אַרְיָה – אשה שהיא אריה אשה, פמיניסטית, ישראלית, אנושית- מתלבטת מה יותר חשוב..בורידיה זורם "מופע הקולנוע של רוקי" ושוקולד
ומשתדלת לפרוץ אותם, כיון שנאמר לי לאחרונה על ידי שני אנשים שאני מעריכה, שהשירה שלי עצורה מדי.
אז די!!
הא לכן שתי דוגמאות לשיחרור –
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
"הלוואי והייתה ממארת"
אני נלפתת ובוטשת ומעירה ומתעצמת למוטט
את מעמקי העצבים הלבנוניים שמשתרגים בי
למעלה ומתפשטים למטה, לקצוות גופי הרוטט המשקשק
מאימת הרעידות האלימות
ומתוכי קולות
חיית פרא
שאי אפשר עוד
להשתיק, אז אני צועקת
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
*
תשכב על הרצפה
ותפתח את הכפתורים של החולצה
ותפתח את הכפתורים של הג'ינס
ותפתח את הפה
ואשפוך עליך
בירה וקולה ורוק
על הפנים על החזה ועל הזין שלך
ואדרוך ואבעט חזק
עד שחבּוּרות מופלאות כחולות אדומות יעטרו את כל כולך.
לא ברור לי מתי לא להיות עצור, זה סתם להיות בוטה, או לאבד את חוש האסתתיקה. השירים שהצגת כאן נראים כנים. אבל בעוד שבראשון לא נראה כאילו שברת גבול (המסר קשה, אבל הסגנון שבו הוא מוגש, מכיל את העולם האסטטי שלך, שהוא עדין יחסית), בשני נראה ששברת גבולות, תוך ששילמת במטבע כבד של אסטטיקה וייחוד. הוא נראה כמו תרגיל בשבירת גבולות, לא כמו משוררת, שהגבולות לא יכלו להכיל את מה שרצתה להגיד, אז היא כתבה משהו.
בסה"כ, שני השירים טובים (אם כי השני, כפי שרשתי, קצת חסר ייחוד, לטעמי). אבל ככל שהדבר נוגע לשבירת גבולות, במיוחד בשיר השני, נראה שהחלטת לא לקחת את המשוררת ענבל, לשיר השני. אני בהחלט מאמין שלקחת איתך את האדם ענבל בשיר הזה, אבל המשוררת, טרם חצתה את הגבול.
התגובה שלי לתגובתך היא בעיקר שאתה מדבר הרבה שטויות ולא לעניין בכלל ומסבך את עצמך ואת מי שקורא את התגובה הזו ברעיונות שאמנם יש להם התחלה אבל סופן מי ישורון..!! זה בעיקר.
בפרט, השיר השני דווקא לא נכתב כתרגיל כתיבה ואני גם לא חושבת שהוא יצא כך. לדעתי, יש שירים רבים וטובים, אצלי לפחות שהתחילו כתרגיל כתיבה ומצאו עצמם בספר שלי ובמקרה להלן גם בגיליון של הליקון בנושא ילדות:
מעשייה
כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה טִפְּסָה בְּעַצְמָהּ עַל עֵץ תַּפּוּחַ אָסוּר
בַּחֲצַר הַשְּׁכֵנִים שֶׁל סָבְתָא,
אֶבְיָתָר וּדְמוּיוֹת נוֹסָפוֹת הִפְשִׁילוּ
מִכְנְסֵי חָאקִי מְיֻזָּעִים פָּרְצוּ
כַּפְתּוֹר בְּחֻלְצַת הַתַּחֲרָה שֶׁלָּהּ נִּשְׁקוּ
נִצָּנֵי תַּפּוּחִים שֶׁהִסְמִיקוּ
בַּקּוֹר הַסְּתָוִי.
עֵץ קַוִּי בַּשַּׁלֶּכֶת
נֶעְטָף
בְּשַׁל תַּפּוּחִים אֲדֻמִּים
שלום ענבל
אני חושב שהתגובה שלך גסת רוח בצורה שלא תאמן ,גם לא הגונה!
