שחרחורת סופרת ומשוררת
ליכלוכית/ קימחוחית, גרסת הפוליטיקלי קורקט
די רחוק מכאן, בדירה קטנה בווירג'יניה המערבית, חיה נערה צעירה עם אביה החורג ושני אחיה השמנים. סליחה. עם שני אחיה הסובלים מעודף משקל. האב החורג היה איש רשע וקמצן, והתנכל לביתו ללא הפוגה. גם אחיה כבדי המשקל כיבדו אותה בנחת זרועם והטילו עליה את כל מלאכות הניקיון, הבישול והאפייה. הנערה בילתה שעות על גבי שעות במירוק רצפות ובהדחת כלים ובגיהוץ בגדיהם האקסטרה אקסטרה לארג'ים, ובפליית כוסמת ומש ובאידוי בורגול בסמטי ובקיצוץ ירקות לסלט ירוק נבטים ושומר ובניפוי קמח לאפיית לחם סובין מלא ומזין. ומכיוון שקמח, כדרכה של כל אבקה, דבק לבגדיה הבלים, קראו לה כולם, קימחוחית.
יום אחד הגיע לביתם גבר מטרוסקסואל, לבוש ומבושם כדבעי, ("איזה שווה!" ריירה קימחוחית לעצמה, "הייתי עושה אותו אם הייתי יכולה.") שהציג את עצמו כ"נספח לענייני זוגיות ואהבה." תפקידו, כך התברר עד מהרה, היה למצוא כלה ראויה לבן הנשיא היושב בוושינטון הבירה. קימחוחית רצתה מאד להנשא ולהקים משפחה. ("בן הנשיא! וואו! אני יכולה להיות אשת בן הנשיא!") לא היה לה ספק שזו הדרך המהירה והבטוחה לנווט עצמה אל מחוץ למעגל העוני. אולם ברם. עוד לפני שהספיקה לקרוא את הסי. בי. של החתן המיועד, גירשו אחיה את הנספח מהבית. "צא. צא. אין לך מה לחפש פה!" צעקו עליו שני ההומופובים בפראות, וזה נמלט על נפשו. קימחוחית הייתה מתוסכלת ועצובה. ("איזה באסה! בנוסף לזה שהם בטטות… מסתבר שהם גם שונאים מתרוממים!")
לרגע חשבה קימחוחית לוותר על הרעיון, אלא שאז נזכרה במנחה הכריזמטית של הסדנא ל"פיתוח מנהיגות, מודעות והעצמה אישית". לזו היו שלושה כללים שהיא חזרה עליהם, חזור והדגש. א. אין דבר העומד בפני הרצון חוץ מחוסר הרצון. ב. חוסר הרצון הוא הדבר היחידי העומד בפני הרצון. ג. הרצון וחוסר הרצון הם שני הפכים העומדים בסתירה זה לזה ויש לבחור ברצון על מנת שינטל מחוסר הרצון החוסר ולא הרצון. ("כל כך נכון! אין דבר שאני רוצה יותר! אני מתה למצוא את החצי השני שלי.") ובליבה של קימחוחית גמלה החלטה. היא תגיע אל בן הנשיא בכוחות עצמה. היא תמצא את הדרך לליבו ולמיטתו, והוא ינשא לה… ("ויהיו לנו ארבעה… לא. שלושה ילדים וחתולה מהממת עם עיניים כחולות כחולות… אויש. זה גדול!) ובעודה מגלגלת בראשה פנטזיות על משגלים מלאי תעצומות נפש וגוף עם בן הנשיא, יצאה קימחוחית לקניון הסמוך, ובאסרטיביות ונחישות שלא היו מביישות את מנחת הסדנא הנערצת, גיהצה את כרטיסה בחדווה ורכשה לה גרדרובה ממותגת עם שיק פריזאי. ("וואו. אני נראית כוסית על!) ושמה פעמיה לוושינגטון הבירה.
בהגיעה למעון הרשמי של הנשיא ורעייתו, החסירה קימחוחית פעימה. הבית השחור היה יפה להפליא! היא הזליפה מעט פרפיום על שורשי כפות ידיה, בדקה אם הקונדומים הריחניים שקנתה נמצאים בתיק, ונכנסה פנימה.
אלא שכאן ציפתה לה הפתעה.
