שחרחורת סופרת ומשוררת
פגשתי את טלי בערב קריאה משותף בחנות הספרים המקסימה, מגדלור. עוד מהפירסומים המוקדמים, נגע בי מאד השיר שנתן לספר את שמו, אבל קריאה ארוכה ומפעימה ודמועה של הספר השלם הותיר אותי ללא מילים. אז הכי פשוט לתת למילים של טלי לדבר. ואגב העובדה שאני קוראת לה "טלי", ככה, כאילו היא חברה שלי, קשורה מאד לתכנים של הספר, שהוא חשוף מאד, כואב ומקרב. כאילו אני מכירה אותה שנים.
אוי מתוקה, מבחינתי נעשתה טעות עריכה בפרסום השירים של טלי (לפחות מבחינתי) כי ברגע ששמים את ביאליק ועוד את המילים שבעיניי הן הכי יפות בעולם "כל עוד השמש ייף בצאתו ובבואו וכוכבי אל על לא נלאו עוד מרמוז לי" לצד שירה אחרת הכל נהיה כל כך חיוור ואין מקום לנשום את השירה שלה טלי לצד האיש הזה שמי יכול לנשום מול מילות שיר שכזה.
סליחה ענקית…אבל זאת דעתי ותחושתי:)
סיגלי מתוקה. אנחנו בדיוק דנים בשאלה הזאת בהרחבה בפרוייקט אחר שאני מתעסקת איתו כרגע. התכתבות עם יצירות גדולות היא בהחלט עניין מורכב, דו צדדי. רב צדדי. מולטי מולטי צדדי. מצד אחד הדיאלוג הזה יכול להמריא את היצירה הביכורית, הקטנה, מצד שני זה יכול להיתפס כיומרני, שאפתני, (אפילו פלצני לדעתי, לפעמים)או כמו שהרגשת, להחוויר את היצירה . (אם להשתמש בפועל שענתי טבעה) הרבה משוררים וסופרים וקולנוענים ואומנים אחרים עושים את זה, ולוקחים את הסיכון, אני מניחה. אלא שלעיתים זה בכלל לא עולה לדיון. זאת ההשראה של היוצר, נקודה. אני מניחה שאם טלי הביאה את השורות הבאמת מהממות האלה, הייתה לה סיבה טובה. (ככה זה גם מופיע בספר). אני ממש לא הרגשתי כמוך, אבל כמו שכתבת, זאת דעתך, ואני מכבדת אותה לגמרי. ועדיין מאיצה בך לנסות להגיע אל הספר השלם.
סופ"ש חם וטוב ואוהב.וחיבוק. הגם שרחוק.
לדעתי, צריך הרבה אומץ בכדי לעשות כן ולשם כך צריך גם לשאוף להמציא תחת ידך יצירה שלא תיפול באומנותה מזו המצוטטת. האם זה אפשרי? בקושי. ולכן כדאי לתת את הדעת על כך בכובד ראש.
שיריה חזקים מאד. מילים צורבות.
אני מסכימה איתך, גליה יקרה, אני מודה לך בשמה של טלי על הקריאה:)
היום אשלח את המעטפה אלייך, מקווה שתגיע, ומקווה שאת בטוב.
יום הכי טוב.