בננות - בלוגים / / סלט יווני
שחר
  • אבי אליאס

    יליד 1955 משכונת רמת ישראל בת"א, 30 שנה עבד כמרכז חקירות במוסד לביטוח לאומי, כותב שירה, הוציא ארבעה ספרים. "אצטרובלים" הוצאת עקד, "קודקוד החלום" הוצאת הקבוץ המאוחד, "כסא וחיזור העכביש" הוצאת הקיבוץ המאוחד, "אלהים ואיש שמן בגיפ צהוב" עבודה משותפת עם האמן מנשה קדישמן, הוצאת הקבוץ המאוחד.   כתב מחזה לתיאטרון "הבימה" במסגרת דו אומן "יעקב יעקב". כתב תסכיתים בשנות התשעים לקול ישראל.   שימש ככתב תרבות בשבועון: "פנאי פלוס","אנשים" וכיום כתב תרבות בעיתון "ישראל פוסט". בעל פינה קבועה בגל"צ בתוכנית "הולך בחצות".

סלט יווני

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

על טריפונס, והסינגל החדש  "חלום מושלם", שיצא השבוע  לרשתות  השידור.

בשנת 1970 בגיל חמש עשרה,עבדתי במוסך "דן" בארלוזרוב  בת"א,כנער שעסק בתיקון משאבות אוויר שהתחברו לדלתות כניסת ויציאת הנוסעים.הייתי פותח בפול ווליום רדיו מאוטובוס קו חמש מושבת,מוסיקה בראש טוב,טריפונס היה מושמע כמו רצועות מנוע שחוקות נון סטופ,לפעמים הייתי רוקד עם מפתח פתוח ,לצלילי " דם דם הופה" או דיר לה דה דה.על סימני הברזל שנהדקו על רצפת שלדת האוטובוס.

 

טריפונס יליד קפריסין, מנמל חיפה בשנת 1966 הגיע למועדון "אתונה" בטיילת של תל אביב,שהייתה הטברנה ליוצאי ארצות אגן הים התיכון,"האוזו" נשפך כמים ,פלטות דגים וירקות,היו מתוזזים לצלילי הבוזוקי,וקול הקטיפה של טריפונס.הזכיר לכולם בעיניים דומעות את השקיעה בים,זוגות אוהבים על המזח,דייגים עמוסי רשתות בזריחת הבוקר,משהו שהיה בו טעם של כייף.טריפונס במקורו נער נגרייה.באקראי עובר אורח שמע אותו שר באחת מהפסקות האוכל,לקח אותו תחת טיפוחיו.טריפונס בן למשפחה דתית הבטיח לאביו שאם ישמע אותו והדבר לא ימצא חן בעיניו יפסיק לאלתר.האב הגיע להופעה ואת שטף דמעותיו לא ניתן היה לעצור.אך ביקש מבנו האהוב להיות נאמן למקום ממנו הגיע,וטריפונס לא שכח.את מולדתו קפריסין.

 כשפרצה ממלחמת ששת הימים לא נטש טריפונס את ישראל,הוא הופיע בפני חיילים ופצועי קרבות בבתי חולים.וחש כישראלי לכל דבר.

 

סימנים של זיעה קרה ומעט חוסר נשימה היו הסימפטומים לחזור  לטריפונס בשיר " חלום מושלם" מילים ומוסיקה:רונן ירקוני ויוסי חן עיבוד:אהרון קמיגרוב.שיר אהבה ים תיכוני,מחבק אהובה לאור שמש עגולה,גלי הים מלטפים את הרגליים היחפות,טביעת האצבעות מגיעה עד יון הרחוקה,בפה טעם של אוזו,בוזוקי מתנגן כצליל ערגה.איזה יופי שחזרת טריפונס אני כבר מתגעגע.  טריפונס בן 65 ומתגורר עם רעייתו בחולון.

טריפונס לאן נעלמת לנו תקופה ארוכה?

נסעתי לארה"ב בשנת 1980 להופעות למשך שלושה חודשים במועדון של אריס סאן "סירוקו" בניו יורק.מה שקרה שלאחר מכן קבלתי חוזה להופיע במועדון "הפינגן" הקהל יהודים ערבים יוונים,וכך זה נמשך לאורך זמן,הופעתי באירועים פרטיים.ארה"ב קיבלה אותי בזרועות פתוחות,אבל תמיד שמרתי פינה בלב למדינת ישראל.הייתי מגיע לגיחות קצרות להופעות,אבל הבסיס היה בארה"ב.בשנת 2007 המנהל האישי שלי מאיר גרוסקופ עזב את ארה"ב   ואני חזרתי אחריו.

מה אתה חושב על הזמר המזרחי היום?

בזמן שעזבתי בשנת 1980 המוסיקה המזרחית לא פרחה כמו עכשיו.הזמרים בארץ הם נהדרים,למרות שאני לא מכיר את רובם.אני מכיר אישית והופעתי איתם אייל גולן,איציק קלה,שלומי שבת.אני שמח שכמעט בכל שיר מככב הבוזוקי.שאני הראשון שהבאתי את הכלי הזה לארץ. 

 

מה אתה אומר על הגל היווני ששטף אותנו?

יש פה הרבה זמרים שמנסים לשיר ביוונית.לא מצאתי אחד שישיר בצורה נכונה.המוסיקה היוונית צריכה לבוא מתוך הלב והנשמה.ופה רוב הזמרים שרים באופן מכני.לצערי אין כמעט תחנת רדיו שמשמיעה מוסיקה יוונית.בזמני היו משמיעים אותי המון ברדיו ובערוץ 1 בטלביזיה.היום חוץ מערוץ 24 שירון אילן מנסה לקדם את המוסיקה היוונית ,ושעתיים בשבוע ברדיו קול המדינה.

מהי המנטליות של הישראלי בהופעה?

הקהל הישראלי,הוא קהל חם.קהל שלא נתקלתי בו בשום מקום מחוץ למדינה.זה קהל שאוהב שמחבק אותי.משתתף בשירה,רוקד על שולחנות,זורק פרחים לאהבה.פשוט משתולל,זה מה שאני אוהב.

 

 

אבי אליאס,

פורסם בעיתון "ישראל פוסט".

6 תגובות

  1. יעל ישראל

    אבי כפרה, בדיוק לפני כמה ימים הזדמנתי לאזור הזה, וראיתי את מגרש המכוניות שנהיה ממוסך דן ההרוס, ואיך התגעגעתי. גרתי כילדה ממש קרוב, והיינו תמיד הולכים ליד, וכילדה המבנה תמיד קצת הבהיל אותי, לא יודעת למה, אולי כי נראה לא שייך לשכונת מגורים, מפויח כזה, אפרורי, עם שלדי אוטובוסים. ולא הורס שבזמנו, ממש ליד מוסך אוטובוסים היה את קולנוע ארמון דוד? איזה שילוב הזוי.

  2. חובב של טריפונס.

    כיף לקרוא.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאבי אליאס