בחדר הכחול ישבה כל המשפחה הראשונה לשולחן, ואכלה. וודאי תוהים אתם מהו התפריט העולה על שולחנה של המשפחה הנשיאותית… הלא כן? ובכן. למרבה הזוועה והתדהמה, הבחינה קימחוחית בקופסאות טייק אווי ריקות של קנטקי פריי צ'יקן! ואלוהים עדה, ארבע פחיות של קוקה קולה! ("ג'אנק פוד?!? זה מה שהם אוכלים הדפוקים האלה?!") אלא שכאן לא תמה הפתעתה. לא! לא! זה עוד היה החלק הקל. כי או אז הבחינה קימחוחית שהמשפחה הנשיאותית היא אפריקן אמריקן! אמריקאים מהגזע השחור!
קימחוחית המבועתת צעדה לאחור וגיששה בשארית כוחותיה אחר ידית הדלת. "סליחה. סליחה.." מלמלה וכבר הרגישה את הבחילה נוסקת וממריאה במעבה גרונה. ("כושי? כושי!! שאני אזדיין עם כושי?! אין מצב!!!") .
:))))) מאותגר תקניות ביותר, איריס.
אמיר יקר יקר, שכה אחיה, חשבתי רק רק עליך כשכתבתי את זה. והנה אתה מגיב אלי ראשון. תודה תודה, ואני חייבת לעוף משהו בן זונה… אופס סליחה. אני חייבת ללכת.
הי מצחיקונת תגידי, הוא עדיין פנוי?
(איריס: הא סיגל בטח רוצה להיות אשת הן הנשיא. אז זהו שלא ממש משנה לי מעמד).
(איריס: הא היא בטח מפנטזת על כושי. אז זהו שלא משנה לי צבע עור).
(איריס האאא? למה היא שואלת זו? מה היא רוצה אם כך).
ואומר לך: מתה, מתה מתה על טייקאוואי וכמה שיותר ג'אנק יותר עושה לי את זה ואם אפשר שזה יהיה בארצות המאוחדות של אמריקה אז בכלללללללל:)
סיגל. תזהרי. אני מתחילה להתאהב בך. התגובות שלך גדולות!
יאללה. תפתחי כאן בלוג!
שמעי, יקירתי, היה לי פעם חבר שהתאהב בי מתגובות. (שמת לב באיזה זמן בנוי המשפט?) עצה שלי….אם את רוצה לשמר את האהבה תשאירי אותי בתוך המסגרת הירוקה שכאן ואני אמשיך להיות מושא אהבתך:)
טוב, בסדר. סיגל חמדתי. אבל עדיין אני מארגנת עצומה שתפתחי כאן בלוג. אין מצב שהדברים שתכתבי לא יהיו מעניינים.
בחיי.
:))))
השם קמחוחית מבריק,
ואהבתי את התרגום להיום.
גם הקטע עם חוסר הרצון והרצון פשוט מעולה !
אגב, את בטח מכירה את "Politically Correct bedtime Stories" ?
זה הזכיר לי.
אוי רוניתי מתוקה, ממש לא הכרתי. ובלילה שלי נכנסתי וכל כך התבאסתי. היה לי רעיון שלם, מיזם ענק על זה. הייתי בטוחה שאני מה זה מקורית. רציתי להלביש מלא אגדות בלבוש חדש… ממש שברון לב.רגע, אז אולי אני אעשה את זה לסיפורי התנ"כ, גם על זה חשבתי… את זה מישהו עשה כבר?!?
מצטרפת?
נשיקות. איזה כיף שאת מבקרת אותי.
איריס המדהימה
פשוט נפלא!
מירי מתוקה, תודה כל כך.היה לי רעיון שלם על זה, (תקראי את התגובה לרונית), שנראה לי שאאלץ לגנוז… מישהו עשה את זה כבר קודם… לא נורא. אני עובדת כבר על משהו אחר…
שבוע נפלא.
כל הסטריאוטיפים בסיפור אחד! חמין מושקע.
אוי לבנה מתוקה. הצחקת אותי עם החמין הזה… אני מקווה שאת לא חושבת שזאת חתיכת הפלצה… אופס, זה לא פוליטיקלי קורקט.תודה רבה שאת פה… ושבוע נהדר!
:))))))))))
מה, איריסי, הגזמתי?!?
טוב. יש לי גם את הצד הזה.
נשיקות. (אם זה קורקט להחליף נשיקות בין בנות.)
מה פתאום הגזמת??
הי איריסים, שימחת אותי מאד!אז מה היו השמונה מאות סימני קריאה האלה?????????? ואגב, באותה הזדמנות, למה אתם (את ועוד כמה, ככה שמתי לב…) משתמשים בסוגריים כסימן קריאה?
עדיין לא הבנתי את זה.