ח) אֵל נוּלְּדוּ לְהָרָפָא בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִיד וּבְיַד עֲבָדָיו:
מוצאים חן בעיניי דברייך אלה המתייחסים לביקורת המקרא.
ספר קדוש, קדוש, אבל יש להתייחס אליו במעט כבדהו וחשדהו – לא כל דבריו הם אמת טהורה. הדמות של דוד המלך-המשיח היא במיוחד חשודה. אפילו סיפור גלית הוא חשוד על שנטל לו כתר לא לו.
חוץ מזה היה דזיין אמת, בוגד במלכות, מפלג את ישראל, מתנשא על המלך ועוד דברים אחדים נחמדים. אבל זה רק דרך אגב.
שכחתי להוסיף – אנא הקפידי על החרוז.
שלום משה, תגובתך מרתקת. מנעד הידע שלך מרשים ביותר. תודה רבה.
על איזה חרוז להקפיד? יש הרבה. אני מודעת לבעיות במשקל. אני מקווה שכשאגיע לערוך את זה, נצליח לתקן.
שוב תודה רבה וברוך בואך.
שלום לך איריס החביבה
מלאת רעיונות יפים
צדקת לגבי משקל
בתור מוסיקאי אעשה עריכה לבית אחד ברשותך
שלך
אם הייתי אני האח של יוסף,
(בוא נאמר, האח הבכור)
נראה לי שגם הייתי משליך
אותו, כמותם, אל הבור.
שלי
לו הייתי אחיו של יוסף
נאמר אחיו הבכור
הייתי משליך אותו בכיף
ישר לתוך הבור
היי דוד יקר, תודה רבה. הגירסה שלך מעניינת. אני צריכה לקרוא אותה עוד כמה פעמים, כדי להחליט. כי האמת שגיליתי שהכל תלוי בדרך בה אני פותחת את הקריאה. קשה לי להסביר את זה, כי שוב, אני מרגישה בזה, אבל לא ממש מצליחה לעלות על המילה הבעייתית המדוייקת, ובגלל זה אני מאד מקווה שעורך מקצועי יוכל לפתור את כל הבעיות, לאורך כל החרוזימצ'יקים.
שוב תודה רבה ולילה טוב.
הייתי לוקחת חלק, בקריאה נוספת, ומשנה לזה:
לו הייתי אחיו של יוסף,
בוא נאמר, האח הבכור
גם אני הייתי משליך,
אותו, בכיף, אל הבור.
מה אתה אומר על זה?
שלום איריס
ראשית אומר שאת מקסימה בשיתוף הפעולה
לגבי השיר
כמובן שחשובה הרגשתך
אני בוחן זאת מתוך תוכי המוזיקאלי
בואי נראה
לו הייתי אחיו של יוסף,
בוא נאמר, האח הבכור
גם אני הייתי משליך,
אותו, בכיף, אל הבור.
לו הייתי אחיו של יוסף
נאמר אולי…האח הבכור
הייתי משליך אותו בכיף
ישר לתוך הבור
הרעיון הוא החריזה נחוצה בשירי ילדים כך נראה לי
והיא מוסיפה למוסיקליות
תביני כשאני כותב כך אני פשוט שר את הקטע
חן חן לך
אשמח לעזור
או זה?
לו הייתי אחיו של יוסף,
(בוא נאמר, האח הבכור)
גם אני הייתי משליך
אותו, בלי ברירה, אל הבור.
טוב, אני צריכה לשמוע אותך שר את זה:)
אשן על זה קצת, ונחליט. תודה לך!
מעניינת…לו קנית חומרים בשוק, כל טבח היה בוחר מהם מבחר אחר ( משמיט מלים, למשל, שבתבשילך משחקים תפקיד חשוב) ומבשל ארוחה אחרת. יותר מדי טבחים מקלקלים את הארוחה. שכל אחד יבשל במטבחו ולא במטבחם של אחרים, כי הדייסה שלהם מתאימה אולי לסועדים שלהם אבל לא לסועדים שלך. סמכי על כוחך את ולא של אחרים – אני כבר נשרפתי בכגון דא לא אחת.
