בננות - בלוגים / / ספרי החדש ראה אור
שחר
  • אבי אליאס

    יליד 1955 משכונת רמת ישראל בת"א, 30 שנה עבד כמרכז חקירות במוסד לביטוח לאומי, כותב שירה, הוציא ארבעה ספרים. "אצטרובלים" הוצאת עקד, "קודקוד החלום" הוצאת הקבוץ המאוחד, "כסא וחיזור העכביש" הוצאת הקיבוץ המאוחד, "אלהים ואיש שמן בגיפ צהוב" עבודה משותפת עם האמן מנשה קדישמן, הוצאת הקבוץ המאוחד.   כתב מחזה לתיאטרון "הבימה" במסגרת דו אומן "יעקב יעקב". כתב תסכיתים בשנות התשעים לקול ישראל.   שימש ככתב תרבות בשבועון: "פנאי פלוס","אנשים" וכיום כתב תרבות בעיתון "ישראל פוסט". בעל פינה קבועה בגל"צ בתוכנית "הולך בחצות".

ספרי החדש ראה אור

אבי אליאס / שֶׁבָּלוּל הֶעָצָב הַשְּׁמִיני

עורך רפי ויכרט

הוצאת קֶשֶׁב לשירה 2011

 

 

על ספרו החדש, המרגש, והחמישי של חברי המשורר אבי אליאס/ מאת: פרץ דרור בנאי

 

היום בשעה 19.00 צלצל הטלפון על הקו היה אבי אליאס שביקש "פתח את הדלת יש לך הפתעה".

 

וההפתעה הייתה ספרו החדש והמרגש ביותר ששלח אלי עם שליח מיוחד. ובכן הפסקתי את כל עיסוקי וקראתי בהתרגשות רבה את שלושים העמודים אחוז קסם על יכולתו של אבי להסב כאב, ובעיה אישית לשירה מופלאה שמתוכה מהדהדת מוסיקה "נט קינג קול ולואיס אמרסטרונג"  וציור, ון גוך על מקרהו המיוחד ולא מעט מהרפואה והאנטומיה  של האוזן. אבי הוא אמן השיר הלירי הקצר. לשונו עשירה וציורית. הגותית בדרכה שלה.  

 

לספר אחרית דבר מאירת עיניים או מאירת אוזניים שכתב פרופסור אסא כשר.  את העטיפה עיצב מנשה קדישמן. שני ענקי-רוח ששמם הולך לפניהם. אני מביא כאן ארבעה שירים. את ציור העטיפה ואת דברי אסא כשר.     

             

                                               פ-ד בנאי  ערב שבת ‏25/03/2011

 

 

אבי אליאס / שֶׁבָּלוּל הֶעָצָב הַשְּׁמִינִי

 

 

*

הִיא קַשּׁוּבָה לַמִּתְרַחֵשׁ

בְּרַדְיוּס הַקְּלִיטָה.

גַּם לַוְיָנֵי תִּקְשֹׁרֶת לֹא יָנִידוּ צְלִיל עָמֹק

בִּתְהוֹם פַּעֲמוֹן זְכוּכִית בְּאוֹקְיָנוֹס

שַׁבְּלוּל הֶעָצָב הַשְּׁמִינִי.

 

עמוד 10

 

 

*

 

חֲצוֹצְרָה

מַשֶּׁהוּ מִתְנַגֵּן בְּלִי תָּוִים.

נַגַּן כּוּשִׁי נָשַׁף בְּמַתֶּכֶת גּוּפָהּ

"אָח, אֵיזֶה יוֹם נִפְלָא".

 

עמוד 11

 

 

*

בְּגֹדֶל טִבְעִי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלְּךָ הָיוּ לִצְפוּפִים

כִּי אֵין נוֹף לַשְּׁמִיעָה. טַעַם הַהֶרְכֵּב הַמּוּזִיקָלִי מִצְטַמְצֵם

לְאַהֲבָה אִישִׁית.

כְּמוֹ עַיִן קְלוּעָה בִּשְׂדוֹת הָרְאִיָּה

דִּיסְק הַשֶּׁמַע נָע עַל מַסְלוּל שֶׁל רְצוּעָה שְׂרוּטָה.

 

עמוד 15 

 

 

*

אָמָּן הַמִּכְחוֹל חָתַךְ בְּסַכִּין הַצֶּבַע

אֶת אֲפַרְכֶּסֶת יָפְיְךָ.

עַכְשָׁו בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין עֵינַיִם לְיָדַיִם

הָרַעַשׁ הַפְּנִימִי הוּא זְבוּב הַצִּיּוּר שֶׁמְּזַמְזֵם

לְלֹא הֶרֶף אֶת קוֹנְצֶרְט הַשִּׁעֲמוּם עַל גִּבְעוֹל

הַחַמָּנִיָּה.

 

עמוד 18

 

 

אחרית דבר

 

רציתי לכתוב על השירים של אבי אליאס שהם מאירי עיניים, אבל עלה על דעתי שהתיאור הזה לא יהיה מדוייק, לא יהיה בסגנון הספר הזה. לכאורה, על שירי הספר שלפנינו מוטב היה לומר שהם פוקחי אוזניים. לאמיתו של דבר, ראוי לומר על השירים הללו שהם מאירי אוזניים.

"להאיר עיניים" פירושו לגרום למישהו לראות טוב יותר. כיוצא בזה, "לפקוח אוזניים" פירושו לשמוע טוב יותר, כשהמדובר באוזני עצמך, לגרום למישהו לשמוע טוב יותר, כשהמדובר באוזני זולתך. כל בלשון השגורה, במשמעות המקובלת. לא כך בלשון הפיוטית, בתמונה שהביטוי "להאיר עיניים" בא לצייר, במשמעות המילולית.

התמונה של מה שהוא "מאיר עיניים" היא תמונה של מה שהופך את העיניים מחשוכות למוארות, מכאלה שיש בהן אור מעט לכאלה שיש בהן אור מרובה. אכן האור הזה מאפשר לעיניים לראות טוב יותר, כביכול היו מנורות מאירות את סביבותיהן. אולם האור הזה מאפשר לעיניים גם להיראות טוב יותר, כדרכן של מנורות שהן נראות בכל סביבותיהן.

התמונות הפיוטיות של שירי אבי אליאס מצרפות את שתי נקודות המבט באופן מרתק: האור שבעיניים מאפשר לעיניים לראות טוב את עצמן, כשם שהוא מאפשר לעיניים להיראות טוב יותר בעיני עצמן.

וכשהעין מתבוננת בעצמה, גם מבפנים, גם מבחוץ, מבהיר לנו אבי אליאס בחוכמתו הפיוטית, היא לא רואה עין מתבוננת בעין, אלא רואה אדם העומד בפני עצמו בכל אחת מפינותיה, בכל אחד ממעגליה, בכל מקום. העין אינה נדבך של האדם. העין היא קהילה של בני אדם, שכל אחד מהם חי  בפני עצמו בפני עצמו וכולם חיים יחד, בעין, באדם.

וכדרכם של בני אדם, אורות עולים מהם בשלל צבעים, וכדרכן של קהילות, אורות עולים מהן במגוון איכויות, לטוב ולמוטב. לפנינו גם שירֵי הטוב הזה וגם שירֵי המוטב הזה.

אבי אליאס אמר את שלו על האוזן. אני אומר את שלי על אבי אליאס על האוזן, בדברים על העין. התמונות שונות, אבל הן מדברות באותה שפה, מתנגנות באותה נעימה. טוב ויפהפה לדבר להתנגן עם המשורר אבי אליאס.

 

                                                               

  אסא כשר 

 

 

8 תגובות

  1. מזל טוב אבי אליאס היקר
    אוהבת את שירתך המזוקקת

  2. מברוק, אבי. שירים חזקים

  3. איריס אליה כהן

    מזל טוב גדול, אקרא בעיון בלילה. השם מסקרן ומעורר מחשבה.

  4. אורה ניזר

    מזל טוב אבי, שפת הסימנים הפנימית שלך מרתקת, מסקרנת , בהצלחה

  5. צדוק עלון

    אבי הי,
    אני מסכים עם כול מילה ומילה — ממה שקראתי השירים הם עוצמתיים ומעבירים חוויות-קיום.
    וכמעט הייתי מוסיף ואומר (ברוח מה שנאמר על המוזיקה) שרק השירים היפים שחוזרים וחוזרים על עצמם – אינם חוזרים על עצמם.
    אשרינו שזכינו.
    בהצלחה ובאיחולים לעוד.
    ד"ש –צדוק

  6. גיורא פישר

    מחכה לגמוע את שירי הספר כמו שקרה לי עם שירי "היי בובי"

  7. שגיא אלנקוה

    שירים נפלאים . נדרשתי לקרוא שוב ושוב כמה שורות . הספר בוודאי הוא מטמון של ממש . רק אתמול כתבתי שיר על עולם מנוכר וזר והנה השירים של אליאס פורמים
    אותו .

  8. חדשה במקום הזה, בעתיד אשתדל לקרוא פוסטים חדשים.
    ברכות.
    לאה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאבי אליאס