שִׂנְאָה הִיא אַהֲבָה שֶׁלֹּא רָצִינוּ לְהַצִּיל ************** עכשו תשמע עַכְשָׁו תִּשְׁמַע אֶת מְנוּסַת הָעֶשֶׂב, אֶת בֶּהָלָת הַתְּאֵנִים בְּגַב הַהַר וּבְכִי הַגֶּפֶן בּוֹא וְתִרְאֶה הָרוּחַ שָׁח אֶל הַבּוֹרוֹת, נִשְׁמַת הָעֵץ שֶׁנֶּעֱקַר רוֹחֶפֶת בֵּין הָאֲבָנִים אוּלַי תַּרְגִּישׁ אֵימַת הַטַּל אֲשֶׁר מוּטָח עַל הַבָּתִּים עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים וְאֶת קִינַת הָעֲנָנִים שמַּזִּיעִים מִמִּלְחָמָה כָּאן מֵעָלֵינוּ **************** אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת נַפְשִׁי לָמוּת וְהִיא עוֹנָה עוֹד ...
קרא עוד »חרדה
חרדה הַדֹּפֶק נִטַח הַנְּשִׁימָה הִיא פִּיצוּץ אֵימְתָנִי וְהַהֶדֶף כֻּלּוֹ גַּעְגּוּעַ לְשֶׁקֶט
קרא עוד »בַּגִּלְגּוּל הַקֹּדֶם
כִּי הָיִיתִי עֵץ תְּאֵנָה בַּגִּלְגּוּל הַקֹּדֶם; כָּל סִגְנוֹן הַתַּמוּז וְכֹבֶד הַפְּרִי בָּאַגָּן וְרוּחִי שֶׁאֵינָהּ מִתְאַפֶּקֶת בָּאוֹר כַּף הַיָּד הַפְּשׁוּטָה כְּאֵבִים בֶּחָזֶה וְצִפּוֹר
קרא עוד »צוק איתן
וּכְבָר שִׁבְעָה עָשָׂר יָמִים שֶׁיֵּשׁ רַק מִנְהָרָה בִּקְצֶה הָאוֹר * צַעַר הַמַּדִּים שֶׁשּׁוּב אֵין צוֹרֵךְ לְכַבֵּס לוֹ יְלָדִים שֶׁאֵין עוֹד צוֹרֵךְ לְהַשְׁכִּים * סַמְכוּת הוֹרִית אֲנִי מִתְחַנֶּנֶת לְאֱלֹהִים שֶׁיְּגַלֶּה קְצָת
קרא עוד »שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כשהייתי קטנה, לא היה אצלנו בבית סיפור לפני השינה או שירי ערש וכאלה אינטלגנציות. אמא הייתה באה אלינו לחדר, נוזפת באחותי או בי, (תלוי מי ישנה למעלה במיטת קומותיים. כי מי שישנה למעלה הייתה סופגת בצרחות את ההצקות של זו שישנה מתחתיה.) שואלת כל אחת: "אמרת שמע ישראל?" והולכת. שום ג'יימס והאפרסק הענקי או צ'רלי בממלכת השוקולד (כמו ...
קרא עוד »שֶׁמִּישֶׁהוּ
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיד דְּבַר מָה, קָלוּשׁ. שֶׁמִּישֶׁהוּ יִלְאַט יִלְחַשׁ, אוֹ יְהֲסֶה. שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְתַּח חַלּוֹן, אֶשְׁנָב אוֹ צֹהַר צַר, (נִרְאֶה כִּי הָאֲוִיר נִסְגַּר, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁכְכָה) שֶׁמִּישֶׁהוּ יַרְפֶּה, יַתִּיר. שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקְשֹׁר אֶת הַקְּצָווֹת, בְּרֹךְ, אוֹ לֹא, שֶׁמִּישֶׁהוּ יִכְרֹך, יִצְנוֹף אוֹ יְחַבֵּק אֵלָיו, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַנִּיחַ יֵשׁ בְּתוֹךְ הָאֵין, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲזִיר, יָשִׁיב כָּל מָה שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַקְשִׁיב לַטַּל,לַמַּיִם צְלִיל שָׁמַיִם מְבַקְּשִׁים עָלֵינוּ רַחֲמִים, ...
קרא עוד »על מלחמה תפוחים ואהבה
פעם, בכל פעם כשהייתה פורצת מלחמה, נהגה לאכול תפוח. עם הקליפה. שהייתה נתקעת לה בין השיניים. קול הנגיסות היה מאפיל על הדופק. מהדהד אצלה בחלל הפה. גם הטעם, באופן כללי, היה יותר מתוק. כלומר, פחות מר. עד השלד היא הייתה לועסת. מוצצת את מח הפרי. והגלעינים. קטנטנים קטנטנים וחלקלקים. אותם היא הייתה מערבלת בפה. זה היה מרגיע אותה. ...
קרא עוד »ביום השקט הרועש להחריד – פסיכולוגיה עברית
אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת בַּיּוֹם הַשָּׁקֵט הָרוֹעֵשׁ לְהַחֲרִיד שֶׁנַּסָה הַשֶּׁמֶשׁ לִתְפֹּס מַחֲסֶה וּבָאוּ צְלָלִים וַתֵרֵד עֲנָנָה עַל רָאשִׁי קוֹל הַחֹשֶׁךְ נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ מַה תַּגִּידוּ לוֹ לְדוֹדִי תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי מֵת http://www.hebpsy.net/newsletter/?p=728
קרא עוד »צרצרי פיס ושירי מלחמה
https://www.facebook.com/PaisTarbut/app_634043230014673?app_data=id%3d553a07df עַכְשָׁו תִּשְׁמַע אֶת מְנוּסַת הָעֶשֶׂב. אֶת בֶּהָלָת הַתְּאֵנִים בְּגַב הַהַר וּבְכִי הַגֶּפֶן בּוֹא תִּרְאֶה הָרוּחַ שָׁח אֶל הַבּוֹרוֹת, נִשְׁמַת הָעֵץ שֶׁנֶּעֱקַר רוֹחֶפֶת בֵּין הָאֲבָנִים, עַכְשָׁו תָּרִיחַ אַתְּ אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ הָרָעָה הַזֹּאת הָעֲנָנִים שֶׁמַּזִּיעִים מִמִּלְחָמָה כָּאן מֵעָלֵינוּ רָקֵטָה נָפְלָה בַּחֲצַר בַּיִת בִּנְתִיבוֹת; עָלָה ל-75 מִנְיָן הַהֲרוּגִים בָּרְצוּעָה וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל סָבְתָא שֶׁלִּי, שֶׁהָיְתָה כּוֹתֶשֶׁת זִרְעֵי חַרְדָּל וְכַמּוֹן בְּבֹקֶר שִׁשִּׁי (רֵיחַם ...
קרא עוד »שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי
אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַנִי הַיּוֹם הַשָּׁקֵט הָרוֹעֵשׁ לְהַחֲרִיד וְנַסָה הַשֶּׁמֶשׁ לִתְפֹּס מַחֲסֶה וּבָאוּ צְלָלִים וַתֵרֵד עֲנָנָה עַל רָאשִׁי קוֹל הַחֹשֶׁךְ נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ מַה תַּגִּידוּ מַה תַּגִּידוּ לוֹ לְדוֹדִי שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי מֵת
קרא עוד »