אוֹקְיָנוֹס

כְּכָל שֶׁהִתְמַסַּרְנוּ לַכָּזָב
הֶחְלִיקָה הָאֱמֶת מִתּוֹךְ חַיֵּינוּ
כְּמוֹ דּגִיגים מִתּוֹךְ מִכְמֹרֶת
אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה
לַמְרוֹת הָאֱמוּנָה וְכָל הַצִּפִּיָּה
לִגְאֻלָּה וְעַם סְגֻלָּה וְכַיּוֹצֵּא בְּאֵלּוּ
נִרְאֶה אוֹתָנוּ צוֹלְלִים עַכְשָׁו
אֶל תּוֹךְ שְׂדוֹת הָאוֹקְיָנוֹס