שחרחורת סופרת ומשוררת
הרוח שנושבת בי דרכי/ אליסיה אוסטקינר
אֲנִי חָשָׁה בְּיָדוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בְּתוֹךְ יָדִי
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת, אָמְרָה הַזְּקֵנָה
אֲנִי נִנְשֶׁבֶת כְּכוֹבַע
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בְּכָל אָטוֹם
נִמְצֵאת יָדוֹ הַמּוּשֶׁטֶת לְעֶזְרָה
מְנוֹפֶפֶת לָנוּ, מְקַוָּה שֶׁנְּנוֹפֵף בַּחֲזָרָה
לְעִתִּים אֲנִי חָשׁ בְּנוֹכְחוּתו
האֱלֹהִית בְּתוֹךְ תּוֹכִי, אָמַר הַפֶּרַח הַשָּׁחֹר
וּלְעִתִּים אֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ
מַרְקִידָה סְבִיבִי אֶת הָעוֹלָם
חֲצָאִיוֹת מְעוֹפְפוֹת בְּכָל אֲשֶׁר נִצָּב דּוּמָם
אֵין זֶה מְשַׁנֶּה כֵּיצַד תִּקְרָא לְזֶה
אֱלֹהִים אוֹ אֱלֹהוּת, כִּי אֵלֶּה רַק מִלִּים
אָמַר הַכֶּלֶב מִתְנַשֵּׂם במרדפו אַחַר סְנַאִית
הָאֱמוּנָה הִיא מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה,
אַךְ רוּחַ הָאָבִיב הִיא אֲמִתִּית
(תרגום: איריס אליה כהן)