רמזת בבירור לקהל קוראי ה"בננות" שאת מבקשת התייחסות לבעיה שהוצגה לך על ידי מי מקוראיך.
אותו אלמוני ענה לך בכנות, בצורה יפה ולא מתלהמת.
אם באמת היית רוצה ללמוד משהו בצורה אובייקטיבית, היית צריכה להביא את השירים ללא הפניית הזרקור לנושא "הפרובוקטיבי". אם מי מהקוראים היה מתייחס לעניין ,אולי היית יכולה ללמוד מדבריו משהו.
אבל אולי אם לא היית מציגה את השאלה, לא היה אף אחד מתייחס לשיר.
שבת שלום
גיורא
אולי אתה צודק, ואם לא הייתי מעלה שאלה פרובוקטיבית לא הייתי מקבלת תגובות שלדעתי הן פרובוקטיביות.
אולי "מגיע לי" אבל זה לא אומר שאין לי זכות להשיב באותה מטבע, מטבע שאינה הגונה ואינה כנה לדעתי, אלא מתחכמת ומתריסה.
ניסית שנית להבין את תגובך, אלמוני, ושמתי לב לשני דברים: לזה שקיבלת את השיר הראשון ומצאת בו נקודות טובות מאד- דבר זה כאילו חמק מעיניי לנוכח תגובתך לשיר השני
ולזה שלשיר השני כתבת תגובה די שלילית ובעיקר מאד מבולבלת ולא ברורה עם הרבה ניסוחים שלא מאפשרים לי לקחת מהם ולהמשיך לצור..
אולי כך הייתי צריכה להגיב במקום תגובתי הראשונה.. נראה שהדם עלה לי לראש. נדמה לי שהגששים אמרו פעם "טעות, טעינו, טועים."
ענבל, בדיקת הגבולות צריכה להיות קודם כל עם עצמך. האם את שלמה עם השירים האלה ?
לי כקורא יש איזו תחושת פוזה וזה אופיני להוצאת שירה מהמגרה בהתאם לטעם של מישהו אחר כמו שני אלה שאת מעריכה את דעתם הקובעת: 'השירה שלך עצורה מדי!'
עצתי לך להרחיק את שירתך מעיניו של מי שמסיים את ביקורתו במילה 'מידי' ובוודאי אם אחריה יש סימן קריאה !
אממ.. הצרוף "אז די!!" הוא שלי. אני זו שבחרה לקבל את דעתם של אנשים שאני מעריכה ולהענות לאתגר שהציבו לי.. אני חושבת שדדבר עשה רק טוב לכתיבה שלי.
היי ענבל
מקסים, עוין, חתרני, מעיז.
הייתי מוותרת על חלק ב' כי הוא ברור… אבל אולי רצית אצ\ת העוצמה של המציאות.
מבחינתי את כותבת נפלא. מי אמר ? מה אמר?
להתראות טובה
כן. בהחלט רציתי את "העוצמה המתריסה של המציאות" כדבריך, לכן כתבתי כך. ותודה מאד על העידוד!!
אגב, לא שיש לי בעיה עם התגובות הלא מדודדות שקיבלתי הן רק מעמתות אותי עם עצמי וגורמות לי לבחון את עצמי – וטוב שכך!!
לענבל,
אין לי עצות אינסטנט, על פניו השיר נראה לי טוב.
זה כמו "אני שופכת עליו את מה שאין לי"
קוקה קולה ורוק (רוקנרול)
אחלה שילוב שאומץ על יד וורהל.
לי השיר הזה מתאים.
למה לא? כי אני מסוגלת להגיד "על הזין שלי". (אז מה אם אין לי)
העיקר הכוונה.
תמשיכי ככה
יש משהו מאוד מקורי בשיר.
ולמלעיזים לא תהיי תקווה.
חוה
חוה,
תהיתי מאיפה הציטוט שהבאת??
תודה מאד על העידוד!!
ושוב, כפי שעניתי לטובה, אין לדעתי, מעליזים בתגובות לפוסט הזה, רק בעלי דעות שליליות לגיטימיות.