מעניינת…לו קנית חומרים בשוק, כל טבח היה בוחר מהם מבחר אחר ( משמיט מלים, למשל, שבתבשילך משחקים תפקיד חשוב) ומבשל ארוחה אחרת. יותר מדי טבחים מקלקלים את הארוחה. שכל אחד יבשל במטבחו ולא במטבחם של אחרים, כי הדייסה שלהם מתאימה אולי לסועדים שלהם אבל לא לסועדים שלך. סמכי על כוחך את ולא של אחרים – אני כבר נשרפתי בכגון דא לא אחת.
היי משה יקר, בוקר טוב. אני לא כל כך מסכימה איתך, אני חושבת שזה אחד היתרונות של המטע הקטן והאינטימי שלנו, שכולו אנשים כותבים. היכולת לטעום מן התבשיל, והרצון לשפר אותו, לא תמיד מקדיחה את התבשיל. אתה יודע, הכל שאלה של מינונים. זה צריך להעשות באהבה ועדנה. כששני אלה לא נמצאים, אהיה בבעיה. כרגע אני מרגישה שכל מי שמבקר אצלי עושה את זה בטעם טוב.
היי ,איריס יקרה,צריך לחשוב על קהל היעד של השירים האלה אם זה מיועד לילדים הרי השיר על יוסף פשוט מעודד אלימות נותן לה לגטימציה ,הרי לא כל שוויצר נזרוק לבור לא? ויש ברוך השם ממנה הרבה בחברה ,ילדים לא יבינו את העוקץ ומבוגרים יבחינו בקריצה
כך שבעיני עם חריזה בלי חריזה עם משקל בלי משקל לא זו הבעיה
יש בעיה עם התוכן וזו כמובן דעתי והערה נוספת ,הצרוף הלשוני הנכון הוא "בלית ברירה "גם מצטלצל יותר טוב
גם השיר על דוד לא נשמע אותנטי לילד האם ילד אומר "מופרך"?
צריך כל הזמן לחשוב על קהל היעד, איריס
כל השאר חמודימים כמו שכתבתי בקודמים
חנתי. קהל היעד הוא ילדים בגילאי גן חובה עד כיתה ד'. ככה אני חושבת.
אני מסכימה איתך מאד שצריך לחשוב על המסר העולה מהשירים. רציתי להאמין, (כמו גם ב"סרט הכחול") שיתעורר דיון. ושיח לא קונפורמיסטי. גם אם הדיון לא נוח. אני חושבת שאני רוצה שילד יתהה כמה אמת יש בסיפורי התנ"כ, או במיוחד, כמו במובאות שהביא משה גנן, בפרקים ובפיסקאות שבוחרים להביא לידיעתו. אני בהחלט רוצה לתת מקום לכעס שאדם כמו יוסף יכול לעורר. טוב או רע? ואולי לא זה ולא זה, פשוט, אנושי? האם הגיוני שאחיו שנאו אותו כל כך על שום היוהרה? האם אנושי לשנוא ככה? עד כדי השלכתו לבור? (ואגב, זה לא להרוג אותו, אבל גם זה דיון חשוב. הרי אחיו לא התכוונו להורגו.)
ודווקא אני חושבת שסיפורי התנ"כ, כפי שהם נלמדים היום בבתי הספר, הם הם קרקע פוריה לאלימות. אם לא קיימת שום ביקורת על מעשיו הנפשעים של שמשון הגיבור, יש לנו בעיה מאד חמורה. וגם אם מעשיו יכולים להיות מקובלים, תמיד לסייג אותם, להביא אותם בקונטקסט רחב וביקורתי.
וכבר מתקנת את הבלי – ברירה. תודה רבה.
הוספתי "קצת היסוס". אבל לא יודעת. צריכה לישון על זה.