קיבלתי מייל מחנות הספרים הבאר שבעית "עשן הזמן" שמארחת הופעות של כל מיני אממ.. דברים ועושה ערבים על כל מיני אממ.. נושאים. במייל נכתב בזו הלשון-
מזמור לאידיוט שפתח את התיק שלו והראה לי מה יש בו כשישבתי ועישנתי סיגריה בכניסה לקניון / פאבל זלוטוב
סַע בֶּן צוּר סַע
רוּץ בֶּן סוּסִי
אֲנִי לֹא הַשּׁוֹמֵר פֹּה
אֲנִי סְתָם רוּסִי
לאות הזדהות עם משוררי ארצנו, והחשש שמא ישלחו וגם יזכו שירים מגוחכים להפליא, שלחתי בעצמי שיר.
אם כי אני חוששת ששמו לא מספיק ארוך.. /-:
Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
סלסלי כסף זה הוא שם של פרח חד-שנתי
טל נוטף
על סלסלי כסף הפורחים
בפלסטיקיוּת צחיחה.
אפשר וגם רצוי לפתוח עצמוה באתר של העצומות, כדי לדרוש שהשיר שלי יזכה.
או שאפשר לשלוח שירים אחרים לתחרות. ashanhazman@gmail.com
רגע, למה לזלזל??!!
להפך, רק דברים טובים יכולים לצאת מיוזמה לא מתיימרת, אם כי מעט הזויה שכזו..זהו.
שיר מצוין הראשון, של פאבל זלוטוב
אולי.. אבל האמת שהשמטתי את סוף הקטע הרלוונטי במייל-(הערת המערכת: חרף עדותו, המשורר פאבל זלוטוב אינו ממוצא רוסי. למעשה, סבתו מצד אביו – אישה מעורערת בנפשה ובעלת חוש הומור גרוע אף יותר מזה שלנו – רצתה לקרוא לו פאבל, אבל ידעה שהוריו הטוניסאים יתנגדו מפני שלא היה במשפחתם שום פאבל לפני כן והם היו טיפוסים שמרנים. ברגע האמת, בעת שהמוהל שאל את ההורים לשם הבן היילוד, הסבתא נדחקה ביניהם וצעקה "פאבל". כלתה השיבה לה, ובצדק, "פאבל זה לא טוב". המוהל, שהיה טיפוס פלורליסטי באופן יחסי, הכריז ששם היילוד הוא "פאבל זלוטוב", ולמפרע החליטו הוריו להשאיר אותו עם השם הזה, גם כי הם היו טיפוסים שמרנים כאמור, וגם בגלל שהרבה שכנים שלהם אמרו שלרוסים יותר קל למצוא עבודה. כמו שקורה להרבה רוסים, בסוף יצא ממנו משורר מאיזה זרם שאי אפשר להגות.)
כלומר, זה שיר של משורר שאינו קיים.
כמו צאלה כץ לרועי צ'יקי ארד.
והלוא כבר היו גדולים מאלו שהמציאו משוררים עם סיפורי חיים וכתבו בשמם.. עומד לי על קצה הלשון השם.. של משורר דרום אמריקאי.. לא.. לא נזכרת כרגע. אוףףף!!
קוראים לו פסואה והוא לא היה רק משורר אלא איש הגות בה במידה שהוא לא דרום אמריקאי אלא פורטוגלי.
קצת ידע מעבר לשטחי לא מזיק עלמתי האמביציוזית לאף אחד וגם לא לך. זו אינה הפעם הראשונה שאת מתייחסת למידע לא מדוייק שליקטת על קצה הלשון פה ושם. אולי לפני שאת נפנית לכתיבתך בשאפתנות תהומית כלפי עצמך מטב היה קצת לקרוא לדעת להכיר ולא להתפס בזריית ידע שטחי מתוך גנדרנות אינטלקטואלית מתחזה. ועד אז מאחל לך תחרות שירה באסמסאסים מהנה, כל אחד והמקום שיאה ונאה לו…
תפסת אותי ועל אחת כמה וכמה.. אני גם שאפתנית ושולחת שירים לתחרויות שאינן רציניות כמו המוות וגם עצלנית מדי לגשת אל מדף הספרים שלי עצמי בזמן שאני כותבת תגובה. ככה זה- אמביציה אינטלקטואליות לפעמים יוצרת להט רב.. אכן צודק.
אבל לומר עלי שאני גנדרנית, מואה??
אני אפילו לא שמה שפתון!!
לענבל
פרובוקציה לעולם לא תמלא את החלל שמותיר אחריו חסרונו של כשרון בדיוק כשם שידע בניגוד לגנדרנות אינו רק צללית מעל העין.
עם או בלי שפתון על נפוח הסיליקון (שיר אסאמאס לכבוד ענבל והלוואי שתצמח משוררת, יום אחד, כשתגדל)
מי מזלזל זה נראה מצויין . השיר של הרוסי אחלה
זה נכתב בציניות- הזלזול..
בכל אופן, הרי כתוב במייל שהשיר אינו יכול להשתתף.
צודק המגיב,שהגיב כאן.
באמת מצויין השיר של זלוטוב.
השיר שלך,מיס כהנסקי,לעומת זאת,הוא לא מגוחך,אלא סתם גרוע.
בהצלחה.
נראה לי אחלה. יוזמה מקורית ורעננה. ואפשר גם לארגן שבוע של כתיבה כזו כאן במטע.
שלחי אחד אחר לתחרות – הפוטנציאל שלך (כמו שאני זוכר אותו) גדול יותר ממה שהדגמת כאן.
באחוות מזמורים,
ארז.
אפשר ואפשר. אבל לי קשה לכתוב שירים לפי הזמנה. את השיר ששלחתי כתבתי לפני המון שנים..