בננות - בלוגים / / לא תחמוד (המשך)
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

לא תחמוד (המשך)

 

 

 

 

 להתחלה: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=20369&blogID=290

 

 

 "תינוקת אחת!"
"את תינוקת בעצמך!"
"את תינוקת מגודלת!"

"את תינוקת מגודלת שאוכלת נזלת!" אני צועקת לנעמה שעוד בוכה כאילו מי יודע מה ולא 'כפת לי ממנה זה למה אני לא יגלה לה איפה חיביתי את הראש של הבובה כי ידעתי שחווה שוב תהיה לטובתה אפילו שאני עשיתי לה את התסרוקת שתבכה עד מחר אסור להביא צעצועים לגן גם לי בא להביא צעצועים לגן אבל אני לא מביאה כי אם כל אחד יעשה מה שמתחשק לו יהִיה פה בלגן אחד גדול יש חוקים בעולם ולחוקים יש איגיון אבא שלי הִסביר לי את זה שראינו שבוע שעבר באחַגדול את האישה הזאת שמחליטה על כולם ואוהבת בנות אפילו שהיא בעצמה בת ובנות צריכות לאהוב בנים ובנים צריכים לאהוב בנות זה החוקים ובת שאוהבת בת זה נגד החוקים ובכלל הומואים ולסבים זה בעיה גדולה זה גם מה שאימא שלי אומרת וצריך כבר להַעיף אותה אני לא מבינה איך היא עוד לא עפה זה למה אימא שלחה מלא אסמאסים לגמד כי זה לא אשמתו שהוא גמד והוא מסכן ואימא אמרה שזה מצווה לעזור לו אבל אבא התרגז ואמר לה שמספיק די עם זה כסף לא גודל על העצים ותלכי לעבוד וכל זה והם עוד פעם רבו וכמעט פספסנו את הרגע הדחה עם כל הצעקות עד שבסוף אבא נשאר לראות את מי העיפו בפלסמה בסלון ואני ואימא ושני ומתן ירדנו לראות את התוצאות במערכת קולנוע וזה כואב בעיניים לראות את כל האנשים כאלה ענקיים אפילו הגמד נראה ממש ממש ענקי ואימא עוד הייתה ממש מודאגת כי לאנשים אין לב זה למה היא שלחה לו עוד מלא אסמאסים מהשירותים שאבא לא יראה כי מגיע לו המיליון אם כבר למישהו מגיע זה לו אפילו שהוא בכלל לא גמד אמיתי הוא לא נראה כמו גמד אמיתי נראה לי שהוא סתם עבד על כולם והוא רק עשה את עצמו גמד הוא לא באמת גמד כמו שהמכוער מהיפה והחנון לא היה מכוער אמיתי הוא רק רצה שירחמו עליו ויבזבזו עליו את כל האסמאסים אבל בסוף הוא עף אז זה למה אני לא יספר לחווה שחיביתי ת'ראש של הבובה בתיק אוכל של תומר זה מחבואַ מה זה טוב חוה לא חושבת אפילו לחפש שם ובסוף היום לפני שהולכים הביתה אני יוציא אותו מהתיק ויעביר לתיק שלי "רוני. מספיק עם זה." חווה אומרת ואני יודעת שהסבלנות שלה כבר בוקעת ועכשיו היא שוב פעם נכנסת לגן ומחטטת במגירה שלי ומחפשת בכל המחבואות בגן ולא מוצאת ונעמה דבוקה לה לתחת כאילו היא הזנב שלה ובוכה ושירי ובר וניקול המעצבנות האלה אני לא ידבר איתם יותר בחיים הולכות אחרי חווה גם כן וניקול המתחנפנת הזאת אומרת לחווה ש"צריך לשלוח את רוני לעונש לכסא מחשבה" ולא 'כפת לי שחווה עושה מה שהיא אומרת היא לא מבינה שומדבר מהחיים שלה אני דווקא אוהבת לשבת על הכיסא מחשבה זה מפתח את המוח ויוצאים לי ככה הרבה רעיונות שאני יבוא הביתה אני יקח את הצלחת שעשיתי בחוג קרמיקה ואימא שלי חיבתה אותה בארון מטבח מאחורי הסירים הגדולים כדי שאני לא יבקש ממנה להגיש עם זה לאורחים ואחר כך אני ילך לחדר של אימא שלי ואבא שלי ואני יקח קצת צמר גפן מהמגירה של כל האיפורים ואני ישים אותו על הצלחת שעשיתי בחוג קרמיקה ואימא חיבתה אותה מאחורי הסירים ועל הצמר גפן אני ישים את הראש של הבובה אה ואסור לשכוח להרטיב את הצמר גפן כמו שעשינו בטובשבט שהבאנו כל מיני גרעינים לגן אני הבאתי שעועית ניקול ונעמה הביאו חומוס ושמנו את הגרעינים על הצמר גפן ודאגנו שהצמר גפן יהיה רטוב כי בלי מים אי אפשר לגדול ואחרי כמה ימים פיתום צמח לכל הגרעינים עלים אז זה מה שאני יעשה גם עם הראש של הבובה אני ישים אותו על הצמר גפן ואני ישקה אותו כל יום ועוד שבוע יצמח לו רגליים וידיים… לא אמיתיות מפלסטיק ואני לא יגלה לאף אחד איך הכנתי בובה חדשה אפילו יותר שווה אני ביקשתי מאמא לקנות לי בובה כזאתי זה היה פותר הרבה בעיות אבל היא אמרה "יש לך מאה בובות" ואני בכיתי על אמת אז היא הבטיחה שבפעם הבאה שניסע לחול היא תקנה לי בובה כזאת… רק עם שמלה בצבע צהוב אבל עד שניסע לחול זה עוד מלא זמן אין לי כוח לחכות לא בא לי לחכות אז אני רק מקווה שלא יצמחו לראש רגליים וידיים בצבע ירוק זה רק מה שחסר לי מה אני יעשה עם בובה ירוקה אני רוצה בובה בדיוק כמו של נעמה   

 

 

 

 

 

 

 

2 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי אירימ
    גל הנושא שבחרת מאוד מעניין, הדיברה הזאת הזויה, זמ לא אל תקנא…. כניראה קינאת סוםרים מרבה חכמה.
    הסיפור שלך צובט, הכאב על האין.
    החוסר יכולת להמין שיהיה,
    הסבלנות ךחכות.
    הזכיר לי דברים עלי.
    להתראות
    טובה

    • איריס אליה כהן

      תודה טובה מתוקה. מקווה ובטוחה שהיה נפלא הערב. (ואולי ממש בשעה זאת.)

      בהצלחה רבה בשלך:)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן