שחרחורת סופרת ומשוררת
"איריס אליה כהן לקחה את אחד הנושאים הכי כאובים ונפיצים בהיסטוריה של מדינת ישראל, חטיפת ילדי תימן והמזרח, והפכה אותו לרומן מעולה, שנקרא בנשימה עצורה ולא מפסיק להעלות שאלות מטרידות על המעשים שנעשו כאן בעבר." (קרן נויבך, רשת ב')
"גלבי הוא מופת של ספרות טובה. כתוב בכישרון רב ועוסק בנושא משמעותי ובוער, פותח פתח לשיח שעוד לא התקיים כאן. גדולתו של הספר היא באנושיות שלו. בימים אלה של אובדן דרך חברתי אנחנו זקוקים לספר כזה. איריס אליה כהן טווה את הסיפור ביד אומן עם הרבה אינטליגנציה ורגש." (רונה גרשון תלמי, קול ישראל.)
"יצאתי מהקריאה וידעתי שני דברים מעל לכל ספק: הראשון, העולם אכזר. ובני האדם אכזריים. והשני, העולם מלא אהבה, ובני האדם אוהבים. והאמת שיש גם שלישי: גלבי היא יצירה גדולה." (דר' מיה טבת דיין, העוקץ.)
"גלבי הוא כמו צליפת האבן של דוד המלך בגוליית. אי אפשר שלא להישטח אפיים ארצה מעוצמת העוול הנחשף בו." (רותי זוארץ, מעריב.)
"שותפות גורל מסקרנת נרקמת בין עולי תימן הנגזלים לניצולי השואה המדוכאים… זה לא עוד סיפור שחור-לבן, אשכנזים נגד ספרדים אחד מאלף… אלא טקסט חתרני ובועט שמערער את הנחות היסוד של הציונות." (רן בן נון, ידיעות אחרונות.)
"אין ספק שזו אחת היצירות הספרותיות החשובות שנכתבו פה, ברמה קאנונית ממש… כתיבה כזו דורשת וירטואוזיות ומיומנות להכנס לנימי הנימים של משפחות פולניות יידשאיות ומשפחות תימניות, כל אחת עם הכאב האדיר שלה, הדרך הייחודית שלה לריב, לאהוב, לגור יחד ולכונן ״ישראליות״. (דר' אלעד בן אלול, אנתרופולוג)
"גלבי הוא ספר סוחף, מותח ומדויק, שנכתב לאחר תחקיר היסטורי מעמיק וחסר פשרות …. העלילה מצליחה לרגש ולזעזע בעת ובעונה אחת." (מאיה לוין, לאישה.)
"התיקון שאליה כהן עורכת הוא בראש ובראשונה בעצם כתיבת רב מכר על הפשע הגדול ביותר שהתרחש בארץ מאז קום המדינה…. אך בעיני יש בו לא רק מתח, כאב, צחוק ויופי, אלא גם מחילה המעידה על נשמה גדולה." (נעמי נידם, מקור ראשון.)
"מפגש בין נהרות הכאב עשוי להוליד גם חסד ויופי – ויש כאלו בשפע במערכות היחסים המתוארות בספר. תיאוריה של אליה כהן מעלים את המפגש הארוטי למדרגה גבוהה של ריפוי הדדי." (גיא פרל, פסיכולוגיה עברית.)
"גַּלְבִּי משמיע את קולות האדם והאדמה. קולות שיש בהם סבל ואובדן, חברויות ואהבה, בדידות וחמדת חיים. 'הפוליטיקה של הזהויות' – 'לפואטיקה של הזהויות', או אז, אני יודעת כי לסבל אין היררכיה. אדם לאדם – גַּלְבִּי. " (דר' צילה זן-בר צור, אנתרופולוגית.)
" אליה כהן לשה את המילים והדמויות, משתעשעת בהן, כותבת באופן מעורר השתאות ויוצרת רומן עם איכות של שירה." (אהוד אמיר)
"ספר חזק, מסחרר… רוצו, טוסו לקנות!" (גלעד נדלר, זמן של ספרים.)
"הספר הותיר את שלומית כהן-אסיף מהופנטת….. בשזירה מאומנת של דיאלוגים, מונולוגים, הרהורים, תחושות, הומור ותיאורי נוף קסום ומתחלף, זוכה הקורא לספר נדיר באיכותו בפרוזה הישראלית." (שלומית כהן אסיף, מרמלדה)
